האם כדאי ללמוד מקצוע בענף הרכב?

"בחרתי בהתמחות רכב כי כבר לפני שלוש שנים הייתי ער לשינוי המאוד מאוד גדול בעולם בתפיסה של עולמות הרכב", כך אומר מיכאל אייזנברג, סטודנט שנה ד' להנדסה מכנית בהתמחות מערכות רכב במכללת אפקה להנדסה בתל אביב.

מיכאל אייזנברג בלימודים(צילום: מוסך "הסלע" בת ים)

אייזנברג מאמין כי השינוי יימשך גם בעתיד ולבוגרי הלימודים בתחום תהיה עבודה מאתגרת: "אנחנו, מהנדסי המכונות ובפרט בוגרי התמחות הרכב, צריכים להוביל אותו. בנוסף, יש מהנדסי מכונות שעולמות הרכב כלל לא מדברים אליהם, אז צריך לעשות את האבחנה. כמו כן, מי שפונה לתחום הזה ודאי יעיד שמלבד כושר ההשתכרות, בהתמחות רכב יש פקטור נוסף שהוא העניין של אהבה למכונות ויצר סקרנות לגבי איך מנגנונים עובדים. כאן מתכננים מוצר, שמגיע בסוף לייצור מוחשי, שיוצא לשוק ואנשים משתמשים בו ושהוא לא אפליקציה או תוכנה".

לדבריו, החלק האהוב עליו בלימודים הוא החלק היישומי. "כך, למשל, במסגרת הפרויקטים אנחנו ממש בונים רכב, וזה היה לי ממש חשוב לבצע פרויקטים שהם לא פתרון משוואות, אלא ממש בניית רכב, עם שלדה והכל", אמר אייזנברג. "בנוסף מארגנים לנו ביקורים בסדנאות של מתכנני רכב ישראליים, כמו טומקאר, שם אנו נכנסים לרזי המכונאות, והשאיפה לבניית קבוצות פורמולה של סטודנטים כדי שנבנה רכב שיוכל להתחרות בחו"ל. לאחרונה ממש גם הביאו לנו משאית לתוך המכללה כדי שמה שלומדים בתיאוריה יתחבר עם מה שנראה מול העיניים – זה תמיד עובד הכי טוב".

חגית אליאס, מנכ"לית מומנטום(צילום: אילן ספירא)

חגית אליאס, מנכ"לית מומנטום, מנוע הצמיחה של מקצועות הרכב בישראל, אמרה כי מדובר בתחום מתפתח: "ענף הרכב בישראל ובעולם נמצא בעיצומה של מהפכה אדירה. אחד הענפים שהכי מזוהים עם העולם הישן וה-Tech Low הולך והופך מבוסס יותר ויותר על פיתוחים טכנולוגיים, המרכיבים יותר חלקים ממערכות הרכב השונות, המתבססות על מערכות ממוחשבות וחיישנים. עם הופעת מערכות המיחשוב ברכב המודרני, תקלות רבות מאותרות במערכות הרכב באמצעות מיכשור טכנולוגי מתקדם. שינויים אלו משפיעים על הביקוש ללימודים וכמובן על מערך ההשכלה וההכשרה בתחום. כאשר בחמש השנים האחרונות בוגרי מקצועות הרכב, נהנים ממקצוע המוגדר כ'מקצוע בצמיחה' ורושם עלייה משמעותית בכמות המועסקים כ-33% בחמש שנים ועליית שכר לפי דו“ח שוק העבודה בישראל שפרסם משרד העבודה".

עוד מוסיפה אליאס על התחום: "ראשית, מקצועות הרכב הופכים לעתירי ידע וטכנולוגיים. אמנם אין בישראל תעשיית רכב יצרנית, אבל תרומתה הרבה של ישראל לתעשיית הרכב העולמית, הולכת ומורגשת יותר ויותר מסביב לגלובוס - החל ביצרניות כלי רכב ועד ספקיות הטכנולוגיה. הדבר נובע מהשינוי הכולל שעוברת התעשייה, מעיסוק במוצר שעיקרו פח וברזל - למכלול של רכיבי חומרה ותוכנה. שנית, לימודי הרכב נחשבים להכשרה שבצידה עבודה מיידית לאור הביקוש הגובר לעובדים מיומנים, דבר המהווה יתרון משמעותי עבור הסטודנטים. מעבר לזה, גם סביבת העבודה במרכזי השירות משתנה. מרכזי השירות דומים יותר למעבדות היי-טק מאשר למוסכים כפי שאנו מכירים , ותמהיל העובדים הנדרש משתנה ופונה לבעלי הכשרה גבוהה, קרי טכנאים ואנשי דיאגנוסיטקה מוסמכים. כאשר בשוק העבודה בישראל עובדים כ-7% יותר מהממוצע הנהוג ב-OECD ועובד ממוצע עובד 42 שעות שבועיות, נהנים עובדי מרכזי השירות מיום עבודה גמיש שמסתיים בשעות אחר הצהריים המוקדמות דבר המאפשר גם זמן איכות המושך בעלי משפחות ואולי יום אחד ימשוך יותר נשים הזקוקות לגמישות תעסוקתית ברצפת העבודה. ולבסוף, הקידמה הטכנולוגית שנכנסת לענף, העלתה את הצורך באנשי מקצוע מעשיים ומיומנים שיאיישו משרות בתחומי ההנדסה השונים. עם עליית הצורך הזה, עולה גם השכר שמוכנים לשלם עבור עובדים אלה, כאשר שכרם החציוני של העוסקים בתחום עומד על 13,676 שקל".