באנו לתקן: מדע ואמנות בתערוכה במכון ויצמן
האמנית אביבה שמר פתחה תערוכה חדשה במכון ויצמן למדע ומעלה לדיון את הצורך בתיקון מתמיד. איך זה מתקשר למחקרים שמתקיימים כיום בחזית המדע?
"החיים שלי היו באפלה, בסבל מתמשך, בלי קרן אור, בלי תקווה, וגרוע מזה, בלי שניסיתי בכלל לחזור אל האור - עד שגיליתי את מנגנון התיקון שלי, שאותו גם הנחתי על הבד, כדי שאנשים אחרים יראו, ואולי יצליחו גם הם לשפר את חייהם", כך אמרה הציירת והפסלת אביבה שמר למבקרים בתערוכה "תיקון", שאצר יבשם עזגד, ואשר נפתחה אתמול (יום ב') במכון ויצמן למדע. התערוכה, שכוללת 11 תמונות ענק המצוירות בצבעי שמן ואקריליק על נייר, מוצגת בבניין למחקר ביולוגי על-שם נלה ולאון בנוזיו, שבו עובד, בין היתר, פרופ' צבי ליבנה, שמחקריו מתמקדים במנגנוני תיקון גנטיים, הפועלים ללא הרף במערכות ביולוגיות.
במפגש בין מדע ואמנות, שהתקיים אתמול במכון ויצמן למדע וציין את פתיחת התערוכה, שוחחו אביבה שמר, פרופ' ליבנה והמבקרים בתערוכה, על הדמיון והשוני בין מנגנוני התיקון האלה. בסיכום ראשוני וממצה, אפשר לומר שהמנגנונים שהציגו השניים שונים מאוד זה מזה, אבל הצורך העמוק בתיקון, ולמעשה גם בתהליך מתמיד של תיקון, הוא אוניברסלי, עמוק, ומשותף לאמנות ולמדע, לרוח ולטבע כאחד.
אביבה שמר (ילידת ישראל, 1942), ניסתה לעשות את מעשה האמנות שלה מעמדת האמן המתייסר, המבטא כאב, ביקורת ויאוש. היא הצליחה להביא על עצמה לא מעט סבל, אבל לא הייתה שלמה עם התוצאות. ואז, לאחר הגות והעמקה בתורות שונות, היא נזכרה במורשת סבה הגדול, נתנאל מנדל שוורץ מצפת, שנודע בכינוי "שמח תשמח". היא זנחה את דרך התלונה ואימצה תפיסה של תיקון עולם, מושג שטבע הלל הזקן, ואשר, אם לומר זאת בפשטות, מעדיף את חצי הכוס המלאה, את החשיבה החיובית, את הרצון לשפר ולתקן את עולמם של כל בני-האדם באשר הם. תיקון עולם, לפי אביבה שמר, נובע מכל מעשה טוב, מכל חיוך, מכל עזרה לזולת. תכוון לטוב, תעשה טוב - יהיה טוב.
סדרת היצירות "תיקון", מעשה ידיה, המוצגות בתערוכה זו, היא חלק מאותו מאמץ ל"תיקון עולם". מצד אחד, היא מייצגת את שינוי התפיסה של האמנית עצמה, המהפך מדרך התלונה והסבל אל החשיבה החיובית והשמחה. שמר אומרת ש"בנוסף, ולא פחות חשוב מזה, היא גם מאפשרת למתבוננן (כמעט דוחקת בו) להמריא לנקודה ייחודית (סינגולרית) שבה יוכל, בעצמו, לחבק את החושך, להיפרד ממנו - ולצמוח אל האור. "אני חושבת שכל חיינו אנו עסוקים בתקון", אמרה שמר.
פרופ' צבי ליבנה מהמחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן למדע מסכים לקביעה שכל חיינו אנו עסוקים בתיקון, אלא שהוא מתאר מנגנוני תיקון זעירים בהרבה, ושונים בתכלית. הצורך בתיקטו עולה, במקרה הזה, נובע מהעובדה שבכל יום הדי-אן-אי שבגופנו סופג כ-50,000 פגיעות. גורמי הנזקים העיקריים הם קרינת השמש, זיהום אוויר ותוצרי לוואי מסוימים של תהליכי חילוף החומרים בגופנו. מנגנונים מיוחדים שפועלים בתאי הגוף, מתקנים את הנזקים שנגרמים לדי-אן-אי, ומונעים בכך התפתחות מחלות כגון סרטן, כשלים במערכת החיסונית, הזדקנות מוקדמת, ניוון של תאי עצב ועוד. מנגנוני התיקון האלה פועלים בהתאם לסוג הנזק, ומידת חומרתו.
פרופ' ליבנה אומר שתא שחלו בו נזקים לדי-אן-אי, יכול לבחור בין שני מסלולי תיקון. מסלול איטי ושיטתי - שמתקן בדיוק רב את החלק הפגום, או מסלול מהיר ופחות קפדני, שהפעלתו כרוכה במחיר מסוים: עלולות לחול בו טעויות, שמשמעותן היא היווצרות מוטציות שעלולות להוביל להתפתחות מגוון מחלות, ואפילו לגרום מוות. אלא שבפועל, מספר המוטציות המתחוללות כתוצאה מפעילות המנגנון הזה, קטן יחסית.
כיצד מצליח מנגנון הבזק, שאינו מדויק, להימנע מיצירת מוטציות רבות? במחקר אחר שביצעו פרופ' ליבנה וחברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה, התגלה שמנגנון זה מושתת על מעט פחות מעשרה אנזימים משכפלי די-אן-אי (די-אן-אי פולימרז), שכל אחד מהם מותאם להתמודד עם סוג מסוים של נזק לדי-אן-אי, ובכך מפחית את הסיכוי לטעויות. פולימרז אטא, לדוגמה, מתקן את הנזק שנגרם מאור השמש.
"כאשר סיימתי את סדרת עבודות ה'תיקון', החבאתי אותה", אומרת שמר. "היא נראתה לי חושפנית מדי. חושפת אותי לחלוטין במערומי הנפשיים. עם הזמן, התכתבתי עם כל עבודה ועשיתי לה תיקון. רוחני או מעשי. או שניהם. נדמה לי שכל חיינו אנו עסוקים בתיקון. באנו לתקן. סדרה זו מתארת את הדרך שלי אל התיקון שלי, וגם את דרכי ההתמודדות שלי, בדרכי הארוכה והמפותלת אל התיקון".
אביבה שמר, "תיקון", הבניין למחקר ביולוגי על-שם נלה ולאון בנוזיו, מכון ויצמן למדע. אוצר: יבשם עזגד. הכניסה חופשית. שעות פתיחה: ימים א-ה 09:00 – 16:00. לתיאום ביקורי קבוצות (ולקבלת הדרכה): 08-9343856 Yivsam.Azgad@weizmann.ac.il
לפנייה לכתב/ת 
