חומר מלפני 7 מיליארד שנה: "כולנו אבק של כוכבים"
בריאיון לאולפן ynet מסבירה מומחית לפיזיקה גרעינית כיצד נקבע גילו של החומר הקדום ביותר שהתגלה עד כה בכדור הארץ ועל שיטות התארוך שבהן השתמשו החוקרים
חוקרים מארצות הברית ומשווייץ פרסמו השבוע מחקר שבו נטען כי במטאוריט מורצ'יסון - שנפל ב-1969 באוסטרליה - נמצאו חומרים שהעתיק ביניהם בן יותר מ-7 מיליארד שנים, כלומר מלפני היווצרות מערכת השמש שלנו.
בריאיון לאולפן ynet הסבירה ד"ר נעמה חריט-יערי, מומחית לפיזיקה גרעינית ממכון דוידסון לחינוך מדעי, על המחקר: "המטאוריטים הם מרכיב מאוד חשוב בגלקסיה שלנו, הם מכילים אבק בין-כוכבי שמשפיע על היווצרות של כוכבים וגם על ההתפתחות הכימית של הגלקסיה שלנו. ולכן, למרות שהאבק הבין-כוכבי הוא רק אחוז מכלל החומר ביקום, הוא נורא חשוב כי בתוכו טמון המפתח, נאמר, לידע על ההרכב ועל מחזור החיים של מערכות כמו מערכת כדור הארץ שלנו".
ד"ר חריט-יערי הוסיפה כי המטאוריט נחקר בעבר, ורק עתה בוצע לו תארוך: "כשאומרים תארוך זה נשמע מדעית מאוד מסובך, אבל זה בסך הכול לנסות לשים איזושהי נקודה של זמן או של גיל על ממצא כלשהו", היא הסבירה. "כולנו מכירים תארוך של ממצאים ארכיאולוגיים. זה קל לנו, כי אנחנו אומרים שדברים שהם מעשה ידי אדם נטמנים באדמה, וכך מה שמלמעלה הוא הכי צעיר, מה שקבור עמוק יותר הוא עתיק יותר, ויש גם שיטות מדעיות מדויקות מאוד לקבוע גיל של ממצאים שהם לא ארכיאולוגיים, כמו למשל פחמן 14, שזה מתבסס על שיטה שנקראת תארוך רדיומטרי, כלומר דעיכה של חומרים רדיואקטיביים. למשל פחמן 14, גם הוא טוב רק עד 60 אלף שנה. יש לנו שיטות רדיומטריות שטובות למיליוני שנים. זה עדיין לא מספיק כדי לתארך את החומר ואת חלקיקי האבק האלה, שנמצאו בתוך המטאוריטים האלה".
מהמחקר עצמו עלה כי רוב הגרגירים שהגיעו לכדור הארץ על גבי המטאוריט הם בני 4.6 עד 4.9 מיליארד שנה, אך כמה מהם בני כ-7 מיליארד שנה ואפילו 7.5 מיליארד שנה. פרופ' פיליפ האק מאוניברסיטת שיקגו אמר ל-BBC: "רק 10% מהגרגירים הם בני 5.5 מיליארד שנה או יותר. 60% מהגרגירים הם צעירים בהרבה, והם בני 4.6 עד 4.9 מיליארד שנים". לדבריו, יתר הגרגירים שנבדקו הם בני 4.9 עד 5.5 מיליארד שנים.
והאם המידע שהתקבל המטאוריט פרקטי? ד"ר חריט-יערי סבורה כי התשובה חיובית: "אנחנו כולנו אבק של כוכבים. אנחנו ומערכת השמש שלנו, הכול מורכב מאותו חומר בין-כוכבי. חשוב לנו ללמוד את זה כי נלמד על הגלקסיה שלנו ואולי גם נסיק מזה על מערכות פלנטריות, כמו מערכת השמש שלנו. גם כל מיני מסקנות שקשורות להיווצרות של חיים, איך הגיעו חיים לכדור הארץ. וגם יש פה פיתוח של שיטה מדעית חדשה שהיא ניסיונית, כלומר עד היום הדרך להעריך גיל שהוא כל כך גדול הייתה שיטה תיאורטית, והם לראשונה הראו שיטה שהיא ניסיונית, שהיא מעבדתית. הם עשו שימוש באיזוטופים - ניאון 21. הם תקפו את הבעיה בכמה שיטות ולא הכול עבד להם, זו גם תמונה מאוד יפה של העבודה המדעית, שאתה לפעמים מנסה שיטות שהן לא מצליחות, ושיטה אחת עובדת לך טוב ואתה מקדם את המדע".
לפנייה לכתב/ת 
