פורסם מכרז להקמת השדה הסולארי הגדול בישראל

מחליפים את תחנות הכוח הקונבנציונאליות: ועדת המכרזים הבין משרדית למשרדי האוצר, האנרגיה, רשות החשמל וענבל פרסמה היום (ד') את מסמכי המיון המוקדם (PQ) להקמה ותפעול שדה סולארי לייצור חשמל, לרבות אפשרות לאגירת חשמל על ידי סוללות ליתיום-יון. את המכרז ניהל איציק מרמלשטיין מאגף החשב הכללי.

ארכיון(צילום: ערן קופל)

בשלב זה לא ברור כמה שעות אגירה המדינה תבקש, וההכרעה תיפול לאחר השלמת האסדרה (רגולציה) של רשות החשמל בנושא. המנעד המקובל הוא בין 4 ל-6 שעות, מה שיאפשר לתחנות הכוח לעבוד גם בשעות ביקוש החשמל בימי השיא בחורף, כלומר בשעות הערב.

החשש הגדול בשלב זה, טרם קבלת ההצעות, הוא להפוך את הפרויקט ללא כלכלי - עד היום לא קמו שדות סולארים "רגילים" שכוללים אגירה, בעיקר של העלות הגבוהה של הסוללות. המכרז החדש מבקש להפיק כ-300 מגה וואט (כ-2.3% מכושר הייצור המלא של חברת החשמל), כלומר פי 2.5 מהשדה הגדול ביותר שהוקם עד היום בישראל, הוא שדה "שניאור" בדרום שנחנך בסוף 2019 על ידי שיכון ובינוי. השדה מפיק כ-120 מגה וואט, והוא הוקם אחרי תשע שנים ארוכות של תכנון, פיתוח והקמה בפועל.

לפי משרדי הממשלה תחנת הכוח תשתרע על שטח של כ-3,000 דונם, שהם לשם השוואה כ-36% מהשטח המוניציפאלי של העיר בת ים. הסיבה לדרישת השטח הנרחב כל כך הוא הניצולת הנמוכה של שדות סולאריים, זאת בהשוואה לתחנות כוח "קונבנציונאליות" שעובדות על פחם מזהם או גז טבעי מזהם פחות, אבל עם יכולת ייצור גבוהה פי כמה.

מיקום התחנה יהיה בקרבת העיר דימונה, כאשר באוצר טוענים שהקמת התחנה צפויה להתחיל בסוף 2021 ולהסתיים במהלך 2023, עם עלות משוערת בשלב זה (ולפני קבלת ההצעות בפועל) של כמיליארד שקל. החשב הכללי, רוני חזקיהו, אמר היום ש"המכרז זה מתווסף לפעולות השונות המבוצעות במטרה לעמוד ביעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, יעילות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה".

ארכיון(צילום: איתמר גרינברג)

למרות ההצהרות הגדולות, יוזכר שכלל יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות פוספסו: ב-2009 המדינה קבעה שעד שנת 2014 סך ייצור החשמל ה"ירוק" יגיע לכ-5% מסך הייצור הכללי, ועד 2020 ההספק יוכפל. נכון לינואר 2020 סך הייצור מאנרגיות מתחדשות מגיע רק לכ-7%, כלומר המדינה כבר פספסה את שני היעדים שהציבה לעצמה. היעד החדש הוא כ-30% עד לשנת 2030.

מי צריך תחנות כוח הפועלות על גז? 

היציאה למכרז מסוג זה, לרבות תנאי הסף להצלחתו, עשויה לסמן מפנה דרמטי במשק האנרגיה הישראלי. הפקה של 300 מגה וואט, עם אפשרות אגירה שתאפשר ייצור חשמל באותו הספק גם בשעות הלילה, מסומנת מזה זמן רב כדור הבא של תחנות הכוח, כלומר זה שייתר לאורך זמן (ובכפוף לירידה מתמדת במחירי סוללות אגירת החשמל) הקמת תחנות כוח "קונבנציונאליות".

אם זה המקרה, המדינה יכולה לעצור את התוכניות להקמת תחנות כוח ברחבי הארץ, להסתפק במה שאושר בוועדות התכנון, ולעשות "חישוב מסלול מחדש" לגבי הדרכים לייצור חשמל בישראל. אין חולק שהפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות היא הנקיה שאפשר להשיג, ואם זה החזון מייד תעלה השאלה האם יש צורך בכמות גדולה כל כך של גז טבעי שנשמרה לצרכי המשק ל-25 שנה הקרובות (כ-550 מיליארד מ"ק), רובו מיועד לייצור חשמל.

מנגד, המחיר הסביבתי של אותם שדות סולארים היא הפקעות קרקע מאסיביות, פעולה שלא כולם מסכימים איתה, עם טענה שאפשר להסתפק בייצור חשמל על גגות מבנים, עד להשגת מאסה קריטית של ייצור "חשמל ירוק" עבור צרכי המשק. כך או כך, המבחן הגדול יהיה ביכולת של המדינה להביא את המכרז הזה לידי בחירת יזם שיקים את המתקן, מציאות שתהווה סימן דרך לתעשיית האנרגיה המקומית.