במקום תותים: מצבור ענק של חומרים מסוכנים בדרום
במשקים במושבים גאליה וגבעתי בדרום פונו כ-3,000 מיכלים ואריזות ובהם חומרים מסוכנים, לא רחוק מבתי תושבים. איגוד ערים אשקלון: "פוטנציאל לאסון סביבתי, שהיה עלול לגבות חיי אדם"
בשלושה משקים חקלאיים בדרום - לא רחוק מבתי תושבים - התגלו כ-3,000 מיכלים ואריזות ובהם, כך על פי החשד, חומרים מסוכנים ופסולת חומרים מסוכנים. החומרים התגלו על ידי פקחי המשרד להגנת הסביבה בשלושה אתרים במושבים גבעתי וגאליה. במשרד הדגישו כי אחסון החומרים נעשה שלא כחוק, וללא תשתיות והיתרים מתאימים, תוך סיכון ממשי של התושבים המתגוררים בסביבה. תוצאות דגימות שנערכו בשלושת המתחמים הצביעו, כי מדובר בחומרים המוגדרים כרעלים וכפסולת רעלים, דליקים ברובם. חלק מקוביות האחסון נמצאו כשהן דולפות וגורמות לזיהום של הקרקע והסביבה.
מצבורי החומרים התגלו בעקבות דיווחים שהתקבלו מאיגוד ערים לאיכות סביבה אשקלון, לאחר שכבר בדצמבר 2018 הגיע מידע לאיגוד בדבר אחסון החומרים המסוכנים. באיגוד מסרו כי בסיור שנערך במקום השתחרר ריח חריף וחזק, ובשל האחסון הלקוי של החומרים המסוכנים, חלקם מסרטנים, עלה חשד לזיהום קרקע ומים. במשרד להגנת הסביבה ערכו שימוע במרץ 2019 לאחד מבעלי הקרקע והוציאו צווים לפינוי ולסילוק החומרים המסוכנים משטחי המשקים, אך ללא הועיל. "בעלי המשקים התעלמו מהצו ולא החלו בפינוי", מסרו באיגוד.
משלא קוימו הצווים ולא בוצעו פעולות לפינוי החומרים המסוכנים, ובשל הסכנה החמורה לציבור ולסביבה, החליטו במשרד לבצע את הפינוי בעצמם. באיגוד ציינו כי הפינוי החל מאמצע חודש דצמבר, בעלות של כ- 8.5 מיליון שקלים. על פי הוראות חוק החומרים המסוכנים, בכוונת המשרד להוציא דרישה לכפל הוצאות לגורמים להם הוצאו צווי פינוי הרעלים.
בעל אחד המשקים פנה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בדרישה לבטל את צו פינוי הרעלים, שכן לטענתו אינו יכול לבצע את הפינוי, אין בידיו אמצעים כלכליים לביצוע הפינוי בעצמו והחומרים הרעילים אינם שלו. בבית המשפט טען כי לבקשת קרובי משפחתו הסכים שיאחסנו בשטחו את המיכלים. הוא טען כי מדובר בשמן צמחי המשמש מזון לבעלי חיים.
השופט ג'ורג אמוראי דחה את הבקשה: "מדובר בנסיבות חמורות, בסיכון משמעותי לבני אדם ולבעלי חיים, במפגעים סביבתיים ובמטרדי ריח שיש לפעול בדחיפות להסרתם", קבע. עוד ציין השופט כי האחריות היא על כתפי בעל המשק, שכן בשטחו התגלו הרעלים.
בנוסף, כתב השופט, כי בעל המשק לא נקט בכל אמצעי להקטנת הסיכון למרות שהתחייב לכך. "הוא הבעלים של השטח בו מצויים החומרים המסכונים ואין הוא יכול לפטור את עצמו מאחריות למפגעים כה חמורים שנוצרים בשטח שבבעלותו". כבעל הקרקע היה עליו לברר ולעקוב אחר המתרחש בשטחו והוא אינו יכול להשתחרר מאחריות על ידי הטלתה על צד שלישי. "טענתו לפיה ביצוע הצו כרוך בהוצאה כספית גבוהה, איננה יכולה להביא לביטול הצו, ובוודאי שלא בנסיבות בהן קיים אינטרס ציבורי מובהק בהסרת המפגע", נכתב בהחלטת השופט.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי המשטרה הירוקה חוקרת את נסיבות האירוע ותמצה את הדין עם העבריינים. מנכ"ל המשרד, גיא סמט, אמר: "נוצרה סיטואציה הזויה. אנשים מקבלים משקים חקלאיים כדי לגדל תותים או לגדל ירקות ומה שאנחנו מוצאים שמגדלים כאן חומרים מסוכנים. זו סיטואציה שאנחנו לא יכולים להשלים איתה במשרד להגנת הסביבה ואנחנו נאכוף את החוק".
מיטל אמיתי, מנכ"לית איגוד ערים אשקלון, אמרה: "האיגוד פועל במישורים רבים לשמירה על בריאות תושבי נפת אשקלון, בשיתוף המשרד. כשהגיע לידינו המידע בדבר הימצאות חומרים מסוכנים העלולים לסכן חיי אדם, פעלנו מיד למנוע פוטנציאל לאסון סביבתי שהיה עלול לגבות חיי אדם". מהאיגוד הוסיפו כי מדובר ב"פוטנציאל לאסון סביבתי שהיה עלול לגבות חיי אדם".
לפנייה לכתב/ת 
