לא רק גרטה: הישראלים שנלחמים במשבר האקלים
חברות מישראל מנסות לצמצם את פליטות גזי חממה וגם לעודד מיחזור ונסיעה שיתופית. החברות הירוקות - סקירה
נדמה שבתקופה האחרונה אחד ה"טרנדים" הגדולים בעולם הוא השיח על משבר האקלים. גרטה טונברג, אקטיביסטית שבדית, שבחודש שעבר מלאו לה 17, יזמה מחאה מול בניין הפרלמנט בשטוקהולם בנוגע להתחממות העולמים ושינויי האקלים, ומאז השיח בנושא התעצם בכל רחבי העולם.
אבל עוד לפני שטונברג סחפה אחריה מיליונים, חברות טכנולוגיות רבות עסקו בנושא ומסייעות כיום, בצורה כזו או אחרת, להתמודדות עם משבר האקלים. גם תעשיית ההיי-טק המקומית הולידה כמה חברות מעניינות בנושא, שמלבד הערך החברתי והסביבתי העצום בו, טומן בחובו גם הזדמנויות עסקיות רבות. אז האם הפתרון לשריפות המשתוללות באוסטרליה בשל החום הקיצוני, להתנתקות הקרחונים בקוטב ובכלל למזג האוויר הקיצוני שמכה ביעדים רבים על פני הגלובוס נמצא במדינת ישראל הקטנה?
"היום, יותר מאי-פעם, אנחנו רואים חברות עם חזון ומוטיבציה, המוכנות לקחת סיכונים, כדי לפתור בעיות אמיתיות שמשפיעות על העולם", אומר דרור ברמן, שותף-מנהל בקרן ההון-סיכון Innovation Endeavors, שמשקיעה מיליוני דולרים בשנה בחברות בתחום הסביבה. "המגמה הזו חשובה ואנחנו כקרן אוהבים לעבוד עם יזמים שחושבים בגדול ובונים חברות עם השפעה חיובית על העולם. בפורטפוליו שלנו אפשר למצוא את פלנטי (Plenty), שמפתחת טכנולוגיות לגידול צמחים, ירקות ופירות באופן בריא, יעיל וחסכוני במים, פלנט (Planet) שמייצרת מיליוני תמונות של כדור הארץ מדי יום ובכך מאפשרת מעקב אחר תופעות המתחוללות בו וגם את זיימרגן (Zymergen), המאפשרת ייצור של חומרים חדשים וידידותיים שיוכלו להחליף את אלה המזהמים את הסביבה. החברות הללו מאמצות מחשוב, מידע ויכולות הנדסה מתקדמות כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר שהמין האנושי נתקל בהם כיום", אומר ברמן.
פעילות כחול-לבן לשיפור המצב הסביבתי
חברת וואן (VENN), שהוקמה בשכונת שפירא בתל אביב, פועלת בתחום בניית הקהילות בערים שונות ברחבי העולם. תחת המטרה העיקרית של החברה, בניית קהילה, וואן מתמקדת גם בתחום הקיימות, באמצעות פלטפורמה ייעודית שמציעה החברה לחברי הקהילה שלה, שבה הם יכולים להעלות יוזמות ולבקש משאר החברים לסייע - כאשר אחד התנאים לכך היא שהיוזמה תהיה 'ירוקה', כלומר ידידותית לסביבה.
בנוסף, החברה מפעילה פרויקט נוסף שנקרא המפה הירוקה, שבו מוצגים מיקומים של עמדות מיחזור (פחי מיחזור, קומפוסטים, בתי גריסה לקרטונים) על גבי מפה. וואן משתפת פרויקטים בתחום הקיימות הפועלים בשכונה, על מנת להעלות את המודעות אליהם ולייצר שינוי כחלק מהמגמה הירוקה שהיא מובילה. "נושא הקיימות בוער בלבם של חברי הקהילה שלנו", אומר יוראי רבן שמשמש כמנהל בכיר בחברה. "בפורום קיימות מיוחד שכינסנו, בחרו חברי הקהילה לפעול להפיכת שפירא לשכונה הירוקה האמיתית הראשונה בתל אביב. המפה הירוקה היא סנונית הראשונה מבין כמה יוזמות שמטרתן להנגיש את הנושא ולעורר מודעות בקרב הציבור הרחב. אם באמצעות המפה ושאר היוזמות נצליח להחדיר ערכים של קיימות ושמירה על הסביבה בשכונות שאנו פועלים בהן ברחבי העולם - ההשפעה והתרומה לכדור הארץ תהיה משמעותית", הוא מסביר.
חברה נוספת שמסייעת לכדור הארץ היא חברת היר מוביליטי (Here Mobility), שמפעילה מרקטפלייס המחבר בין היצע וביקוש בתחום התחבורה החכמה. הפתרון הטכנולוגי של החברה חסך בשנת 2019 בלבד מעל מיליון קילומטרים של נסיעה, שהם כ-148,300 קילוגרמים של פחמן דו חמצני. המיזם של החברה כולל יותר מ-2.5 מיליון כלי רכב באירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית, ועם הצמיחה והשגשוג הצפויים לו בשנים הקרובות, מאות אלפי קילוגרמים נוספים של זיהום ייחסכו, "כחברה, אנחנו פועלים לבנות סביבה ירוקה יותר. באמצעות הטכנולוגיה שלנו אנחנו יוצרים יעילות תחבורתית המפחיתה את פליטת ה-CO2. החיסכון האדיר שעשינו בכמות הנסיעות בעולם, וכתוצאה מכך גם הפחתה משמעותית בזיהום, הם רק ההתחלה - אנו מתכוונים להגדיל את החיסכון בעשרות מונים בעתיד", אומר ליעד יצחק מנכ"ל היר מוביליטי.
חוסכים גם בנייר
מלבד פעילויות ירוקות וצמצום בפליטת CO2, חברות ישראליות אחרות פועלות בתחומים אחרים נרתמות להתמודדות עם המצב האקלימי המורכב.
עוד חברה ישראלית שפועלת לצמצום הזיהום הסביבתי היא איזי סנד (Easy Send), שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת למשרדי ממשלה, בנקים ומוסדות בירוקרטיים להעביר תהליכים ידניים שלמים לרשת. כך, לדוגמה, מתאפשרת קבלת משכנתה בדיגיטל, ללא שום צורך באמצעים ידניים, מיושנים ולא ידידותיים לסביבה.
למעשה, החברה מבטלת את הצורך בנייר על ידי פלטפורמה חכמה המבוססת על בינה מלאכותית, וכך מונעת נזק סביבתי עצום, "כיום, הצרכן יכול לקבל את מבוקשו באמצעות אפליקציה, דואר אלקטרוני או בכל אמצעי דיגיטלי אחר - ממשכנתה דיגיטלית בבנק, דרך עדכוני ביטוח שתפורים בדיוק למידותיו, ועד לביצוע תהליכים מול משרדי ממשלה שונים", אומר טל דסקל מנכ"ל החברה. "אין שום סיבה שהתהליכים האלה יכללו נייר ועל הדרך גם יפגעו בכדור הארץ בשל כריתת יערות".
חברה נוספת היא חברת וי-צ'ק (V-CHECK) שבנתה פלטפורמה חכמה לגבייה ותשלומים, כשגולת הכותרת היא הצ'קים הדיגיטליים של החברה.
במקום שימוש בצ׳קים מנייר, שמזהמים ופוגעים בסביבה, החברה מציעה שירותי צ'קים וגבייה דיגיטליים לחלוטין. בשנתיים הקרובות החברה צפויה להשיג דריסת רגל בשוק הצ'קים בישראל, בשיעור של 3% לפחות, מה שצפוי לחסוך שימוש ביותר משלושה מיליון צ'קים מנייר ובכך למנוע פגיעה משמעותית בסביבה. "הפתרון שהחברה מציעה, חוסך מהעולם את הזיהום והנזק הסביבתי שנוצר משימוש בנייר, אך משמר את כל היתרונות הגלומים בצ'ק״, מספר קובי רם מנכ"ל וי-צ׳ק. "המגמה הירוקה בעולם באה לידי ביטוי בקצב הצמיחה המהיר של התחום בעולם ובחברה שלנו בפרט. אנו שוקדים על שיתופי פעולה עם חברות נוספות בתחום הסביבתי, ביניהן שיתוף פעיל ופורה עם חשבונית ירוקה", הוא מוסיף.
מבט לעתיד
בימים שבהם השריפות משתוללות ברחבי אוסטרליה, ההצפות שגובות חיי אדם בישראל וברחבי העולם יש לא מעט דוגמאות של מקרים כואבים שבהם כל המערכת הסביבתית יצאה מכלל איזון, לכולם ברור שמשבר האקלים כאן ולא מתכוון להיעלם מעצמו בפתאומיות ובטח לא בקרוב.
לצד מאמצים של החברה כולה, במקומות עבודה, במוסדות החינוך ובבתים פרטיים, נראה שמי שעשוי לסייע באופן משמעותי בתהליך ובמאבק הזה, הן דווקא החברות הטכנולוגיות תוצרת כחול-לבן. אחרי ששנים הן מסומנות כקטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית, כעת ייתכן שהן יהיו אלה שיובילו את ההתגברות על משבר האקלים ויצליחו לבלום את הדהירה של כדור הארץ אל התהום.
לפנייה לכתב/ת 
