הרי הגעש של נוגה
גם בכוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו יש כיום פעילות געשית. עד כה היה ידוע שלבה טרייה זרמה בנוגה בעבר, אך לא ידעו אם התהליך נמשך עדיין
האטמוספרה של נוגה שונה מאוד מזאת של כדור הארץ. מחקרים מצאו כי האקלים בכוכב הלכת היה כנראה שונה בעבר, ואף היה בו אוקיינוס. אך קרבתה של נוגה לשמש לא השאירה לאוקיינוסים סיכוי והם התאדו. כיום האטמוספרה שם מכילה בעיקר פחמן דו-חמצני, שריד מראשית ימיה של הפלנטה, אז הרי געש היו נפוצים בה מאוד ופלטו כמויות גדולים של גז החממה הזה. גם המסה הכוללת של האטמוספרה של נוגה גדולה כמעט פי מאה ממסת האטמוספרה של כדור הארץ. המשמעות של זה היא שקשה מאוד לראות מה קורה על פני השטח של כוכב הלכת, כי האטמוספרה סמיכה מאוד ומסתירה את מה שמתחתיה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :
אינסולין מותאם אישית
נתונים שאספה מערכת מכ"ם של החללית ונוס אקספרס של סוכנות החלל האירופית בשנים 2014-2005, לצד ניתוחים ספקטרוסקופיים (קביעת סוג החומר על פי אורכי הגל של האור שהוא פולט, המכונים קווי פליטה), איפשרו למדענים להסיק שעד לא מזמן - בין 2.5 מיליון שנה לרבע מיליון שנה - היו בנוגה הרי געש פעילים שפלטו לבה שזורמת שם עד היום. האטמוספרה הסמיכה מאפשרת לדלות מידע ספקטרוסקופי בשלושה אורכי גל מסוימים בלבד. כדי שנוכל לקבוע באופן מדויק יותר את גילם של זרמי הלבה, יש להבין טוב יותר את קווי הפליטה של סלעים געשיים באורכי הגל האלה.
משחקי הברזל
במחקר החדש, בהובלת ג'סטין פיליברטו (Filiberto) מהמכון לחקר הירח וכוכבי הלכת ביוסטון, בחנו במעבדה איך חתיכה קטנה של המינרל אוליבין, המכיל ברזל ונפוץ בסלעים געשיים, מתנהג במשך חודש בטמפרטורות של עד 900 מעלות צלזיוס. התברר שבתום החודש, השכבות החיצוניות של האוליבין הפכו למינרלים אחרים - הֶמָטיט ומָגְנֵטִיט.
המסקנה מהניסוי היא שבתנאי השטח של נוגה, ברזל מגיב מהר ונשחק. לאור זאת, לצד השוואה עם הנתונים של ונוס אקספרס שגילו מינרלים עם ברזל שלא נשחק, הסיקו החוקרים כי זרמי הלבה אינם בני אלפי שנים או למעלה מכך, כפי שחשבו קודם לכן, אלא נוצרו לפני שנים ספורות בלבד. ומכאן: יש בנוגה הרי געש הפעילים גם כעת. ממצא נוסף שמעיד על פעילות געשית חדשה בנוגה הוא התנודתיות בכמות הגופרית הדו-חמצנית באטמוספרה - גז שנפלט לאוויר בהתפרצויות געשיות.
יונתן שמעוני, מכון דוידסון לחינוך מדעי
למחקר המלא:
https://advances.sciencemag.org/content/6/1/eaax7445