האם הגיע הזמן להפסיק להזיז את השעון?
עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?
הזזת השעון לשעון קיץ מסמלת עבור רבים את תחילתה של תקופה מלאה בימים שטופי שמש, שעות אור יום ממושכות ושעת שקיעה מאוחרת. במהלך תקופה זו רבים נוטים לבלות בחוץ, ולהשתתף בפעילויות עד רדת החשיכה, במילים אחרות - למצות את אור היום עד תומו. שעון הקיץ ייכנס לתוקפו בישראל בלילה שבין יום חמישי לשישי. בשעה 2:00 יש לכוון את השעון שעה אחת קדימה לשעה 3:00. שעון הקיץ צפוי להימשך עד 25 באוקטובר.
אך פעולת הזזת השעון שעה אחת קדימה גם יוצרת מחסור בפעילות קריטית ומשמעותית לכולנו - שינה. בעקבות עדכון השעה לשעון קיץ, אנחנו הולכים לישון באותו זמן אבל קמים שעה מוקדם יותר - כלומר, ישנים שעה אחת פחות. שעת שינה אחת נשמעת כמו עניין זניח, אך השפעותיה על הבריאות, הכלכלה והחברה הן בהחלט משמעותיות. עד כדי כך, שבארצות רבות אף החליטו לאחרונה על ביטול הזזת השעון.
חיים בג'ט-לג
אנחנו נוטים לחשוב ששעון הקיץ קיים מאז ומעולם, אך מנהג הזזת השעון שעה אחת קדימה החל רק לפני קצת יותר מ-100 שנה, בזמן מלחמת העולם הראשונה. מטרת המנהג הייתה לחסוך את הכסף שהושקע באנרגיה שבוזבזה על תאורה, זאת על-ידי תוספת טבעית של שעות האור. כיום, על פי מחקרים, להזזת השעון לא קיים יתרון אנרגטי משמעותי: חוקרים מעריכים שחיסכון באנרגיה החשמלית הנובע ממעבר לשעון קיץ הוא שולי ומסתכם בכחצי אחוז בלבד מסך האנרגיה החשמלית הנצרכת בשנה, אם בכלל.
אמנם, לשעון קיץ השפעה מזערית על צריכת אנרגיה, אך מנגד, השפעתו על בריאות האדם רבה ומשמעותית. "בשבוע שאחרי המעבר לשעון קיץ אנחנו רואים עלייה במספר תאונות הדרכים", מסבירה פרופ' נגה קרונפלד שור, ראשת בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב וחוקרת שעונים ביולוגים בבעלי חיים ובבני אדם. "בנוסף, יש עלייה בשכיחות של התקפי לב, ומקרי התאבדות. מה שגורם לעלייה הזו הוא פעולת הזזת השעון שעה אחת קדימה".
מדוע שעה אחת בלבד כל כך משמעותית לבריאותנו? כיום, ידוע כי קיימים שלושה שעונים המשפיעים על גופנו: השעון הסביבתי, השעון הביולוגי והשעון החברתי. השעון הסביבתי, כשמו כן הוא, נקבע על-ידי גורמים חיצוניים - השמש וסיבובו של כדור הארץ. זהו השעון שיוצר הבחנה בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. לבני האדם ולבעלי החיים יש שעון פנימי - השעון הביולוגי - והוא מושפע מגורמים חיצוניים כמו אור וחושך (כלומר מהשעון הסביבתי). זהו השעון המכתיב לנו מתי ללכת לישון ומתי להתעורר ובצורתו המיטבית השעון הביולוגי מסונכרן לשעון הסביבתי. "השעון הפנימי שלנו מקבל אינפורמציה על רמות האור בסביבה ובתגובה מסתנכרן לסביבה, כך שגופנו יפעל בצורה אופטימלית", מסבירה קרונפלד שור. "כשאנחנו נחשפים לאור בבוקר, השעון הביולוגי שלנו מסתנכרן עם השעון הסביבתי".
השעון הביולוגי, אשר מותאם לסימנים חיצוניים וסביבתיים (אור וחושך), אחראי על ויסות ותזמון של תהליכים ומנגנונים פיזיולוגיים המתנהלים באופן מחזורי בגופנו. כך למשל, השעון הביולוגי אחראי על הפרשת ההורמון קורטיזול - המופרש בשיאו בשעות הבוקר - ומטרתו להכין את הגוף לפעילות. הורמון זה מסמן את המעבר בין לילה ליום, בין שינה לפעילות. בנוסף, השעון הביולוגי מתזמן את הפרשת הורמון השינה מלטונין, המופרש לפני שהולכים לישון ובמהלך הלילה. את האינפורמציה לגבי הזמן הנכון להפרשת מלטונין, מקבלת בלוטת האצטרובל הממוקמת באמצע המוח (Pineal gland) , ומייצרת ומפרישה אותו, מהשעון הפנימי, אך הפרשתו מופסקת כשיש אור.
השעון השלישי - השעון החברתי - נקבע על ידי החברה. "זוהי בעצם השעה - השעון שיש לנו על היד. הממשלה היא שקובעת אם השעון ישתנה ומתי", מסבירה קרונפלד שור. "השעון הזה קובע שכולנו צריכים לעשות דברים דומים באותו זמן ולא לפי השעון הפנימי שלנו - למשל לצאת לעבודה או לבית הספר, אבל לא לכולנו יש בדיוק את אותו שעון פנימי. למשל, יש אנשים שהם יותר טיפוסי בוקר - נרדמים ומתעוררים מוקדם וישיגו ביצועים מנטליים ופיזיים טובים יותר בשעות המוקדמות של היממה, ויש אנשים שהם יותר טיפוסי ערב - נרדמים ומתעוררים מאוחר וישיגו ביצועים מנטליים ופיזיים טובים מאוחר יותר ביממה".
הגוף שלנו פועל במיטבו כששלושת השעונים מסונכרנים. שינוי של השעון החברתי בלי שינוי בסביבה מקשה על השעון הביולוגי להסתנכרן לזמן החברתי החדש וגורם למצב דמוי יעפת (ג'ט לג). אך לעומת יעפת שנגרמת כתוצאה מטיסה ארוכה, שם הסביבה משתנה והשעון מסתנכרן, במקרה של הזזת השעון החברתי (הזמן בשעון) השעון הפנימי יסתנכרן רק לאחר עשרה ימים עד שבועיים, ויש מקרים בהם לא יהיה סנכרון לשעון קיץ כלל.
"צריכים להישאר בשעון חורף"
בשל חוסר סנכרון בין השעון הביולוגי לשעון הקיץ, מדענים רבים סבורים כי יש לבטל את שעון הקיץ ולהישאר בשעון חורף לאורך כל השנה. "בישראל אנחנו צריכים להישאר בשעון חורף, שהוא השעון הקרוב לשעון הסביבתי", אומרת קרונפלד שור. "בקיץ, אנחנו קמים כשכבר אור גם בשעון קיץ וגם אם יונהג שעון חורף כל השנה. אבל אם נישאר בשעון קיץ גם בחורף, השמש תזרח רק ב-7:30, כלומר רובנו נקום בחושך. זהו מצב לא רצוי.
"החיסרון היחיד של שעון חורף גם בקיץ הוא שהשמש תשקע שעה אחת מוקדם יותר (בסביבות השעה 7 בערב), אך זו עדין שעת שקיעה מאוחרת ועדיין נקבל יום ארוך", היא ממשיכה ומסבירה. "אינטואיטיבית, רוב האנשים חושבים שאנחנו צריכים להישאר בשעון קיץ כי הם מעדיפים את ההרגשה בקיץ, אבל ההרגשה הזו תהיה גם אם נישאר בשעון חורף, ומצד שני, כל ההשלכות השליליות של המעבר לשעון קיץ ייחסכו".
לפי קרונפלד שור, המעבר לשעון קיץ גורם לתופעה שנקראת ג'ט-לג חברתי. בניגוד לג'ט-לג המוכר, הנובע ממעבר בין אזורי זמן, ג'ט-לג חברתי נובע ממחסור בשינה ואי-התאמה בין השעון הביולוגי לשעון החברתי. לשילוב של מחסור בשינה ואי-התאמה בין השעונים, במיוחד אם המצב נמשך לאורך זמן, השפעות שליליות על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו: סיכונים מוגברים לסוכרת, השמנת יתר, מחלות לב, דיכאון וסוגים שונים של סרטן. בנוסף, השיבוש בשעון הביולוגי מוביל אצל חלקנו לחוסר פרודוקטיביות וטעויות בעבודה.
באירופה ובארה"ב עוצרים שעונים
להזזת השעון פעמיים בשנה גם השפעות כלכליות. לפי מחקרים, נגרם נזק למשק ביומיים אלו של השנה שבהם מחליפים שעון. בפרט, ביום שאחרי הזזת השעון לשעון קיץ מתרחשת תופעה נרחבת של עובדים מנומנמים ולא פרודוקטיביים שעולים למשק כסף רב. בנוסף, נרשמת עלייה בתאונות עבודה (תועד בעיקר בענפי הבנייה והכרייה), תאונות דרכים ובשכיחות התקפי לב בימים שאחרי החלפת השעון.
נראה כי השפעותיה השליליות של החלפת השעון הצליחו להביא לשינוי מגמה בתפיסתם של אזרחי מדינות האיחוד האירופי כלפי נחיצות הזזת השעון. בשנת 2018 נערך סקר בקרב כ-4.6 מיליון אזרחים שמטרתו לבדוק אם לבטל את הזזת השעון. כ-84% ממשתתפי הסקר, ענו כי ברצונם לבטל את הזזת השעון המתרחשת פעמיים בשנה, ובאיחוד האירופי הוחלט לבטל את הזזת השעון בשנת 2021, כאשר כל מדינה תחליט לפי איזה שעון תפעל לאורך כל השנה - שעון חורף או שעון קיץ. לאירופה הצטרפו גם מספר מדינות בארה"ב שביטלו את הזזת השעון.
ובישראל? עד היום נערכו בארץ 11 ועדות בנושא בחינת שעון הקיץ, האחרונה שבהן ב-2013. בכל הוועדות התכנסו חוקרים, פוליטיקאים ונציגי ממשלה שבחנו בעיקר את משך תקופת החלת שעון הקיץ בישראל. מלבד ועדה אחת, בכל הוועדות הוחלט להמשיך בנוהג שעון הקיץ בעיקר בשל החיסכון (הזעום) באנרגיה אך טרם בחנו החלת שעון החורף לאורך כל השנה.
לאור המידע החדש על ההשפעות הברורות שיש להזזת השעון על הבריאות, הכלכלה והחברה, ייתכן שהגיעה העת לפתוח את הנושא לדיון לבחינה מחודשת - במיוחד לנוכח המגמה העולמית להיפרד ממנהג זה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
