הפרידה מהצייד ואולי גם מהשמש הענקית שלו
בימים אלה בולטת בשמי הערב, בכיוון דרום מערב, קבוצת הכוכבים של אוריון, הוא הציד. קבוצת אוריון מאכסנת בתוכה את הערפילית הגדולה אך אולי גם את מה שעשוי להיות התופעה האסטרונומית הבולטת ביותר בדורינו
קבוצת אוריון בולטת בשמים בזכות המקבץ הגדול של כוכבים בהירים בשטח קטן. צורתה מוארכת, ארבע כוכבים היוצרים מלבן כשבתוכו שורה של שלושה כוכבים בהירים. בשני קודקודיו של המלבן מצויים שניים מהבהירים בכוכבי השבת - ריגל וביטלג'וס (בית אל ג'וז), המציינים את שני קודקודיו הנגדיים – ביטלג'וס בקודקוד הצפון מזרחי וריגל בקודקוד הדרום מערבי. בתוך המלבן מצויה שלישיית כוכבים המציינים את חגורת הצייד ומדרום להם שלישייה נוספת, קומפקטית ובהירה פחות, הנמתחת בקו צפון-דרום. המבנה של שתי השלישיות יוצר מעין חץ שמצביע צפונה וחובבי הניווטים בארץ מכירים אותו כחץ הצפון, מפני שהוא מצביע באופן גס לכיוון צפון.
קבוצת אוריון היא אחת מקבוצות הכוכבים הבודדות המוזכרות במקרא. שמה העברי הוא כסיל, והיא נזכרת הן בספר איוב והן בספר עמוס.
כיוון שקבוצת אוריון בולטת ביותר, יש לה היסטוריה עתיקה מאוד. עמי הפרת ראו בה את דמותו של גילגמש, עוטה עור האריה, נלחם בשור השמימי (קבוצת שור המצויה מעט צפונית-מערבית לקבוצת אוריון) המצוי ממערב ומצפון לקבוצת אוריון ומאיים עליה בקרניו. יש הסבורים שמקור השם היווני של הקבוצה הוא מסופוטמי ופירושו "אור". שם זה התגלגל מאוחר יותר לשם היווני אוריון.
המצרים הקדמונים ראו בו את האל אוסיריס הנוהג בספינה הנושאת את נשמות המתים, כאשר הסירה מצויינת על ידי קבוצת ארנבת המצויה דרומית לקבוצת אוריון. אחד הפתחים היוצאים מחדר הקבורה בפירמידה הגדולה של חופו, מצביע לכיוון שבו מצויה קבוצת אוריון בשמים, זאת כדי שיקל על נשמות הקבורים בה להגיע אל ספינת אוסיריס.
אוריון הצייד היה מאוהב בפליאונה, אמן של הפליאדות. קבוצת הכוכבים הקטנה, הממוקמת בכתפו של השור, מערבית לאוריון, ואוריון האומלל רודף אחריהן מדי ערב. אגב - קבוצת הפליאדות ידועה בשמה העברי כימה ובשמה היפני - פליאדות. מותו של אוריון בא לו על ידי עקרב, כאשר אוריון היה במסע צייד עם האלה ארטמיס (גם לאגדה זו כמה גרסאות). הגרסה של אובידיוס, לפיה העקרב הרג את אוריון כיוון שזה התקיף את ארטמיס, אלת הצייד, היא המקובלת כיום, כיוון שהיא מסבירה מדוע כשאוריון נמצא בשמים, העקרב מצוי מתחת לאופק ולהיפך.
קבוצת אוריון מצויה בימים אלה של סוף החורף ותחילת האביב בדיוק מעל האופק הדרומי. לזיהוי קבוצת אוריון בשמים אפשר להיעזר באחת מהאפליקציות עבור טלפונים סלולאריים או במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה.
כוכב העל-ענק האדום הגווע
החלק העיקרי של הקבוצה הוא המלבן שקודקודו הצפון מזרחי הוא הכוכב העל-ענק ביטלג'וס המצוין באות היוונית "אלפא" שהוא הכוכב הבולט והמעניין בקבוצה. מקור השם הוא בערבית ומשמעותו בית השחי של הענק (באט אל-ג'אוזה). בספרים עבריים ישנים אפשר למצוא את השם בית האגוזה. זהו כוכב עצום בגודלו - קוטרו גדול פי 900 מקוטרה של השמש והוא יכול להכיל בקרבו כחצי מיליארד שמשות.
לו היה ממוקם במקומה של השמש, היה מסלולו משתרע עד מסלולו של צדק, כאשר מסלוליהם של כוכבי הלכת חמה, נוגה, ארץ ומאדים היו אי שם בקרבו. צבעו של בית'אלג'וז אדום. זהו הכוכב העל-ענק האדום הקרוב ביותר לשמש ומרחקו מוערך בכ-650 שנות אור. עוצמת אורו הנראה גבוהה כמעט פי 100,000 מעוצמת אורה של השמש, אך רוב הקרינה של הכוכב היא בתחום האינפרא-אדום.
ביטלג'וס משנה את קוטרו כשהוא מתכווץ ומתפשט בזמן מחזור ארוך שנמשך 2100 יום בממוצע. בנקודת המינימום, קוטרו של הכוכב הוא 750 פעמים קוטר השמש וכשהוא מתפשט, קוטרו עשוי לגדול בעשרות אחוזים! מסביב לכוכב הענק יש מעטפת אבק ובה התגלו גם עקבות של מולקולות מים הפולטות קרינת מיקרו.
מעטפת האבק האופפת את הכוכב משתרעת למרחק הגדול פי 10 לערך מקוטרו. מסתו של מפלץ זה היא כ-15 מסות שמש וכוכבים מסוג זה יסיימו את חייהם בהתפוצצות סופר-נובה. אם אכן הדבר יקרה בעוד כמה אלפי שנים, זו תהיה ההתפוצצות הסופרנובה הקרובה ביותר לכדור הארץ בהיסטוריה הכתובה, והכוכב המתפוצץ ייראה לנו בהיר פי עשרות פעמים ויותר מהירח המלא.
ביטלג'וס הוא הכוכב הראשון שפניו צולמו על ידי טלסקופ החלל של האבל, באופן שאפשר להבחין בהתרחשויות עליהם, הודות לגודל הזוויתי שלהם הגדול יחסית. על פניו של ביטלג'וס נתגלו כתמי שמש ענקיים, שגורמים לשינויים קלים בבהירותו.
סופרנובה של בית אלג'וז?
בחודשים האחרונים החל בית אל ג'וז להתנהג באופן מוזר. בהירותו החלה להשתנות באופן שלא נצפה עד כה. כוכב זה, מצוי כנראה בשלבים האחרונים של חייו. בליבתו קיים כור היתוך גרעיני אדיר הממיר יסודות קלים ליסודות כבדים. כאשר כוכבים מסיביים אלה מגיעים לשלב שבו היסודות הכבדים בליבתם משתתפים בתהליך ההיתוך הם מחישים את קיצם. בשלבים האחרונים בוערים החמצן, המגנזיום ועוד ובשלב האחרון בחייו נוצר ברזל. כאשר נוצר הפרזל, תם המשחק. הכוכב, במקום ליצור אנרגיה שתתמוך בכבידה שלו, שואב אנרגיה המפרקת את גרעיני הברזל. בחלקיקי שניות אלה, בתהליך שאנו לא יודעים לגמרי את פרטיו, הכוכב מתפוצץ ןמעיף את כל המעטפת החיצונית שלו לחלל, בפיצוץ הקרוי סופר נובה. האנרגיה הנפלטת בפיצוץ הזה עשויה להגיע לסך האנרגיה הנפלטית ממיליארדי שמשות!
אם ביטלג'וס יהפוך לסופרנובה, אזי הוא ייראה בשמים בעצמת אור הדומה לזו של הירח המלא! אנו לא יודעים מתי תהליך זה יקרה, אם כי זה יכול להתרחש ממש בקרוב או, בעוד אלפי או עשרות אלפי שנים - פרק זמן קצרצר בחיי הכוכב.
בקודקוד השני של המלבן, הקודקוד הדרום מערבי, הוא הכוכב ריגל המצוין באות היוונית "בטא", אף על פי שבהירותו גדולה יותר מזו של ביטלג'וס המצוין באות "אלפא". יתכן והסיבה היא לעמעום אורו של ביטלג'וס בגלל מעטפת האבק המתפשטת ממנו שייתכן שהיה בהיר יותר בעבר מאשר היום. מקור השם ריגל אף מערבית: ריג'ל אל-ג'אוזה אל-יוסרה – הרגל השמאלית של הענק.
בניגוד לביטלג'וס האדום, ריגל הוא כוכב ענק כחול, חם ולוהט. אף על פי שהכוכב מסיבי, אפילו יותר מביטלג'וס, ומסתו מעורכת בכ-25 מסות שמש, הוא קטן יותר; קוטרו מוערך "רק" בכ-70 פעם קוטר השמש.
עוצמת אורו הנראה של ריגל גדולה פי 40 אלף מעוצמת אורה של השמש וזאת למרות שחלק ניכר מהאנרגיה שלו נפלט בתחום העל-סגול. צבעו הכחול נובע מהטמפרטורה הגבוהה של פניו – כ-20 אלף מעלות – הגבוהה פי 6 מזו של ביטלג'וס. מרחקו של ריגל מהשמש 800 שנות אור. מי שמצויד בטלסקופ איכותי יכול לראות שבמרחק זוויתי קטן מריגל מצוי כוכב נוסף. זוהי למעשה מערכת של שני כוכבים הנראית ככוכב אחד שמהווה יחד עם ריגל מערכת של שלושה כוכבים.
כוכבי החגורה של אוריון
החגורה של אוריון היא הצורה הבולטת ביותר בקבוצה. שלושת היא מורכבת משלושה כוכבים בהירים היוצרים קו ישר של כוכבים, במרווחים שווים זה מזה. שלושת הכוכבים (ממערב למזרח) הם: מינטקה (החגורה בערבית), אל-נילם או אל-נית'ם (הנזם של החגורה, בערבית) ואל ניטק – אזור החלציים. שלושתם ענקים כחולים חמים מאוד.
אלניטק מצוי במרחק של 920 שנות אור ומאיר בעצמה של 8300 שמשות. אל-נילם מצוי במרחק של 1300 שנות אור ומאיר בעצמה של 30 אלף שמשות. הכוכב השלישי, אל-ניטק, מצוי מרחק של 800 שנות אור מהשמש. מצפון מזרח לו מצויה ערפילית ההמבורגר ומדרום לו ערפילית ראש הסוס, אותן נסקור ברשימה הבאה. אם נמשיך את כוכבי החגורה לכיוון מזרח (שמאלה) נגיע אל הכוכב סיריוס, כוכב השבת הבהיר ביותר בשמים המצוי בקבוצת הכלב הגדול, אחד משני הכלבים של הצייד אוריון (השני הוא הכלב הקטן המצוי מצפון לכלב הגדול).
מדרום לאל-ניטק מצויים שלושה כוכבים נוספים היוצרים שורה קטנה וחיוורת יותר מכוכב החגורה, שיחד אם כוכבי החגורה וכוכב נוסף ממזרחה יוצרים את חץ הצפון המוכר לנו משיעורי הניווט, אם כי לא ממש מומלץ למצוא את הצפון המדויק לפיו. מי שיביט בעין אל השורה הקטנה יבחין שהכוכב המרכזי בה מטושטש. אין מה לרוץ לרופא העיניים - זוהי הערפילית הגדולה באוריון הנראית בקלות הן במשקפת שדה וגם בטלסקופ חובבים קטן.
ערפילית זו, שהיא למעשה ענן גז מולקולארי, המכיל בעיקר מימן, היא אחת הערפיליות הקרובות לכדור הארץ. גודלה למעלה ממאה שנות אור והיא למעשה מהווה רק חק קטן מהענן הגדול של איזור אוריון, שבו נוצרים, גם כעת, מערכות שמש אחרות, שמשות שכנראה יחוגו סביבן כוכבי לכת. למעשה, אחד הזרזים לדחיסת ענני גז ליצירת כוכבים הוא התפוצצות סופרנובה, כך שלמעשה מותו של כוכב מחיש את יצירת הכוכבים האחרים במעגל החיים הגדול של היקום
מתוך – האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים - מאת ד"ר יגאל פת-אל
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מחבר האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים
לפנייה לכתב/ת 
