הרצאות: מדוע יש צמרמורת כשמאזינים למוזיקה?

משבר הקורונה מאלץ אותנו להישאר בבית, בבידוד או בהסגר. חלקנו מעדיפים לנצל את הזמן כדי להאזין במשך שעות ארוכות למוזיקה האהובה עלינו במהלך אימוני הכושר הביתיים, בניקוי הבית לפסח או סתם כדי להירגע אחרי ניהול ענייני הבית השוטפים. היא מעודדת, משחררת, מרפה ומפיגה דאגות במיוחד בתקופה האחרונה. "שירת המרפסות" באיטליה והצטרפות מדינות נוספות לטרנד, כמו ספרד וישראל, מוכיחה שהמוסיקה מאפשרת לנו להרגיש ביחד גם שאנחנו רחוקים פיזית אחד מהשני ולהקל על תחושותינו.

רבים קוראים למוסיקה "שפת הרגשות" וחשים שניתן להביע במוסיקה דקויות של רגשות שלא ניתן להביע במילים. בקורס של המרצה והחוקרת פרופ' רוני יגר-גרנות, "מוזיקה ורגשות", שמועבר במסגרת לימודי תואר שני בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, המועבר אחת לשנתיים, מנסים הסטודנטים להבין על איזה "רגשות" מדובר - האם ברגשות רגילים יומיומיים או ברגשות ייחודיים או אולי אסתטיים? האם אנו תופסים את הרגש או חווים אותו? מה הם המודלים המקובלים להבנת רגשות בהקשר המוסיקלי ומה הם המנגנונים המגוייסים להסבר היכולת של מוסיקה לגרום לנו לתחושות רגשיות? אילו פרמטרים במוסיקה תורמים לתחושות אלה והאם אלה תופעות תלויות תרבות או אוניברסליות?

מחקריה של פרופ' גרנות עוסקים במגוון נושאים הקשורים לאופן שבו אנו תופסים ומגיבים למוסיקה. אחד הנושאים המרכזיים הוא הבנת תהליכים ותגובות מוחיות הקשורים ליצירת ניבויים לגבי הצלילים והאקורדים העתידיים, תוך כדי האזנה למוסיקה. לאחרונה פרסמה פרופ' יגר-גרנות מחקר ביחד עם קבוצת חוקרים בראשות פרופ' תלמה הנדלר, ראש מכון סגל לתפקודי מוח במרכז הרפואי איכילוב, שמצביע על קשר בין הפתעות, הנאה, ופעילות באזורים מוחיים מרכזיים במערכת הגמול.

למאמר המדעי המלא: https://academic.oup.com/scan/article/14/4/459/5400657