הצצה נדירה: העולם המסתורי בקרקעית ים המלח
"הסוד הגדול שהחוקרים מנסים לפענח": צפו בסרטון שצילם הרובוט הימי ראובן, המופעל על ידי חוקרי המכון הגיאולוגי, מהמצולות בים המלח.
חוקרים פרסמו בעשרות השנים האחרונות תמונות מקרקעיות האוקיינוסים וכבר ראינו את העולם המופלא בשוניות האלמוגים במפרץ אילת ובעוד מקומות בעולם - אבל מה מסתתר בים המלח? חוקרי המכון הגיאולוגי מספקים ל-ynet הצצה נדירה לצילומים של ראובן (כינוי שניתן בעקבות ראשי התיבות ROV, remotely operated vehicle), הרובוט הימי של המכון המתעד את מצולות ים המלח.
הצילומים ש"ראובן" מספק לחוקרי המכון הגיאולוגי בירושלים נראים כאילו צולמו בגלקסיה אחרת. בקרקעית האגם המלוח מתגלה עולם גבישי ומסתורי, שרסיסי מלח מסתחררים סביב. הרובוט התת ימי הוא למעשה העיניים של החוקרים בתוך המים המלוחים, שמגלה להם את האוצרות שאותם הם חוקרים.
"החיבור שלי עם רובוטים תת ימיים התחיל מטעות חמורה", מספר ד"ר נדב לנסקי, ראש מעבדת ים המלח במכון הגיאולוגי. "לצוות מחקר נפל מכשיר מאוד יקר וחשוב לקרקעית הים, לעומק של 180 מטר, וזה היה נראה לי כמו דבר אבוד. שותפים שלי מהמכון לחקר הימים והאגמים אמרו שאפשר להביא רובוט מקבלן. כשהרובוט שהביא עודד עזרא ירד לקרקעית הים פתאום ראיתי נופים שפתאום הפכו להיות נושא מרכזי. הנופים האלה הם נופים של יצירת שכבות מלח. שכבות מלח נוצרות ואני רואה איך הן נוצרות. כך החל המסע האישי שלי עם הרובוט".
התוצאה של "תאונת העבודה" הזו היא ראובן. "הבנתי שיש נופים שאני לא מבין אותם. אני מבין שמתחבא שם סוד גדול שאני לא מצליח לפענח", מוסיף ד"ר לנסקי. "והיום זה נושא מאוד אטרקטיבי לקהילה של חוקרי מלח בעולם".
הרובוט התת ימי, המופעל בדרך כלל על ידי הדוקטורנט זיו מור, הפך לכלי חיוני עבור החוקרים במכון, שמחקריהם זכו לתהודה עולמית. ד"ר עידו סירוטה, דוקטורנט במכון הגיאולוגי ובאוניברסיטה העברית בירושלים, הסביר כי "ראובן הוא למעשה העיניים שלנו מתחת למים. ברגע שאין לנו את ראובן או אמצעים משוכללים כאלה, אין לנו יכולת לדעת מה קורה בקרקעית. הוא מאפשר לנו לצפות על המלח ששוקע על קרקעית ים המלח, ללא צורך לדגום אותו ולהביא אותו למעבדה. זה מאוד מרגש לראות את התהליכים שמתרחשים. בעבר היו לנו אמצעי צילום תת ימי קצת פרמיטיביים. חלק מהדברים כבר ידענו, אבל ראובן נתן לנו קפיצת מדרגה. זה כלי מפתח שלנו בחקר ים המלח".
"ים המלח הוא סביבה ייחודית בעלת מליחות גבוהה שחווה משבר הידרולוגי שמביא להשקעת מלח. זה בעצם תהליך גיאולוגי שהיה נפוץ בהיסטוריה הגיאולוגית של ים המלח", מסביר ד"ר סירוטה. "היום ים המלח הוא מקום היפר סליני ומשמש כאנולוגיה לתהליכים שהתרחשו בעבר של כדור הארץ. אנחנו רוצים לתאר ולאפיין תהליכים של יצירת מלח, כלומר תהליכים של יצירת סלע". עוד הוסיף כי "זה שאנחנו מצליחים להאיר איזשהי פינה בגיאלוגיה בדרכי יצירת סלעים בדרך שלא הייתה ידועה עד עכשיו גורם להתעניינות עולמית".
מפלס ים המלח נמצא בירידה מתמדת, ועם השנים קצב ירידת המפלס מואץ. הנתונים שראובן מספק לחוקרים חיוניים מאוד, והם ישפיעו בעתיד על פרוייקט קציר המלח. אבל מעבר לכך, הוא מאפשר לחוקרים - וכעת גם לנו הציבור - הצצה ייחודית על אחד מפלאי תבל, בצורה שלא ראינו בעבר.
לפנייה לכתב/ת 
