מי שלא מפריד אשפה - זורק יותר מזון ראוי למאכל
ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, ובו נבדקו 192 משפחות בעיר, עולה כי משקי בית, שלא הפרידו אשפה, בזבזו כמעט פי 1.5 יותר מזון ראוי למאכל בהשוואה למשקי בית שהפרידו אשפה
משקי בית שלא שמפרידים אשפה מבזבזים כמעט פי 1.5 יותר מזון ראוי למאכל ממשקי בית המפרידים אשפה, כך עולה ממחקר חדש שנערך בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Sustainability.
כשליש מהמזון המיוצר בעולם, כ-1.3 מיליארד טון, מושלך לאשפה מדי שנה. לא מדובר רק בבעיה סביבתית חמורה, אלא הדבר גם מהווה סכנה לביטחון התזונתי.
בשנת 2017 החלה ד"ר אפרת אלימלך בעבודת דוקטורט ראשונה מסוגה, בהנחייתה של פרופ' אופירה אילון מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ' איל ארט מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית. החוקרת עברה על 2.5 טון של אשפה ביתית, שהגיעה מ-192 משפחות בשלוש שכונות בחיפה (אשכול 6-7 בלמ"ס), והגיעה לנתון המדהים שגילה כי 54% מאשפת המזון שאנחנו זורקים היא פסולת נמנעת, כלומר פסולת שבתכנון נכון לא הייתה נזרקת. מדובר בין היתר בגביעי כמעט מלאים, שנזרקו בגלל שתוקפם פג; ירקות רקובים שלא השתמשו בהם כלל; אוכל מבושל שנזרק בכמויות וכדומה.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לנסות ולמצוא גורמים שיכלו לנבא את בזבוז המזון. מתוצאות המחקר עולה כי הגורם היחיד שנמצא קשור לבזבוז הוא הפרדה במקור של אשפה. משקי בית שלא הפרידו אשפה במקור בזבזו כמעט פי 1.5 יותר מזון ראוי למאכל בהשוואה למשקי בית שהפרידו אשפה במקור: 3.6 ק"ג של מזון ראוי למאכל שנזרק בכל שבוע בהשוואה ל-2.5 ק"ג מזון במשקי הבית שכן מפרידים אשפה. "נראה כי אנשים הנוהגים להפריד אשפה מודעים יותר לכמות הפסולת שהם מייצרים, מה שמעודד אותם להפחית את כמות הפסולת שהם מייצרים במקור" אמרה ד"ר אלימלך.
עוד נמצא במחקר כי משפחות גדולות יותר מבזבזות יותר מזון, אולם כאשר בוחנים בזבוז מזון לכל אדם, מסתבר שדווקא ככל שהמשפה גדולה יותר, כך הבזבוז של אדם אחד הוא קטן יותר.
אולם מה שהפתיע את החוקרים היה דווקא מה שהם לא גילו. לדבריה של ד"ר אלימלך, מרבית המחקרים שנעשו עד כה, והסתמכו על שאלונים בלבד ולא על בדיקה אמיתית של האשפה, מצאו שתכנון הקניות מפחית את הבזבוז. כלומר, אנשים שיצאו לקניות עם רשימה ואחרי שהם בדקו מה חסר בבית זרקו בסופו של דבר פחות אשפה נמנעת.
אלא שבמחקר הנוכחי לא נמצא קשר בין תכנון לבין בזבוז - לא לחיוב ולא לשלילה. "אני יודעת לומר שבעולם התוכן שאני בודקת - התשובה לא נמצאת שם. אבל צריך לזכור שאנחנו לא באמת מדברים על פסולת, אלא על מזון. ולמזון יש שורשים תרבותיים. בחברות מסוימות אין זה מקובל להגיש שאריות או אפילו לצרוך אוכל שבושל ביום האתמול. בחברות מסוימות נהוג לערוך קניות באריזות גדולות, אך בתדירות נמוכה. נורמות תרבותיות קובעות דפוסי אכילה חברתית או אישית. ההנחה שלי היא שכמו שהנורמות משפיעות על דפוסי הצריכה שלנו ככה הן משפיעות על דפוסי הבזבוז", סיכמה ד"ר אלימלך.
לפנייה לכתב/ת 
