המאבק בקורונה: משרד המדע יסייע לעשרות מחקרים
משרד המדע והטכנולוגיה משקיע כ-10 מיליון שקלים ביותר מ-80 מחקרים פורצי דרך בתחום הקורונה. במשרד אמרו כי המחקרים צפויים להסתיים תוך כמה חודשים עד שנה לכל המאוחר
קרן המחקרים של משרד המדע והטכנולוגיה אישרה לסייע במימון למעלה מ-80 מחקרים בתחום הקורונה. במשרד הדגישו כי זו הפעם הראשונה מאז פרוץ הנגיף שמשרד ממשלתי מממן מחקרים העוסקים במגיפה ובהשלכותיה על החברה הישראלית. סכום המימון 10 מיליון שקלים.
מתוך הבנה כי המאבק בנגיף הקורונה הינו במספר חזיתות, אישרה קרן משרד המדע מימון של מגוון מחקרים בתחומים שונים: כ-30 מחקרים מתחום הרפואה (דיאגנוסטיקה, טיפול תרופתי, חיסון, ניבוי התפשטות, ציוד רפואי וכו') וכ- 50 מחקרים בתחום בריאות הציבור וההשלכות החברתיות של הקורונה (חוסן חברתי, השפעה כלכלית, טיפול באוכלוסיות מיוחדות ועוד).
במשרד המדע הוסיפו כי כל הצעות המחקר שנבחרו הן הצעות מחקר שחיוני לבצען כעת, בתקופה מאתגרת זו, וכן הם מחקרים קצרי מועד, שצפויים להסתיים בין חודשיים עד שנה לכל המאוחר, על מנת שניתן יהיה ליישמם כבר במשבר הנוכחי ולהיערך טוב יותר להמשך, לחיים לצד הקורונה.
בין המחקרים שלהם מסייע משרד המדע:
● פיתוח בדיקות סרולוגית (מבוססות על נוגדנים) מהירות ורגישות - האוניברסיטה עברית, אוניברסיטת בר אילן ומכון ויצמן למדע
● שלושה מחקרים לפיתוח חיסון המבוססים על גישות שונות - אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן, טכניון
● עיכוב הדבקה של covid 19 בעזרת תרופות מאושרות - מכון ויצמן למדע
● פיתוח מודל מבוסס גנטי להתפשטות מגפות - מכון ויצמן למדע
● שימוש בבינה מלאכותית לאיתור חולים שעשויים לפתח סימפטומים קשים - המרכז הרפואי שיבא תל השומר
● ניטור מרחוק של רמת החמצן בדם החולים על ידי מעקב תנועות העיניים של החולה - אוניברסיטת בר אילן
● פיתוח ציפוי המונע הידבקות הנגיף - האוניברסיטה העברית
● פיתוח מסכת פנים אקטיבית רב פעמית - אוניברסיטת בן גוריון בנגב
● פיתוח מערכת הנשמה מפוצלת למספר חולים - עזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים.
מחקרים בתחום בריאות הציבור/מדעי החברה:
● מחקר מולטי דיסציפלינרי והשוואתי על אסטרטגיות היציאה ממשבר הקורונה - מרכז הידע הלאומי להיערכות למצבי חירום
● היום שאחרי הקורונה, מנגנוני פיצוי לנפגעי גוף – הקריה האקדמית אונו.
● אתגרים והתמודדויות עם עוני בימי קורונה – אוניברסיטת חיפה
● זקנים תחת אש בימי הקורונה: מציאות טראומטית מצטברת – מכללת ספיר
● בניית חוסן חברתי ואמון בעידן מגפת הקורונה – אוניברסיטת חיפה
● רישוי מקצועות הבריאות בזמן חירום – האוניברסיטה העברית
● זמינות וטיפול בתחלואה חריפה מסכנת חיים בצל הפנדמיה – ביה"ח הדסה, האוניברסיטה העברית
● מודל אפידמיולוגי-כלכלי לאסטרטגיות מניעה להתפשטות וירוס הקורונה – אוניברסיטת בן גוריון בנגב
שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר: "אני גאה בחוקרים ובמדענים הישראלים שפועלים לילות כימים במעבדות בניסיון למצוא את הפתרון לנגיף הקורונה. משרד המדע והטכנולוגיה בראשותי הגדיל את תקציב התמיכה במלגות לחוקרים ב176% ופעל גם כעת במהירות לקבלת מענקים ייחודיים לטובת מחקרים בתחום הקורונה. המדע, הטכנולוגיה והחדשנות עומדים בחזית המאבק הבינלאומי נגד התפשטות נגיף הקורונה. החוקרים שלנו, שידועים במחקריהם פורצי הדרך, עושים גם כעת ככל יכולתם כדי לסייע לאנושות כולה להתגבר על המשבר הנוכחי ולהחזיר את חיינו ככל האפשר לשיגרה".
מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, רן בר, הוסיף: "בימים שבו עיניי כולנו נשואות אל המדע שיימצא את החיסון לקורונה, משרד המדע והטכנולוגיה, כמי שמוביל את המחקר המדעי היישומי בישראל, גאה להיות הראשון שמקדם ומממן עשרות מחקרים פורצי דרך בתחום הקורונה. הבחירה במחקרים שיסתיימו בתוך מספר חודשים ובמגוון דיסציפלינות, רפואיות וחברתיות, יעניקו לצוותי הרפואה שיטות אבחון, טיפול וציוד רפואי מתקדם ולמקבלי ההחלטות ידע ונתונים נוספים לדיוק אסטרטגית היציאה מהמשבר".
במשרד המדע אמרו כי התקציבים אושרו בהליך מהיר בוועדת החריגים באוצר את התקציב למחקרים ולמעשה בפועל חלק מהחוקרים כבר החלו בעבודת המחקר. מספר שיא של כ- 25 מוסדות אקדמיים ובתי חולים זכו במענקי המימון ובהם בית החולים הדסה, המרכז הרפואי שיבא והמרכז רפואי סורוקה ומוסדות אקדמיים: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן גוריון, עזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, מוסד שמואל נאמן, המכון למחקרי ביטחון לאומי, המכון הטכנולוגי בחולון ועוד. כמחצית מהמחקרים שנבחרו, כ-40 מחקרים הוגשו על ידי חוקרות נשים.
הצעות המחקר נבחרו מתוך כ-360 מחקרים שהוגשו למשרד המדע והטכנולוגיה במענה לקול קורא לקבלת מחקרים בכל התחומים הקשורים לקורונה . כל ההצעות נבחנו על ידי שופטים הן מהאקדמיה והן מגופים העוסקים במתן מענה מידי לצורכי מדינת ישראל במשבר הקורונה (משרד הבריאות, מפא"ת, המכון הביולוגי וכו'). הקריטריונים לשיפוט היו: חיוניות המחקר בעיתוי הנוכחי, חדשנות, ערך מדעי וערך יישומי של ההצעות, יכולת החוקר לבצע את המחקר וסיכוי ליישום המחקר בזמן קצר.
לפנייה לכתב/ת 
