עניין של שחור או לבן

בעיצומו של משבר הקורונה קשה לרבים לזכור שאחד האיומים הגדולים על האנושות לא מגיע מווירוס מיקרוסקופי, אלא משינוי ארוך-טווח ודרמטי באקלים של כדור הארץ. משבר האקלים משפיע וישפיע על כולנו, אבל מחקר חדש מראה שרמת האכפתיות בנוגע להשלכותיו והרצון לבלום אותו קשורים במידה רבה במוצא האתני של אזרחים אמריקנים.

עוד כתבות ב"זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".

התאים עובדים בלילה

במחקר שנערך במרכז לתקשורת שינוי האקלים באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה, ארצות הברית, נבדקה בקרב נבדקים אמריקנים מידת הדאגה שלהם משינוי האקלים, הנכונות לעסוק בפעילות בנושא אקלים והשפעת נושא זה על העדפות בבחירת נציגים פוליטיים בין שלוש הקבוצות האתניות הגדולות בארצות הברית: לבנים, לטינים ואפרו-אמריקנים.

תחנת כוח בניו יורק. ארכיון(צילום: shutterstock)

המזועזעים, המודאגים ושאר טיפוסים

המחקר החדש כלל סקר שנערך בקרב עשרות אלפי אמריקנים במשך כחמש שנים, שסיווג את כלל המשתתפים בו לשש קטגוריות שונות על סמך אמונותיהם, עמדותיהם ומעשיהם הקשורים לשינוי האקלים הגלובלי: "המזועזעים" ((Alarmed - אנשים מסוג זה בטוחים ששינוי האקלים מתרחש, מודאגים מכך מאוד ותומכים ביותר במדיניות ופעולות הננקטות בנושא. "המודאגים" (Concerned) - גם הם חושבים ששינוי האקלים מתרחש ורואים בו איום רציני, אך נוטים לתפוס אותו כמרוחק יותר ופחות דחוף לטיפול.

המשתייכים לשלוש הקטגוריות הבאות - "הזהירים" (Cautious), ה"מנותקים" (Disengaged) וה"ספקנים" (Doubtful) - נמצאים בשלבים שונים של הבנת הנושא של שינוי האקלים ופחות עוסקים בנושא.

החברים בקטגוריה האחרונה - ה"מזלזלים" (Dismissive) - אינם מייחסים חשיבות לנושא כלל ונוטים לדחות את המציאות ואת האיום של שינוי האקלים הנגרם על ידי האדם, ומתנגדים לנקוט בפעולה על מנת לטפל בו.

החוקרים מצאו כי יותר ממחצית מקבוצות הלטינים (69 אחוז) והאפרו-אמריקנים (57 אחוז) נוטים להיות "מזועזעים" ו"מודאגים" משינוי האקלים, לעומת פחות מחצי בקרב הנבדקים הלבנים וכמו כן, אחוז ה"ספקנים" או ה"מזלזלים" בקרב קבוצת הלבנים היה גדול יתר.

מבין הנבדקים, קבוצות המיעוטים האתניות דיווחו על נכונות רבה יותר להצטרף לקמפיין פוליטי לשכנוע נבחרי ציבור לנקוט בפעולות להפחתת משבר האקלים.

גרטה טונברג בהפגנה בניו יורק(צילום: AFP)

כאשר התבקשו הנבדקים לדרג את הסוגיות המשפיעות ביותר בקביעת הצבעתם בבחירות הקרובות לנשיאות ב-2020 (כלכלה, בריאות, חינוך, ביטחון אישי וגם סוגיות סביבתיות כמו שינוי האקלים ושמירה על הסביבה), יותר ממחצית מקבוצת הלטינים ומקבוצת האפרו-אמריקנים דירגו את נושא האקלים במקום השישי כנושא שמאוד ישפיע על הצבעתם. לעומת קבוצת הלבנים שנושאים אלו דורגו במקום ה-17.

למחקר זה, אגב, מצטרפים מחקרים אמריקנים קודמים, שמצאו כי לטינים, אפרו-אמריקנים ובני קבוצות מיעוט אתניות נוספות מודאגים יותר מאשר לבנים בנוגע למשבר האקלים (גם במחקרים אלו הלטינים נטו להיות המודאגים יותר).

מי תורם למשבר ומי סובל ממנו?

"חלק מהקבוצות האתניות המוזכרות במאמר שייכות לקבוצות מהגרים. באופן כללי קבוצות מהגרים רגישות יותר בעת משבר", אומרת ד"ר קרני קריגל, סוציולוגית ועמיתה בתוכנית ממשק ליישום מדע בממשל המשמשת כיועצת מדעית למשרד להגנת הסביבה. "רבים מהם מתמודדים עם קשיי שפה, קשיי קליטה והבדלים תרבותיים, כמו גם עם בעיות כלכליות וחברתיות ואתגרים בקבלת שירותים קהילתיים ובריאותיים. קבוצות אלו חשופות יותר להשפעות משבר האקלים ולכן הן רגישות יותר להיבטים הפוליטיים שלו".

"כשבודקים את טביעת הרגל האקולוגית (מדד לכימות צריכת המשאבים ויצור הפסולת של אוכלוסייה מסוימת ביחס ליכולתן של המערכות הטבעיות לחדש את המשאבים ולהתמודד עם הפסולת) על פי מעמד סוציו-אקונומי, מגלים שהמדינות המפותחות והעשירונים העליונים, הם אלו שפר בן אדם מייצרים יותר פסולת, פולטים יותר גזי חממה לאטמוספרה וכך 'תורמים' יותר למשבר האקלים, ומצד שני, מי שנפגע מכך יותר לרוב הן דווקא המדינות המתפתחות ומי שמשתייכים לשכבה סוציו-אקונומית נמוכה יותר", מוסיפה ד"ר קריגל. "אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך יפגעו יותר כיוון שהיכולת והאמצעים שלהם להתמודד עם שינויי מזג אוויר קיצוניים קטנים יותר. כך, לדוגמה, בימי חמסין קיצוניים יש כאלו שיוכלו להישאר בבית ולהפעיל את המזגן לאורך כל היום, וכאלו שאין באפשרותם להפעיל את המזגן מבחינה כלכלית או שאין להם אחד כזה בכלל בביתם, וכך גם במקומות התעסוקה שלהם. לכן, כחלק מההתמודדות העולמית והמקומית עם משבר האקלים חשוב להבין אילו קבוצות הולכות להיפגע יותר".

עניין של פוליטיקה ומגדר

על פי החוקרים, אמריקנים לטיניים ואפרו-אמריקנים פחות מזדהים עם מפלגות רפובליקניות ושמרניות, ולכן גם פתוחים יותר בהשקפותיהם, אמונותיהם ומעורבותם בנוגע לשינוי האקלים. לדבריה של פרופ' אילת ברעם-צברי, מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, "אנחנו רואים במחקרים רבים שאנשים המזדהים כשמרנים וכחברי המפלגה הרפובליקאית בארצות הברית פחות נוטים לראות את שינוי האקלים כסכנה ממשית ומיידית, או לחילופין לא חושבים שזו תופעה אמיתית. זה לא חייב היה להיות כך, אך בשל אוסף אירועים ותופעות, שהתרחשו בארצות הברית בעשרות השנים האחרונות, נוצר הקיטוב הזה. לכן, כאשר שואלים אנשים בארצות הברית 'עד כמה אתם מסכימים עם האמירה שיש עדויות מוצקות לכך ששינויי האקלים מתרחשים בגלל פעילות אנושית?'- תשובתם תספק לנו במידה רבה את התשובה לשאלה "למי הצבעת?".

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ. למי הם יצביעו(צילום: AP, רויטרס)

עוד דבר מעניין שהחוקרים כותבים במחקר הזה הוא שכאשר מנטרלים את תשובת המשתתפים בסקר בנוגע להעדפותיהם הפוליטיות כמעט ואין הבדל בין לבנים לאפרו-אמריקאים בהתייחסותם לנושא האקלים. לעומת זאת, קבוצת הלטינים הם אלו שמודאגים יותר משינוי האקלים, יותר ממה שהיינו מצפים ביחס למי שהם בוחרים להצביע. "אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שהם אלו שחיים בקהילות שיותר חשופות לזיהום וסובלות משינויים סביבתיים. מצד שני דווקא האוכלוסיות הללו מועסקות בעבודות המייצרות חלק ניכר מפליטות גזי החממה ולכן גם חוששות משינוי ואיבוד מקום עבודתן בעקבות רגולציה", אומרת פרופ' ברעם צברי. לדבריה, מוסיפה ד"ר קריגל, "בהקשר זה חשוב להתייחס גם להיבט המגדרי. אנחנו רואים ממחקרים שנעשו בעולם שנשים פגיעות יותר מגברים. יש כמה סיבות לכך ובאופן כללי בעולם יש יותר נשים במעמד סוציואקונומי נמוך לעומת גברים, ויש יותר משפחות חד-הוריות שבראשן עומדת אישה. משבר האקלים מייצר גם אלימות מגדרית רבה ונאספו עדויות על סחר וניצול מיני של נשים, נערות וילדות בתמורה לשימוש במקורות מים, מזון ומשאבים".

מה קורה בארץ?

"בישראל, חסר עדיין מחקר הקושר בין השינויים באקלים למדדים הבוחנים את ההשפעות החברתיות, כמו עלייה באלימות במשפחה, אך גם בתקופת משבר הקורנה אנחנו רואים עלייה באלימות במשפחה. לכן, כאשר אנחנו מדברים על קבוצות אתניות שונות, קבוצות ממעמד סוציואקונומי נמוך וקבוצות מודרות, חשוב להכיר בכך שלמשבר האקלים יש השפעה משמעותית עליהן", מוסיפה ד"ר קריגל.

לדברי החוקרים, לאור הפערים הללו בין הקבוצות השונות, קיימת חשיבות רבה יותר לקידום מעורבות ציבורית בקרב קהלים מגוונים בנוגע לשינוי האקלים. הבנת האופן בו קבוצות שונות של אנשים תופסות ומגיבות לשינוי האקלים, וההכרה בהבדלים בין הקבוצות השונות יכולה לסייע בשיפור התקשורת בנושא שינוי אקלים בקרב קהלים מגוונים, ולתמוך ביעילות רבה יותר במעורבות ופעולה ציבורית בתחום זה.

"בארץ אנו רואים על פי סקר שיזם משרד המדע והטכנולוגיה ב-2018 כי 78 אחוז מהישראלים סבורים כי כדור הארץ מתחמם בגלל פעילות בני האדם", אומרת פרופ' ברעם צברי.

"בישראל הוקמה בסוף 2018 מינהלת היערכות לשינוי האקלים, בהובלת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרדי ממשלה נוספים ועשרות גופים ורשויות אחרות, שאחראית על תוכנית להיערכות ישראל לשינוי אקלים", מוסיפה ד"ר קריגל. "בתוכנית הזאת יש גם התייחסות להיבטים החברתיים הכרוכים בשינויים אלו, מתוך הבנה שההיבט החברתי הוא משמעותי בשמירה על חוסן לאומי בהתמודדות עם משבר האקלים בצורה מיטבית והוליסטית. לכן, במסגרת עבודתי אני פועלת לשכנע את משרד הרווחה וארגונים חברתיים ומהמגזר השלישי להכיר בחשיבותו של משבר האקלים והשפעתו על היערכותם לעתיד".

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".