מטבע מתקופת מרד בר כוכבא התגלה בירושלים
צידו האחד של המטבע הנדיר - שהתגלה סמוך להר הבית - מעוטר באשכול ענבים ולצדו הכיתוב "שב לחר ישראל" ומצדו השני מופיעים עץ תמר והכיתוב "ירושלים"
צידו האחד של המטבע מעוטר באשכול ענבים ולצדו הכיתוב "שב לחר ישראל" (שנה ב' לחירות ישראל) ומצדו השני מופיעים עץ תמר והכיתוב "ירושלים".
ברשות העתיקות אומרים כי מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא, שהצהירו על מטרת המורדים - לשחרר את ירושלים מידי הכובש הרומי לאחר חורבן העיר, מוכרים בארכיאולוגיה. מציאת מטבעות אלה, מסייעת לחוקרים לצייר את מפת המרד לפני כ-1,900 שנה. ברשות העתיקות הוסיפו, שהמורדים נהגו להטביע את מטבעות המרד על גבי מטבעות של השלטון הרומי, שפניהם שויפו או הושחתו, אולי מתוך התרסה כלפי הכובש הרומי. מטבעות המרד נשאו על פניהם את חזית בית המקדש, חצוצרות, נבל/כינור, וגם כתובות: "גאלת ישראל" ו"חרות ישראל".
ד"ר דונלד צבי אריאל, ראש ענף המטבעות ברשות העתיקות, בדק יותר מ-22 אלף מטבעות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בשטח העיר העתיקה בירושלים. מבדיקה זו עולה, כי רק ארבעה מטבעות מתוכם מתוארכים למרד בר כוכבא. מדובר במספר זעיר ביחס למספרם הרב של מטבעות בר כוכבא אשר נמצאו מחוץ לירושלים. המטבע הנוכחי הוא היחיד אשר עליו מופיעה המילה ירושלים, שנמצא בתחומי ירושלים הקדומה, והוא הרביעי שנמצא בתוך תחומי העיר העתיקה.
על אף שאיפתם לעשות כן, לא הצליחו מורדי בר כוכבא לחדור לתחומי ירושלים הקדומה. על רקע זה, נשאלת השאלה כיצד בכל זאת עשו ארבעה מטבעות מתקופת המרד את דרכם אל העיר. חופרי האתר, הארכיאולוגים מורן חג'בי וד"ר ג'ו עוזיאל מרשות העתיקות, מעלים את האפשרות כי המטבעות הובאו לירושלים - אשר בה, כפי הנראה, שכן מחנה הלגיון - בידי לגיונרים רומאיים מהלגיון העשירי, אשר לקחו חלק בדיכוי המרד, ושמרו את המטבעות שמצאו בשדות הקרב כמזכרות.
במחקר הארכיאולוגי וההיסטורי, המתבסס על עדותו של ההיסטוריון הרומי קאסיוס דיו, מקובל שמרד בר כוכבא פרץ בשנת 132 לספירה. זאת, לאחר שהקיסר הדריאנוס הכריז על הקמתה של קולוניה רומית בשם "איליה קפיטולינה" על חורבותיה של ירושלים היהודית, והחל בבנייתו של מקדש לאל יופיטר בהר הבית.
ייסודה של העיר הרומית ובנייתו של מקדש אלילי במקומו של המקדש היהודי, בנוסף לגזרות דתיות, התסיסו את האוכלוסייה היהודית שנותרה ביהודה. זו, פתחה במרד רחב כנגד השלטון הרומי בהנהגתו של שמעון בן-כוסיבא, שכונה "בר כוכבא". המרד עצמו נמשך כחמש שנים, וגרם לאבדות כבדות בקרב הלגיונות הרומאים - עד כדי שנאלצו להזרים יחידות צבא גדולות מרחבי האימפריה הרומית כדי להשלים את השורות. המרד הסתיים בחורבן של מאות יישובים וכפרים יהודיים שלקחו חלק במרד, אך דמותו של בר כוכבא נותרה חקוקה בזיכרון העם כגיבור היסטורי.
לפנייה לכתב/ת 
