הסטודנטים שתרמו רבות לקהילה

המחקר וההוראה הם תפקידיה הקלאסיים של האקדמיה מימים ימימה, אולם יש לאקדמיה תפקיד נוסף חשוב של אחריות חברתית, ומעורבות האקדמיה בקהילה היא אחד המרכיבים שלה, לצד פתיחת המערכת והנגשתה לאוכלוסיות נוספות ומגוונות. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה.

בנוסף, ועדת ההיגוי של ות"ת לנושא מעורבות האקדמיה בקהילה, בחרה עשרה סטודנטים מצטיינים, שתרמו תרומה מיוחדת לקהילה בשנת הלימודים שעברה.

(צילום: Shutterstock)

אלו הסטודנטים המצטיינים

עדן פלקר - המכללה האקדמית אחוה: פלקר, שעומדת לקראת קבלת תואר BS.c במדעי החיים, החלה את פעילותה בתוכנית קהילות הסטודנטים בקריית מלאכי במטרה להוסיף לחייה תחושת משמעות ולתת ביטוי לערכים החברתיים המובילים אותה. במשך שנתיים (תשע"ח –תשע"ט) היא הייתה שותפה מובילה בקהילה, לקחה על עצמה תפקידים שונים בקהילה. בתחום העשייה החברתית היא לקחה חלק בקבוצת המשימה יוצאת הדופן "אקטיב סטודנט", קבוצת סטודנטיות ערביות מקהילת רהט ויהודיות מקהילת קריית מלאכי שפועלת במטרה לקדם חיי תרבות והווי לטובת המגזר היהודי והערבי יחדיו.

כמו כן, פלקר הייתה פעילה באגודת הסטודנטים, חברת ועדת ביקורת וחברת ועדת בחירות, השתתפה במפגשי תא סמ"ן (סטודנטים מובילים נגישות) מתוך עניין כנה ורצון להיות חלק מהנגשת החברה. כמו כן, עבדה וממשיכה לעבוד כתומכת טכנולוגית במרכז הלימודי טכנולוגי לסיוע לסטודנטים עם מוגבלויות, לקויי למידה, מבוגרים, ואלו המתקשים בשפה העברית.

פאטמה מסארוה-עבדאלקאדר, נאשווא מסארוה, מונא אבופול - המכללה האקדמית בית ברל: בית הספר "אל מנאר" לחינוך מיוחד נמצא בטירה ומשרת תלמידים מכל אזור המשולש. במסגרת הקורס קיימות וחינוך סביבתי מבוצע פרויקט פעילות חברתית לשיפור המודעות הסביבתית.

שלוש הסטודנטיות השתתפו, ארגנו וקיימו את שבוע הסביבה בבית הספר. בתחילת הפעילות הן הסבירו את חשיבות השמירה על הסביבה וחשיבות הפחתת הפסולת המוצקה על ידי שימוש חוזר בפלסטיק. בעזרת התלמידים נשתלו בעציצים פרחים מסוגים שונים וצמחי מרפא. מהעציצים נבנה קיר ירוק שנשאר לטיפול השוטף של התלמידים.

בתיה כהן - המרכז האקדמי לב: כהן גדלה בבית עם 13 נפשות. אביה היה אברך ואמה עקרת בית. חרף הקשיים כהן החליטה להגשים את חלומה ללמוד ולהיות אחות. לאחר שנה של השלמת בגרויות ועוד שנה במכינה, היא החלה את לימודיה בתוכנית "אופק" לסטודנטיות חרדיות בחוג לסיעוד. כיום היא בשנה הרביעית והאחרונה לתואר.

כמי שבעצמה נאלצה להיאבק על זכויותיה במשך שנים, היה ברור לכהן שמקומה במרכז הזכויות של פרויקט הדגל "לב בקהילה". היא ידעה מה כוחו של הידע בתחום הזכויות והייתה נחושה לתרום לאחרים מן הניסיון והידע שרכשה בנתיבי חייה. היא התחילה את פעילותה במרכז הזכויות ב-2017 ועם הזמן הפכה לכתובת מוכרת לנשים חרדיות עם מוגבלות ולאימהות לילדים עם מוגבלות, שאותן היא מלווה בתהליך מימוש זכויותיהן בתחומים כגון ביטוח לאומי, דיור, חינוך ובריאות, בהתמדה עד לפתרון הבעיה. כהן כתבה:  "בעקבות ההתנדבות השתניתי לטובה. גיליתי בעצמי יכולות שלא ידעתי שיש בי. ההתנדבות מרימה אותי ומחיה את נפשי ולימדה אותי על הכוח הרב שיש לכל אחד ואחת".

(צילום: shutterstock)

נתנאל כהן - המרכז האקדמי לב: כהן , מתגורר באלעד, מתנדב בארגון "שלוה" בירושלים ברציפות משנת 2016 וממשיך להתנדב שם גם בתש"פ במסגרת פרויקט הדגל "לב בקהילה". הוא אחד המתנדבים המשקיענים, המסורים והערכיים ביותר שהשתתפו בפרויקט מאז הקמתו.

בתחילת דרכו בשלוה כהן התנדב בקבוצה של 10-15 ילדים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית. הוא ליווה אותם בכל משימות היום: בסדנאות ובתרפיות, בארוחת הערב ובחזרה הביתה. הוא תרם הרבה מעבר להתנדבות הרגילה בשלוה, הגיע לארגון כמעט כל יום וקיבל על עצמו להתנדב עם כמה קבוצות ילדים. הוא אף עשה שבתות ולילות בשלוה. לאור מעורבותו העמוקה בחיי הארגון, ניתנה לו אחריות לטיפול בבעיות אישיות ומורכבות של חניכים, אחריות שנדיר שניתנת למתנדבים. 

סג'א בדארנה - האוניברסיטה העברית: במהלך פרויקט ההתנדבות בדארנה הצליחה ליצור קשר חזק ומשמעותי עם החניכים. הקשר אופיין בדאגה ואכפתיות מעבר למצופה בתפקידה , היא גילתה אכפתיות ודאגה מכל חניך וחניך. השקיעה בקשרים בינאישיים, טיפחה ועודדה פנייה אליה בכל בעיה. גילתה גישה סבלנית, גמישות מול הצרכים והרצונות של האחר.

בדארנה התמידה בפעולת החונכות, וקיום קשר מתמשך עם החניכים. ההתמדה והעקביות אפשרו העמקת ההיכרות ההדדית והתפתחות של יחסים תקינים, שהם תנאי לקיום תקשורת תומכת ואקלים נוח ומשפיעים לטובה על טיב הביצוע, על תחושת המסוגלות העצמית ועל מידת אמונתו של החניך ביכולתו לבצע דברים בתחום הנלמד.

יעל פינטו - המכללה האקדמית תל חי: פינטו היא סטודנטית בחוג למדעי הסביבה, שהצטרפה לקורס משלב עשייה בנושא "רבגוניות החיים". מהרגע הראשון היא גילתה מעורבות יוצאת דופן בקורס, יזמה רעיונות מקוריים משלה, גייסה עוד סטודנטים תלמידים לעשייה ותרמה לפרויקט הרבה מעל למקובל. באופן ספציפי, היא השתלבה בפעילות של יצירת פסטיבל מדע-קהילתי בן 48 שעות בנחל סעאר בכפר מסעדה שברמת הגולן. מטרת הפסטיבל הייתה איסוף ושימור ידע של תושבי הכפר למען הגברת הזהות המקומית וקידום פרויקט של שיקום הנחל לרווחת תושביו.

היא גם הובילה קבוצה של שלושה סטודנטים, שאותם היא גייסה בעצמה, אשר עבדו יחד עם שמונה תלמידות בבית הספר התיכון בכפר הדרוזי מסעדה, ויחד עם התלמידות הם בנו מערך הדרכה לנחל והתאמנו עליו. יעל השתמשה ברכבה הפרטי, ועלתה הלוך ושוב מקרית שמונה לרמת הגולן שמונה פעמים כדי לפגוש את תלמידות התיכון. ולהכין אותן כראוי לקראת הפרזנטציה שהן ביצעו לבסוף מול כ-200 איש: תושבי הכפר, נכבדים מכפרים אחרים, וחוקרים-מתנדבים שהגיעו מרחוק לפסטיבל המדע הקהילתי בנחל. 

בן אמרגי - המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה: במסגרת לימודיו לתואר הנדסת מכונות, אמרגי הוא אחד מהסטודנטים הבולטים בפעילות הדגל של המכללה בכרמיאל: מהל"ב, מהנדסים למען אנשים עם מוגבלויות. הוא משמש הן כיועץ לכל הפרויקטים הנעשים (כ-14 פרויקטים) בהיותו פיזיותרפיסט (תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה), ומוביל שלושה פרויקטים המיועדים לפיתוח מתקנים שישפרו את תהליך השיקום של אנשים לאחר שבץ מוחי/קטיעת גפיים/ שברים. כמו כן, השתתף בקורס משלב עשייה - ביומכאניקה שיקומית בו פיתח משחק עבור ילדים עם מוגבלויות.

בנוסף לכך, במסגרת קורסים משלבי עשיה, אמרגי פיתח משחק המעודד הליכה אצל ילדים עם מוגבלות מוטורית. המתקן פותח עבור מעון הדקל בכרמיאל של עמותת אלווין ומאתגר את הילדים בהשחלת כדורים, הנעים בתוך צינורות שקופים לתחנות סביב שולחן, כאשר הילד עובר מתחנה לתחנה, שולף את הכדור ומשחיל אותו לצינור הבא. כך באמצעות משחק מעודדים ילדים עם עיכוב התפתחותי לקום וללכת.

רותם פונד - סמינר הקיבוצים: פונד השתתפה בקורס משלב עשייה 'בדרכך - מעגלי נשים'. בקורס קיים חלק עיוני הכולל תכנים של פמיניזם, מגדר ואקטיביזם וחלק מעשי הכולל העברה של מעגלי נשים (שיטת הנחיה הנלמדת ומתורגלת בקורס) לנערות בסיכון במועדוניות נוער ברשת "בתי קדימה'". פונד, לא רק שהשתתפה בקורס באופן פעיל ביותר והנחתה בהצלחה קבוצה, אלא המשיכה ופיתחה מעבר לשעות הקורס מיזם חברתי חדש הנקרא "לבחור לראות". מיזם זה, מטרתו להכניס להכשרת המורות והגננות ידע ומיומנויות בנושא זיהוי הטרדות מיניות וחינוך למיניות בריאה בקרב ילדים בגיל צעיר.

היא ניגשה עם המיזם להאקאתון של סמינר הקיבוצים וזכתה אתו במקום הראשון. במהלך השנה כבר פעלה קבוצה ראשונה של סטודנטיות במיזם שפעל בהצלחה רבה. פונד השתתפה למעשה בקורס במשך שנתיים - תשע"ח כסטודנטית ותשע"ט כעוזרת הוראה. ובמקביל כמפתחת המיזם החדש - והכל בהתנדבות מלאה.

ליאור נזרי - המכללה האקדמית תל אביב יפו: במשך שנתיים (תשע"ח-תשע"ט), נזרי מוביל, מקדם ומעודד מבוגרים מיפו ודרום תל אביב, ללא השכלה תיכונית או אקדמית, לרכוש השכלה גבוהה ולהוות דוגמה אישית ומודל אקדמי בקהילה המקומית וזאת, במסגרת תוכנית נגיעות אקדמיות של המכללה האקדמית תל אביב יפו. בזכותו, 60 מבוגרים מהקהילה מרגישים בבית במרחב האקדמי, זוכים לחוויות הצלחה לימודיות וחברתיות ומגשימים חלום בעצם היותם סטודנטים. 

מריה בורובי - המכללה האקדמית גליל מערבי: בורובי התנדבה במהלך שנת הלימודים תשע"ט במסגרת קורס שיקום עבריינים (קורס משלב עשייה) בבית החם למכורים בקריית אתא. במהלך ההתנדבות היא הצטרפה לקבוצה של מכורים שלא הצליחו בניקיון טוטאלי ועדיין ממשיכים לקחת תחליפי סם. בקבוצה היא שותפה לדיונים של המכורים על האתגרים בהתמודדות מול הרצון לשוב להתמכרות והרגשות שצפים במהלך הקבוצה. בנוסף היא מגיעה גם לפגישות N.A, שבהם המכורים משתפים בסיפורי חייהם.