"האח הגדול", גרסת תיבת הקינון של התנשמות
רוב הפעילות בקן, המעבורת בשידור חי, מתרחשת בלילה כשהתנשמות מביאות לגוזליהם מכרסמים מהשדות החקלאיים
מחפשים במה לצפות בשעות הלילה? בעקבות ההצלחה של פרויקט "עופות דורסים בשידור חי", שחושף באמצעות מצלמות אונליין המשדרות 24/7 את עולמם החבוי של הדורסים הגדולים והמסתוריים המקננים בישראל - העקב העיטי, החיוויאי, האוח העיטי, הנשר והרחם, לעשרות מיליוני צופים מ-104 מדינות - החל השבוע שידור חי מקן תנשמות,שבו חמישה גוזלים, באחד מאתרי חברת "מקורות" במרכז הארץ.
המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים בהדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים, שמובילה החברה להגנת הטבע, קרן הדוכיפת, השירותים להגנת הצומח וביקורת במשרד החקלאות, החזירו לאוויר את השידור החי מתיבת קינון של תנשמות, שמאפשר הצצה נדירה לחייהם הסוערים של העוף הדורס המיוחד.
רוב הפעילות בקן מתרחשת בלילה, כשהתנשמות מביאות לגוזליהם מכרסמים מהשדות החקלאיים. "התנשמות, שעיקר מזונן הוא מכרסמים, משמשות ככלי יעיל להדברה ביולוגית בשטחים חקלאיים. משפחה של תנשמות צדות בכל שנה כ-2,000-6,000 מכרסמים, בהתאם לגודל הטרף, ומפחיתות את הצורך לשימוש ברעלים מזיקים ומסוכנים לאדם ולסביבה", מספר פרופ' יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
בחברה להגנת הטבע מציינים כי לקראת עונת הרבייה, מחפשות התנשמות אתר קינון מתאים לגידול דור חדש של מדבירות ביולוגיות. תיבות המוצבות בלב שטחים חקלאיים אשר סובלים פעמים רבות מפגעי המכרסמים הינם אתרים אידיאליים עבור התנשמות, שם יש להן אוכל בשפע ובקרבת מקום, כך מתאפשר לחקלאים לצמצם באופן משמעותי את השימוש בחומרי הדברה הפוגעים באדם, בחיות הבר, בציפורים הנודדות ובמאגרי המים, וכמובן להנות מהדברה ביולוגית. לאחר דגירה של כחודש בוקעים הגוזלים בהפרשים של יומיים האחד מהשני ויישארו בקן כחודשיים נוספים. לאחר מכן הגוזלים יחפשו להם נחלה משל עצמם.
במהלך השנים, הותקנו תיבות קינון לאורך המוביל הארצי של חברת מקורות ובשנת 2019 הורחב המיזם, כך שכ-60 תיבות קינון נוספות הוצבו במתקני החברה כדי לסייע במלחמה נגד המכרסמים, שפוגעים בתשתיות חשמל ותקשורת וכן בסוללות של מאגרי מים. "צמצום המכרסמים בסביבת המתקנים יסייע באספקת מים סדירה, והשימוש בהדברה ביולוגית יסייע לשמירה על מי התהום. השימוש בתנשמות בחקלאות מתקיים גם בירדן, וברשות הפלסטינית בסיוע המשרד לשיתוף פעולה אזורי", מוסיף פרופ' לשם.
המיזם לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות החל לקרום עור וגידים בשנת 1983 בקיבוץ שדה אליהו, הנושא את דגל החקלאות הידידותית לסביבה. בשנת 2008 הפך למיזם לאומי והורחב משמעותית, ומ-14 תיבות קינון בתחילת הדרך, יש כיום ברחבי ישראל למעלה מ-5,000 תיבות קינון, פרי שיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב (בראשות פרופ' יוסי לשם), משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, חקלאים וגורמים נוספים.
המיזם מלווה בצוותי ניטור בשמונה אזורים שונים בארץ - רמת הגולן, הגליל המערבי, עמק החולה, עמק יזרעאל, עמק בית שאן, השרון, יהודה והנגב, ועד כה נחשב סיפור הצלחה שהצליח לצמצם את השימוש ברעלים בישראל, ועתיד לצמצמו עוד. בנוסף, גם הירדנים, הפלסטינים, הקפריסאים והיוונים הצטרפו ליוזמה.
"ככל שהשטחים המשותפים בפרויקט גדולים יותר ורצופים, אוכלוסיית התנשמות תהיה גדולה, קבועה ובריאה יותר והצלחת הפרויקט תגדל. בנוסף, שיתוף הפעולה האזורי מהווה פלטפורמה לגישור בין הירדנים, הפלסטינים והישראלים ומטרתו היא לרשת במשותף את השדות החקלאיים בתיבות קינון, תוך מעקב אחר ההצלחות והכישלונות, ובכוחות משותפים ללמוד מהניסיון כדי לשפר את השיטה, ובכך לתרום לקידום חקלאות ידידותית לסביבה", מסכם פרופ' לשם.
לפנייה לכתב/ת 
