.jpg)
"חוקרים פרטיים": אילו טקסטים זרים מסתתרים בארון הספרים היהודי?
אנחנו מנסים להתחקות אחר עקבותיהם הלא-נודעות של חיבורים לא-יהודיים בספרות היהודית בעת החדשה המוקדמת ולחשוף עולם כמוס של מגעים בין יהודים לנוצרים על ספו של העידן המודרני
קצת כמו "הסיפור שאינו נגמר", גם המסע המחקרי שלי התחיל עם ספר מיסתורי אחד. הייתי לקראת סיום מחקר הדוקטורט שלי על ההשכלה היהודית, כשקיבלתי לידי ספר קצר, בן 32 עמודים, שכותרתו "גבולות ארץ". הספר הופיע במקור בסביבות שנת 1800 והוא מיוחס לאברהם בן אליהו מווילנה, בנו ותלמידו של הגאון מווילנה וחכם תורני נודע בפני עצמו. לא היה שום דבר יוצא דופן בשער הספר - הוא נראה כמו אינספור ספרים תורניים אחרים בני הזמן.
בדרך כלל, אנחנו נוהגים לחשוב על הספרים האלו ועל המחברים שלהם כמנותקים לחלוטין מהעולם הנוצרי הסובב אותם. אבל שכשהתחלתי לקרוא בספר, נדהמתי לגלות שלפני מונח - לא חיבור יהודי-מסורתי - אלא תרגום עברי, ראשון מסוגו, לטקסט של ז'ורז' לואי לקרלק דה בופון, גדול חוקרי הטבע בצרפת של המאה השמונה-עשרה. בשום מקום בספר לא נכתב שמדובר בתרגום של טקסט אחר. למעשה, המתרגם העברי עשה כל מאמץ להפוך את ספרו של בופון - שנודע כהוגה נאורות רדיקלי ואף נחשד באתאיזם - לטקסט בעל חזות יהודית-מסורתית מובהקת. ובכל זאת, לא היה שום ספק שמדובר בתרגום.
חוקרים פרטיים - לכל הטורים הקודמים
התגלית הזו אתגרה את כל מה שחשבתי שאני יודעת על הקשר בין מסורת למודרניות ובין אמונה למדע. העובדה שחכם תורני בסדר הגודל של אברהם בן אליהו לא היסס להשתמש בחיבורו של הוגה נאורות צרפתי-נוצרי כבופון, הגם שמבלי להתוודות על כך, הציתה את הסקרנות שלי. גם העובדה שנדרשו מעל 200 שנים עד לחשיפת התרגום הטרידה אותי: כיצד ייתכן שחוקרים רבים כל כך קראו את הספר והתעקשו לראות בו טקסט יהודי-מסורתי, שאין לו כל קשר למחשבה הלא-יהודית בת הזמן? הגילוי הבהיר לי עד כמה הדעות הקדומות והציפיות המחקריות שלנו קובעות מראש את הדרך שבה אנחנו מבינים וקוראים טקסטים מהעבר.
החלטתי להקדיש את המשך המחקר שלי לתופעה, ובשנים שחלפו גיליתי עולם שלם של תרגומים נסתרים בעברית וביידיש, שראו אור בין ראשית המאה השש-עשרה לסוף המאה השמונה-עשרה. כפי שאפשר לשער, מדובר בעבודה בלשית לא פשוטה; מתרגמים רבים הסוו את חיבוריהם כיצירות יהודיות "כשרות", וגם מי שבכל זאת ציינו שמדובר בתרגום לא נתנו, לעתים קרובות, פרטים על אודות המקור. לעתים קרובות אני נשאלת איך אני מזהה את התרגומים ואת חיבורי המקור שלהם. התשובה, לצערי, לא מאוד מתוחכמת; צריך לקרוא כמה שיותר טקסטים "יהודיים'" וכמה שיותר טקסטים "נוצריים".
למרבה המזל, כיום, אני לא צריכה לעשות את כל זה לבדי. מזה למעלה משנה שאני עובדת עם קבוצה של חוקרות וחוקרים מוכשרים, שפועלת במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. ביחד אנחנו מנסים להתחקות אחר עקבותיהם הלא-נודעות של חיבורים לא-יהודיים בספרות היהודית בעת החדשה המוקדמת ולחשוף עולם כמוס של מגעים בין יהודים לנוצרים על ספו של העידן המודרני.
ד"ר איריס אידלסון-שיין, המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חוקרת ראשית בפרוייקט JEWTACT לחקר תרגום יהודי בעת החדשה המוקדמת, במימון מועצת המחקר האירופית (ERC).
לאתר קבוצת המחקר: www.JEWTACT.com
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית למדעים
לפנייה לכתב/ת 
