.jpg)
"לישראלים יש קושי לדבר באנגלית"
רובנו מעידים על עצמנו כמי שיש להם אנגלית טובה או אפילו ברמה גבוהה. אנחנו מבינים סדרות וסרטים בלי כתוביות וגם קוראים די טוב, אבל כשאנחנו צריכים לדבר אנגלית - פתאום הכל נתקע. אנחנו מגמגמים, לא מוצאים את המילים ומרגישים נבוכים. למה זה קורה ומה אפשר לעשות?
בשיתוף "ברליץ" בית ספר לשפות
לדבר מול הכיתה בשיעור אנגלית - עבור לא מעט תלמידים בישראל, בעבר ובהווה, מדובר בסיוט הכי גדול ומשתק. המורה מצביעה עליכם באמצע השיעור, ומבקשת שתקריאו את שיעורי הבית. גם ככה אתם מתביישים לדבר מול כל הכיתה, אז עוד באנגלית, שפה שאתם לא שולטים בה? המורה בוחנת כל מילה וכל הגייה שיוצאת לכם מהפה, ובהרבה מקרים - לא חוסכת בהערות. אתם מאדימים כמו עגבנייה ומתים מבושה.
"מגיעים אליי לא מעט מבוגרים שחוו חוויות לא נעימות - אפילו טראומות - מהמורה או מחברים שהעירו להם על האנגלית שלהם", מעידה מוריה נור, מורה לאנגלית בבית הספר לאנגלית ולשפות ברליץ. אותן חוויות לא נעימות, מספרת נור, גורמות לאנשים בוגרים רבים לחוסר בטחון בכל מה שקשור בדיבור בשפה האנגלית. "הקריאה וההבנה שלהם מצוינת, הם יודעים להיכנס לדקויות של הדקדוק, אבל ברגע שהם מגיעים לקטע של הדיבור - הם משתתקים".
לא כולם חווים חוויות מביכות או מצלקות בשיעורי האנגלית בבית הספר, מדגישה נור, ובכל זאת, להרבה ישראלים יש קושי גדול בדיבור. הסיבה לכך, לטענתה, היא העובדה שהדגש בשיעורי האנגלית בבית הספר היסודי וגם בתיכון הוא יותר על דקדוק ופחות על דיבור. "אין מספיק שיחה בשיעורי האנגלית בבית הספר, וכשאין שיחה - אין שפה. דקדוק זה חשוב, אבל שמים על זה יותר מידי דגש", היא פוסקת.
למה לדעתך אין דגש על דיבור בבית ספר?
"הכיתות מאוד גדולות, יש לחץ מסוים להספיק את כל החומר, ואין זמן להתמקד בדיבור. כשמלמדים בקבוצות קטנות או כשמלמדים אחד על אחד, הדגש הוא פחות על הספק ויותר על הבנה. כשמגיע אליי תלמיד לשיפור האנגלית, והאמא אומרת שהוא ברמה של בית ספר, אני לוקחת בחשבון שהרמה היא לא מי יודע מה".
גם עידן בלומנפלד, היום מורה לאנגלית בכיתות ה'-ו' בבית הספר לב המושבה בנס ציונה, חוותה בתור ילדה קשיים בשיעורי האנגלית. "המורה שלי בבית ספר לא הייתה משהו. ההורים לקחו אותי למורה פרטית מדהימה, שעזרה לי מאוד ובזכותה התחברתי לשפה ולמקצוע, והיום אני מורה לאנגלית".
בלומנפלד מסכימה שדיבור צריך להיות הדגש העיקרי ברכישת מיומנות בשפה האנגלית, בייחוד בכיתות הנמוכות. "אני מאמינה שכדי ללמוד שפה, צריך לדעת לדבר אותה. כשאנחנו נוסעים לחו"ל, לא אכפת לנו מקריאה. ביסודי צריך לשים דגש קודם כל על הדיבור ורק אחר כך על טקסטים קשים. יש תלמידי תיכון שלומדים חמש יחידות אנגלית, עושים אנסין מושלם, אבל בפועל - לא יודעים לדבר".
את האני מאמין שלה בהוראת האנגלית, בלומנפלד מקפידה לצקת בתכנים שהיא מעבירה לתלמידים שלה. "אני מאמין" שהיא ספגה בלימודי ההוראה שלה, אותם סיימה לפני מספר שנים. "היה לנו במכללה למשל קורס של הוראת אנגלית בעזרת שירים. היו גם הרבה השתלמויות בהוראת אנגלית".
התוצאה היא שיטת לימוד יותר חווייתית ומהנה. הבעיה היא שאין היום יותר מידי היצע של מורות לאנגלית. "אני מלמדת בצורה דינמית בעזרת משחקים, שירים וסרטונים חווייתיים. הדגש הוא על לימוד דרך חוויה. הלמידה היא משותפת. אני לא עוברת לחומר הבא עד שאני לא מוודאת שכל התלמידים מבינים. אני עושה את זה דרך משחקים, פעילויות משותפות ושיח. אין הרבה מורות שמשתמשות במשחק ככלי לימוד, וזה חבל. בכלל, יש היום חוסר אדיר במורות לאנגלית. אני קוראת לבנות לבוא ללמוד הוראת אנגלית, כי זה שינוי משמעותי לילדים".
יש כבר כמה שנים דיון סוער בסוגיה האם כדאי להתחיל ללמד ילדים אנגלית בגילאים קטנים.
"נכון. יש בתי ספר שמתחילים ללמד אנגלית כבר בכיתה א', ובתי ספר אחרים שמתחילים בכיתה ג'. יש מנהלות שמאמינות שקודם הילד צריך לדעת עברית טוב, ואז לחשוף אותו לשפה זרה. אני חושבת שאנגלית היא לא שפה זרה, מדברים אותה בכל העולם. לדעתי, כשהילד רוכש מיומנות של שפה, השליטה שלו בעברית תהיה גדולה יותר".
אבל עלול להיווצר פער אם חלק מהילדים יתחילו ללמוד מוקדם ואחרים שנה או שנתיים אחרי.
"תמיד יש פער. תמיד יש תלמיד שקולט יותר ואחד שקולט פחות. התפקיד של המורה הוא לעשות את זה בצורה דיפרנציאלית. פעם בשבוע אני עושה שיעורי ההעצמה לילדים. תלמידים שטובים יותר באנגלית מקבלים טקסטים מסובכים יותר, וזה בסדר גמור. אין דבר כזה כיתה עם רמה אחידה".
הטעות הכי גדולה שאתם עושים כשאתם מדברים באנגלית
הקשיים שאנחנו נתקלים בתור תלמידים בבית הספר, צפים ועולים שנים לאחר מכן כשאנחנו נוסעים לחו"ל או כשאנחנו מתמנים לתפקיד בכיר, וצריכים לדבר באנגלית באופן יומיומי. אנחנו מוצאים את עצמנו מגמגמים, לא מצליחים להרכיב משפטים קוהרנטיים או פשוט מתביישים לדבר.
אבל לא הכל אבוד. בהחלט אפשר לשפר את האנגלית בגילאים מבוגרים יותר. "יש לנו בארץ יתרון - האנגלית נמצאת סביבנו כל הזמן, היא ברקע. אנחנו רואים תוכניות באנגלית, מכניסים מילים באנגלית לעברית, שומעים אותה מכל עבר. יש לנו אפשרויות להיחשף יותר לשפה", אומרת מוריה נור.
איך אפשר לשפר את האנגלית לבד?
"צריך לשמוע שירים או לראות סרטים ותוכניות באנגלית. טיפ שאני תמיד נותנת הוא לראות תוכניות וסרטים עם כתוביות באנגלית. כשאת רואה סרט עם כתוביות באנגלית, כמה חושים עובדים בו זמנית - את גם רואה, גם שומעת וגם קוראת. הסיכוי שתזכרי הוא גדול יותר".
איזו טעות אנשים עושים כשהם מנסים לתרגל ולשפר את האנגלית שלהם?
"טעות נפוצה היא שהם מתרגמים לעצמם בראש משפט מעברית לאנגלית ואז נתקעים. הם מנסחים משפט יפה ומורכב בעברית ומנסים לתרגם אותו לאנגלית. זה מאוד קשה. תרגום סימולטני זה מקצוע. אני אומרת - תשתמשו בשפה שלכם, תנסו כמה שיותר לחשוב באנגלית ולהשתמש במה שאתם יודעים".
ואם בכל זאת מפלס החרדה שלכם עולה כל פעם שאתם צריכים לדבר באנגלית, נור מציעה תרגיל קטן: "תשאלו את עצמכם כמה שפות האדם שמולכם יודע? לרוב זו רק שפה אחת. הם לא יודעים את השפה שלכם, אתם אלו שעושים מאמץ כדי לדבר בשפה שלהם. אתם לא חייבים להיות מושלמים בדקדוק. אני שומעת הרבה טעויות של שפה אצל אמריקאים ואנגלים. גם בעברית אנשים אומרים שני שקל או מתבלבלים בין זכר לנקבה. בסופו של דבר, אם הצד השני מבין אותך, אז יש דו שיח".
בשיתוף "ברליץ" בית ספר לשפות
לפנייה לכתב/ת 
