מחקרים ישראלים: עטלפי פירות מנווטים כמו בני אדם

שני מחקרים פורצי דרך של חוקרים ישראלים שמתפרסמים הערב (יום ה') במקביל בכתב העת המדעי היוקרתי Science, אחד בהובלת פרופ' יוסי יובל והסטודנטים אמיתי כץ, לי הרתאן, איה גולדשטיין ומיכל הנדל מהמעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה באוניברסיטת תל אביב והשני בהובלת פרופ' רן נתן והדוקטורנט דוד שהמי מהמעבדה לאקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית מציגים, לראשונה אי פעם, עדות חזקה לקיומה של מפה קוגניטיבית באוכלוסייה של חיות בר - עטלפי פירות המשחרים למזון.

עטלף פירות(צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת ת"א)

החוקרים ביצעו ניתוח מפורט של מסלולי התנועה של עטלפי פירות, בסביבה טבעית ובסביבה עירונית. תוצאותיהם זהות - עטלפים נעים במסלולים מכווני מטרה תוך שימוש בזיכרון מרחבי ארוך טווח ויכולת מרשימה לבצע קיצורי דרך. שני המאמרים חולקים את שער כתב העת.

"שאלת היכולת של בעלי חיים לנווט למרחקים היא חידה מחקרית עתיקה", מסביר פרופ' יובל. "עטלפים, כידוע, הם אלופי העולם בניווט - הם עפים עשרות ק"מ תוך שעות ספורות וחוזרים לנקודת המוצא". עד כה, המחקר בתחום התמקד במספר מצומצם של חיות מעבדה, ללא עדות משכנעת מבעלי חיים חופשיים בסביבתם הטבעית, אך כאמור שתי המעבדות עשו היסטוריה בניתוח תנועתם של העטלפים בסביבתם הטבעית.

המעבדות השתמשו באמצעי מעקב מתקדמים שונים, פרי המצאתם, בעזרתם בחנו את העטלפים למשך מספר שנים. פרופ' רן נתן, יחד עם פרופ' סיון טולדו מאוניברסיטת תל אביב, פיתח מערכת מעקב ייחודית, הקרויה "אטלס", שיעילה ממערכות GPS ומערכות איכון אחרות, שבעזרתה אספו מידע מדויק על תנועה של חיות בר. פרופ' נתן: "עד לפיתוח המערכת חוקרי אקולוגיה של תנועה היו מוגבלים ביכולתם לעקוב אחר בעלי חיים קטנים יחסית בסביבתם הטבעית וברמת דיוק גבוהה כמו זו הנדרשת כדי לבחון קיומה של מפה קוגניטיבית. מערכת אטלס מאפשרת איסוף נתונים בתפוקה גבוהה, בדיוק רב ובתדירות גבוהה (מיקום כל שנייה) מעשרות בעלי חיים במקביל והנתונים נרשמים וזמינים לצפייה בזמן אמת".

עטלף פירות(צילום: ג'נס ריידל)

במקביל, גם במעבדתו של פרופ' יובל פיתחו מערכת מעקב מבוססת GPS לאותה המטרה. "השתמשנו במכשירי GPS זעירים פרי פיתוחנו, הקטנים ביותר בעולם, כדי לעקוב אחר גורי עטלפים מהרגע שבו הם פורשים כנף ועד לבגרות, כדי להבין כיצד מפתחת יכולת הניווט שלהם מאפס", הוסיף פרופ' יובל, "התוצאות מעניינות מאוד".

בעמק החולה ובתל אביב

החוקרים מהאוניברסיטה העברית אספו נתוני תנועה של עטלפי פירות בעמק החולה, ובסך הכול למעלה מ- 18 מיליון מיקומים של 172 עטלפים שנאספו במשך 3,449 לילות עטלף במשך ארבע שנים. החוקרים מאוניברסיטת תל אביב עקבו אחר 22 גורי מושבה מיוחדת של עטלפי פירות, שגודלה באוניברסיטה עצמה, מינקות לבגרות, כשהם סורקים את העיר בחיפוש אחר מזון. תוצאות שני המחקרים מראות כי העטלפים מנווטים במרחב בדומה מאוד לבני אדם.

פרופ' רן נתן ותלמידו דוד שוהמי(צילום: האוניברסיטה העברית)

פרופ' יוסי יובל וחבר(צילום: עופר איתן)

פרופ' נתן: "ניתוח מפורט של המסלולים ומיפוי מפורט של כל עצי הפרי בעמק החולה, חשף כי העטלפים כמעט ולא מבצעים חיפוש מזון אקראי, אלא משחרים למזון במסלולים מוכווני מטרה, ישרים וארוכים, הכוללים אפילו קיצורי דרך. המשמעות היא שהעטלפים רוכשים זיכרון מרחבי מעולה וניחנו ביכולת לחשב את מיקומם בכל רגע ביחס למטרה אליה הם מעוניינים להגיע. השילוב הזה מאפשר להם להגיע לכל מקום במהירות וביעילות, ללא צורך לחפש מזון מחדש כל לילה".

"העטלפים בונים לעצמם מפה מנטלית" חיזק פרופ' יוב.ל "בתל אביב מצאנו שהם לומדים לזהות ולהשתמש בציוני דרך כמו מגדלי עזריאלי, תחנת הכוח רידינג וקומפלקסים מובהקים אחרים בתל אביב כנקודות ציון ויזואליות".

שני המחקרים מראים עדות מקיפה ומבוססת לקיומה של מפה קוגניטיבית בחיות בר חופשיות בסביבתם הטבעית, הישג יוצא דופן למחקר התנועה הישראלי שמציב את ישראל בקדמת המדע העולמית בתחום. "התוצאות שהגענו אליהן פותרות תעלומות מדעיות שלא ניתן היה לבחון עד כה", אמרו החוקרים, "אפשר לומר ששמנו את ישראל על המפה - תרתי משמע".