חדשות האקדמיה: מהמאבק בקורונה ועד תחום הבנייה

העברית וטורונטו במאבק נגד הקורונה

כיצד תנאים סביבתיים ושינוי אקלים השפיעו על ההתפתחות האנושית המוקדמת, והאם ניתן לרתום הנדסת חלבונים כדי לחסל את נגיף הקורונה? שאלות אלה ועוד רבות אחרות נבדקו לאחרונה על ידי חוקרים וחוקרות מאוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה העברית בירושלים, כחלק משותפות אסטרטגית חדשה שנועדה לאפשר לחברי סגל וסטודנטים משני המוסדות לשלב מאמצים ומשאבים לצורך ביצוע מחקרים בינלאומיים פורצי דרך וייחודיים בתחומם, ולהגדיל את החשיפה של אותם מחקרים וטכנולוגיות שיפותחו לשווקים חדשים.

(ShutterStock)

אוניברסיטת טורונטו נחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, ודורגה השנה במקום 18 בדירוג Times Higher Education, במקום ה-24 במדד שנחאי העולמי לשנת 2019 (ההישג הטוב ביותר בקרב מוסדות אקדמיים בקנדה), ובמקום ה-25 בדירוג מוסדות ההשכלה הגבוהה הבינלאומי של QS לשנת 2021 שפורסם בחודש שעבר.

במסגרת שיתוף הפעולה החדש יבחרו מדי שנה אוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה העברית בירושלים פרויקטים מחקריים שיקבלו כל אחד מימון של כ-150,000 דולר לשנה לתקופה של עד ארבע שנים. שיתוף הפעולה החל לאחרונה וכבר נרשמו פרויקטים רבים ופוריים בין הצדדים שצפויים לקבל חיזוק בעקבות החתימה על ההסכם.

פרופ' אורון שגריר, סגן נשיא לבינלאומיות באוניברסיטה העברית, אמר כי השותפות מאחדת בין "שתי האוניברסיטאות המובילות בישראל ובקנדה", וכי הקריאה להצעות מחקר הביאה עד כה למספר פניות מרתקות. "בתקופה מאתגרת זו עבור אוניברסיטאות, שותפויות בינלאומיות מעין אלה ומהוות מסגרת חשובה לקידום ותמיכה בפרויקטים מחקריים שונים", הוא מוסיף.

אחד הפרויקטים המשותפים ינוהל על ידי פרופ' ארי מטמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ופרופ' מיכאל חזן מהמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טורונטו. המחקר יתבצע בחלקו בדרום אפריקה במטרה להבין כיצד שינויי אקלים השפיעו על התפתחותם של בני האדם הראשונים במדבר הקלהארי. פרויקט משותף נוסף ינוהל על ידי פרופ' סאצ'דב סידהו ממרכז Donnelly Centre for Cellular and Biomolecular Research באוניברסיטת טורונטו, ופרופ' יוליה שיפמן מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית - שחוקרים יחד כיצד ניתן לרתום את תחום הנדסת החלבונים לפיתוח טיפולים למחלות כולל נגד נגיף ה-COVID-19. בפרויקט שלהם הם מפתחים מעכבי חלבונים לכל הגנים הקיימים בנגיף ה-COVID-19, ובכך הם סוללים את הדרך לפיתוח טיפולים אפשריים כנגד מחלה זו.

שיתוף פעולה בין הטכניון להתאחדות הקבלנים בוני הארץ

בחודשים הקרובים תצא לדרך יוזמה משותפת של התאחדות הקבלנים בוני הארץ והפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שבמסגרתה יעברו הסטודנטים להנדסה אזרחית התמחות מעשית (פרקטיקום) באתרי בנייה בארץ. היוזמה נועדה לחשוף סטודנטים בשנת לימודיהם השלישית לעולם הבנייה, להפגיש אותם עם בכירי הקבלנים ולחבר אותם לטכנולוגיות בנייה חדשות. בטכניון אמרו כי היוזמה נולדה לאור המחסור במהנדסים מוכשרים בענף הבנייה והודות לנכונותה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ להירתם לאתגר.

(צילום: Shutterstock)

הפעילות שתתקיים בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2020 הוגדרה כפיילוט, שבמסגרתו ייחשפו הסטודנטים לפרויקטי בנייה בכל שלביהם ורובדיהם. לשם כך תגייס ההתאחדות חברות בנייה שישתתפו בתוכנית. במסגרת הפיילוט, כל סטודנט או קבוצת סטודנטים ישובצו לפרויקט מסוים ויקחו בו חלק תחת השגחת מנהל פרויקט. זאת כדי שילמדו בצורה הטובה ביותר על התנהלות העבודה ובמבט רחב ככל האפשר על כל שלבי הפרויקט השונים. הם ייחשפו לפרויקטי בנייה למגורים, הקמת מחלפים, סלילת כבישים ופרויקטי תשתית גדולים נוספים. כל אחד מהסטודנטים יתנסה לפחות בשלושה מששת האשכולות הבאים: עבודות עפר ופיתוח, שלב שלד, ניהול אתר, מערכות (חשמל, אינסטלציה, כיבוי אש, מיזוג ואיטום), בטיחות וגמר.

"תוכנית זו הינה תוכנית ייחודית וראשונה מסוגה בארץ לסטודנטים מתחום ההנדסה האזרחית," אמר זיו לוי, יו"ר ועד הסטודנטים בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ויוזם התוכנית. "מטרתה היא לפתח אצל המהנדסים לעתיד, את יכולת ההבנה הפרקטית ביחד עם הידע האקדמי אותו רכשו במהלך התואר וכתוצאה מכך, לאחר שנות התואר לצאת מהנדסים טובים יותר אל עולם התעשיה או להמשיך עם ידע טוב ומעמיק יותר אל עולם המחקר. הרעיון שמאחורי הפרויקט הגיע מתוך הבנה כי כאשר בוגרי הפקולטה הם גם בעלי רקע מעשי, הם יתרמו בצורה טובה יותר לכל פרויקט בניה אליו יצטרפו בעתיד".

"הטכניון פועל כל העת לשפר את הקשר עם התעשייה," אמר פרופ' שלמה בכור, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. אני רואה ביוזמה הזדמנות חשובה לעודד את הקשר עם התאחדות הקבלנים ולסייע לסטודנטים שלנו להשתלב בשוק העבודה באופן המיטבי".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר: "המהנדסים הישראלים הם מהטובים בעולם ולא בכדי. אנחנו מהמדינות שבונות הכי הרבה ביחס לגודלן בעולם כולו ואנו זקוקים לטובים ביותר ולכן ענף הבנייה הישראלי משקיע משאבים נרחבים כדי לשמר ולהעצים את המהנדסים בו. היוזמה המשותפת עם הטכניון נולדה מתוך ההבנה כי לאור מחסור של כ-5,000 מהנדסים אזרחיים בישראל, יש לקצר את הליך כניסתם לעבודה מלאה ועצמאית של בוגרי הטכניון, ושילוב הפרקטיקום בזמן הלימודים הוא פתרון מצוין לעניין זה".