משבר האקלים גורם ועוד יגרום להשפעות מרחיקות לכת על כדור הארץ ועל החיים בו, כגון אירועי מזג אוויר קיצוניים, פגיעה במערכות אקולוגיות ומחסור במזון ובמים נגישים. עם זאת, עדיין קיימים פתרונות שניתן ליישם על מנת להפחית את פליטות גזי החממה ולהתמודד עם משבר האקלים. הם אפשריים כבר עכשיו, והיישום שלהם ישפיע על אלפי השנים הבאות. כך עולה ממסמך המסכם את דוח הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), המתפרסם היום (שני).
"דוח מסכם זה מדגיש את החשיבות בלקיחת צעדים יותר שאפתניים ומראה שאם אנחנו נפעל עכשיו, אפשר עדיין להבטיח עתיד טוב יותר לכולם", אמר הוסונג לי, יו"ר IPCC, עם פרסום הדוח. הדוח, שאושר במהלך כינוס שערך שבוע בעיירה אינטרלאקן שבשוויץ, מתמקד בהפסדים ובנזקים שאנחנו כבר חווים ועוד נמשיך לחוות בעתיד משינוי האקלים, והנפגעים העיקריים הם בני האדם, גם בחייהם, ומערכות אקולוגיות.
יותר ממאה שנים של שריפות דלקי מאובנים, כמו גם שימוש לא מקיים של משאבי טבע גרמו להתחממות של 1.1 מעלות מעל לרמות שנמדדו לפני המהפכה התעשייתית. כל עלייה בהתחממות משמעותה החמרה של הסיכונים.
משבר האקלים כבר גרם כאמור לשינויים משמעותיים בכדור הארץ: באטמוספירה, באוקיינוסים, בקיוספירה (חלקי פנים כדור הארץ המכוסים במים מוצקים, כגון קרחונים ואגמים קפואים), ובביוספירה (החלק של כדור הארץ שבו מצויים חיים). כבר יש השפעה על אירועי קיצון אקלימיים בכל מחוז ברחבי העולם.
חשיפה לאירועים אקלימיים קיצוניים חושפת מיליוני בני אדם לחוסר ביטחון תזונתי קיצוני, ומפחיתה את הביטחון במים. הבעיה צפויה להחריף עם עם התחממות מוגברת. כאשר הסיכונים משתלבים עם אירועים נוספים כגון מגפות וקונפליקטים פוליטיים, הם הופכים לקשים יותר לניהול.
בתוך כך, בין 3.3 ל-3.6 מיליארד בני אדם חיים באזורים הרגישים במיוחד לשינוי האקלים. בין השנים 2010 - 2020, הפגיעה האנושית מהצפות, בצורות וסופות הייתה גבוהה פי 15 באזורים הרגישים, בהשוואה לאזורים עם פגיעות נמוכה.
שינוי האקלים גורם כאמור גם לפגיעה קשה במערכות אקולוגיות יבשתיות וימיות. מאות אבדות של מינים מקומיים נגרמו בשל עלייה בתדירות גלי חום קיצוניים. השפעות בלתי הפיכות על מערכות אקולוגיות ייגרמו בין השאר בשל שינויים הידרולוגיים שיתרחשו עם עליית פני הים, המתאפשרת בשל המסת הקרחונים.
קרחון בגודל גוש דן התנתק מאנטארקטיקה
החוקרים סבורים כי כדור הארץ ימשיך להתחמם. ה"תסריט" הטוב ביותר, שיתקיים במקרה שבו יתבצעו שינויים מהותיים, הוא עלייה של כ-1.5 מעלות עד שנת 2040. גם עלייה כזאת תגרום ליותר אירועי מזג אוויר קיצוניים ולפגיעה במערכות אקולוגיות, החיוניות לקיום כדור הארץ. יכולת ייצור המזון תיפגע, וכתוצאה מכך יהיה סיכון גם לתזונה האנושית.
המשך פליטה של גזי חממה באופן שבו אנחנו פועלים כיום תוביל להתחממות חמורה עוד יותר, שתגרום להשפעות עוד יותר קיצוניות. חלק מהשינויים העתידיים הם כבר בלתי נמנעים, אך ניתן להגביל אותם על ידי הפחתה משמעותית וקבועה בפליטות.
מה אפשר לעשות?
המלצת החוקרים היא מדיניות של "אפס פליטות" של פחמן דו-חמצני בעולם, יחד עם הפחתה משמעותית של גזי חממה נוספים (כגון מתאן) עד 2050. עבור עלייה של עד 1.5 מעלות, המשמעות היא להגיע לאפס פליטות פחמן דו-חמצני עד תחילת שנות ה-50 של המאה ה-21. עבור עלייה של עד שתי מעלות, נהיה חייבים להגיע לאפס פליטות פחמן דו-חמצני עד תחילת שנות ה-70 של המאה ה-21.
ילדי האקלים
פיתוח חוסן אקלימי הופך למאתגר יותר עם כל עלייה בהתחממות. בשל כך, לבחירות שנעשה בשנים הקרובות תהיה משמעות קריטית על העתיד שלנו ועל הדורות הבאים. כדי שהם יהיו בעלי משמעות, השינויים האלו צריכים להיות מוטמעים בערכים שלנו.
כותבי הדוח מציינים כי יש מספיק הון עולמי כדי לאפשר הפחתה בפליטות גזי חממה, אם יוקטנו המחסומים. עלייה בהשקעות בנושא אקלים חיונית כדי להגיע ליעדי האקלים. ממשלות, בעזרת מימון ציבורי ומשקיעים, הן המפתח להפחתת המחסומים הללו.
ישנם צעדים מדיניים שכבר נוסו שיכולים לעבוד כדי להגיע להפחתה משמעותית של פליטות וחוסן אקלימי אם הם ייושמו באופן יותר רחב. התחייבויות פוליטיות, שיתוף פעולה מדיני, ניהול של מערכות אקולוגיות כך שהן יישמרו גם בדורות הבאים ופעולות ממשלתיות - כולם חשובים ליישום כדי להגיע ליעד.
כמו כן, שימור אפקטיבי ושוויוני של 30 עד 50 אחוזים מהאדמות של כדור הארץ, מערכות מים נקיות ואוקיינוסים יעזרו בשמירה על כדור הארץ. אזורים עירוניים מאפשרים הזדמנות עולמית לפעילות אקלימית בפיתוחים ברי-קיימא.
גם שינויים בתחום המזון, חשמל, תחבורה ציבורית, תעשייה, בנייה ושימוש בשטחים יכולים להפחית את פליטות גזי החממה. במקביל, הם יכולים להקל על אנשים לקיים אורח חיים דל בפליטות, שגם יסייע לשפר את הבריאות הפיזית והנפשית. הבנה יותר עמוקה של השפעות צריכת היתר יכולה גם לסייע לאנשים לבצע בחירות יותר מושכלות.
5 צפייה בגלריה
"שימור אפקטיבי ושוויוני של 30 עד 50 אחוזים מהאדמות של כדור הארץ". אגן הקונגו
(צילום: Shutterstock)
"שינויים שמעצבים מחדש יהיו כנראה יותר מוצלחים במקומות שבהם יש אמון, כשכולם עובדים יחד כדי לתעדף את הפחתת הסיכומים, וכשהיתרונות והנטל משותפים באופן שוויוני", אמר לי. "אנחנו חיים יחד בעולם מפולג שבו לכולם יש תחומי אחריות והזדמנויות שונים כדי לגרום לשינוי. חלק יכולים לעשות הרבה, בעוד שאחרים צריכים סיוע שיעזור להם לנהל את השינוי".
לסיכום, הדוח מדגיש כי יש לנו כיום חלון הזדמנויות ההולך ונסגר, שאם ננצל אותו כיאות נוכל להבטיח עתיד שניתן להתקיים בו.
מסמך זה מסכם את מצבנו הנוכחי בנוגע לידע שלנו על שינוי האקלים - ההשפעות שלו והסיכונים, וכן מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם המצב. הוא מאחד את הממצאים העיקריים שפורסמו בשלושת המסמכים של דוח ההערכה השישי של ה-IPCC, שפורסמו בין השנים 2021 - 2022:
המסמך הראשון נגע בשינויים הפיסיקליים להם גורם שינוי האקלים; המסמך השני דיבר על ההשפעות, הפגיעות וההתאמות שצריך לעשות בעקבות שינוי האקלים והמסמך השלישי עסק בהיבטים העוסקים ב"מיתון שינוי האקלים" – דרכים או פעולות המפחיתות את הגעת גזי החממה לאטמוספירה, ו/או דרכים או פעולות אותן ניתן לנקוט כדי להפחית את הרמות של גזי החממה באטמוספירה. דוח IPCC הבא צפוי לצאת ככל הנראה רק בשנת 2030.
לקריאת כל המסמכים באתר של ה-IPCC, לחצו כאן.
