פריצת דרך ישראלית: אבחון מחלות באמצעות טביעת קול
בשנים הקרובות יתבצע אבחון מוקדם של מחלות - מהפרעות קלות ועד מצבים רפואיים מורכבים - דרך ניתוח ממוחשב של קול הנבדקים שיתבצע בקלות וביעילות, לעתים אף ללא צורך במפגש עם רופא. "המטרה היא להקל על המטופלים, לקצר זמני המתנה לרופאים ובעתיד גם לחסוך בדיקות פולשניות", אומרות החוקרות
הזיהוי הקולי, או זיהוי הדיבור, הוא אחד מתחומי הטכנולוגיה הרפואית המתפתחים והמרתקים ביותר של השנים האחרונות. אם היום אנחנו כבר מסוגלים להגיד בקול רם את היעד שאליו אנחנו רוצים לנסוע והאפליקציה תנווט אותנו לשם, או לפקוד על הטלפון שלנו לחייג למספר מסוים תוך כדי נהיגה והוא פשוט יעשה את זה, הרי שבתחום הרפואי מדובר בטכנולוגיה שנמצאת בחיתוליה והיא עוד רחוקה ממיצוי כלל היכולות שלה.
ד"ר עירית עופר ורות אלוני לביא ממכללת אפקה, שחוקרות את התחום בשנים האחרונות, מאמינות שמדובר בהמצאה שצפויה לשנות תוך שנים ספורות את תחום האבחון הרפואי. "המטרה של קבוצת המחקר שלנו היא לחסוך בדיקות פולשניות ולהביא לגילוי מוקדם של פתולוגיות או מצבים שאדם כלל לא מודע שהוא צריך להיבדק בגינם", הן אומרות. "אפשר להאמין שבעוד מספר שנים אבחון קולי יהיה חלק מלקיחת מדדים, כמו שעושים אצל האחיות כשמגיעים לטיפול רפואי, ומודדים לחץ דם, חום וכו', ושאפשר יהיה להשוות בין הקלטות לאורך חייו של אדם ולבדוק באמצעות השוואה ביניהן את מצב בריאותו לאורך השנים ועל ידי כך למנוע מחלות עוד לפני התפרצותן".
קראו גם:
מחלה בתחפושת: הסימנים שמבלבלים את הרופא
מאיר: שיטה חדשה לאבחון מהיר של חיידקים ווירוסים
מחלות גנטיות בילדים: חשיבות אבחון מוקדם
יש דבר כזה טביעת קול, שמאפיינת כל אדם כמו טביעת אצבע?
"טביעת הקול איננה חד-חד ערכית", אומרת אלוני לביא – חוקרת בכירה במרכז לעיבוד שפה ACLP במכללת אפקה להנדסה. "שלא כמו טביעת אצבע, שזיהוי באמצעותה מדויק ב-99%, כאן מדובר במשהו כמו 90% דיוק".
ד"ר עופר, ראש מרכז אפקה לעיבוד שפה ACLP, מוסיפה: "סביר להניח שהקול שלנו יהיה דומה לקול של מישהו אחר. כשמשווים בין קולות אנושיים זה לא כמו טביעת אצבע. אם אני רוצה להיות בטוחה פורנזית – טביעת אצבע תהיה יותר בטוחה".
מותר המחשב על האדם
בתחום הזיהוי הקולי, מסתבר שלמחשב יש יתרונות מובהקים על פני המוח האנושי. "אם למשל נרצה לחפש במאגר גדול מאוד של שיחות טלפון קול של אדם מסוים, אדם יבלה חיים שלמים מול המערכת ומחשב יכול להוציא את מאה הקולות הדומים ביותר", מסבירה ד"ר עופר. "המחשב יהיה מסוגל לעשות את זה מהר, וגם אם הוא לא יהיה צודק במאה אחוז וידרוש התערבות אנושית מסוימת, הוא יקרב אותנו אל התשובה הנכונה".
החוקרות יציגו את ממצאיהן בתחום בסמינר שיתקיים במכללת אפקה להנדסה ב-5 בינואר זו השנה השנייה תחת הכותרת "טכנולוגיות עיבוד דיבור בעולם הרפואי". אל הכנס צפויים להגיע אנשי טכנולוגיה ורפואה מהארץ ומהעולם שיעסקו באפשרויות הטכנולוגיות הקרבות בתחום.
הבשורה המשמעותית לדידן של עופר ואלוני לביא היא גיוס הטכנולוגיה של זיהוי דיבור, או זיהוי קולי, לטובת מערכות בריאות באופן שממש יוכל להקל על מטופלים ולהפוך את החיים שלהם לפשוטים יותר.
"אנחנו מסתכלים על כמה היבטים", אומרת אלוני-לביא, "הראשון הוא שחלק גדול מהמחלות שלנו קשור בדרך כלשהי לאותו הליך שאנחנו מייצרים בו את הדיבור. הדיבור מתחיל להיווצר בריאות, שמוציאות את האוויר דרך הגרון, האוויר עובר דרך הפה והאף, וכמובן שגם המוח והאוזניים מעורבים בתהליך.
"מדובר בהרבה ממערכות הגוף וכשאחת מהן לוקה בתפקודה, כלומר, מתפתחת מחלה – אם בריאות, בלב, מחלות נוירולוגיות, מחלות בגרון, בחלל הפה והאף – יכולת הדיבור שלנו תושפע מכך".
המטרה: ייעול מערכת הבריאות והקלה על החולים
קבוצת המחקר שאליה משתייכות עופר ואלוני לביא בודקת אם אפשר יהיה, בעזרת הקלטת דיבור, שהיא תהליך שאיננו פולשני, וניתוח מאפייני הקול, לבחון אם האדם חולה, אם חלה הידרדרות במחלה או אם הידרדרות כזאת צפויה להתרחש בעתיד הקרוב."נניח יש מרפאה שמטפלת בחולים במחלה מסוימת", אומרת ד"ר עופר, "ולרופא יש כמות חולים מסוימת שהוא יכול לראות בכל יום. לכל חולה יכולה להיות בבית מערכת הקלטה פשוטה בטלפון החכם, שדרכה הוא יוכל להקליט את עצמו פעם ביום, והמערכת תנתח את הקול ותתריע על כל שינוי".
התחום השני שהמערכת מכוונת לטפל בו שהוא ליקויים בדיבור. "בקליניקות של קלינאי התקשורת תפגשי הרבה ליקויים", אומרת ד"ר עופר. "אם זה גמגום, אם טעויות היגוי, ילדים שמחליפים אותיות. אם זה ילד ואם זה מבוגר שמקבלים טיפול מהסוג הזה, לפידבק יש חשיבות גדולה – עשית נכון או לא נכון ומה צריך לשנות.
"הרעיון, בשני תחומי הטיפול, הוא חיסכון – בזמן, בכסף, בכאב, בבדיקות פולשניות. אם ילד הולך לקלינאי תקשורת פעמיים בשבוע לחצי שעה, ועכשיו יש לו אפליקציה בטאבלט שנותנת לו פידבק מדויק על התרגול, אפשר לקצר את משך הטיפול ולהוזיל אותו.
"במקרה של מחלות שקשורות למנגנון הדיבור יש כאן הרבה מעבר לייעול – אנחנו מקווים שהמערכת תוכל בעתיד, בחלק מהמקרים, לחסוך חלק מהבדיקות הפולשניות. למשל בבעיות נשימה, הבדיקה היום מצריכה החדרה של סיב אופטי דרך האף או הפה. אפשר לפחות חלק מהבדיקות מהסוג הזה, שהן פולשניות ולא נעימות, לחסוך למטופלים".
באיזה שלב של פיתוח נמצאת המערכת?
"זה תחום שצומח בשנים האחרונות", אומרת אלוני לביא. "טכנולוגיות זיהוי הדיבור קיימות כבר עשרות שנים, אבל בנושא הרפואי הן קיימות בערך בחמש השנים האחרונות - זה נחשב תחום מחקר חדש מאוד".
מתי הוא ייכנס לשימוש?
"כל דבר ברפואה מצריך אישורים ורגולציה", אומרת עופר, "יש התקדמות מאוד יפה בתחום. אני מקווה שזה יקרה בשנים הקרובות". "כל נושא הטיפול מרחוק מאוד מתפתח", מוסיפה אלוני לביא. "טבעי שגם אבחונים מרחוק ייכנסו לתוך המערכת הזאת ובתוכם גם אבחון קול".
ואיך מאבחנים מחלות באמצעות האף? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
