החלפת מפרק מהירה: השיטות החדשות והיעילות יותר

"המטרה אינה קיצור משך האשפוז, אלא קיצור תהליך השיקום של המנותח", מסביר ד"ר ואדים בנקוביץ, אורתופד מומחה ומנתח, מנהל יחידת השתלות המפרקים בבית החולים סורוקה ומייסד "יונתן – המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב".

"כשהניתוח קצר יותר ויש פחות דימום ופחות לחץ על הרקמות, המנותח חווה פחות כאב ויכול להיות יותר קואופרטיבי. בנוסף, אין צורך במתן מנות דם כי איבוד הדם מצומצם מאוד, מה שמשפיע לטובה על השיקום.

"כשאנחנו מתחילים עם שיכוך הכאבים עוד לפני הניתוח, מה שמפחית את הכאבים גם אחריו, אנשים מסתובבים על רגליהם במחלקה כבר למחרת ההליך, והמשך האשפוז מתייתר. זה כמובן מוביל לירידה דרמטית בשיעור הזיהומים, שכן הזיהומים בבתי החולים אגרסיביים יותר מאלה שמסתובבים בחוץ מאחר שהם שרדו את האנטיביוטיקות, והטיפול בהם קשה מאוד – לפעמים אפילו בלתי־אפשרי".

יתרונות האשפוז הקצר

ד"ר בנקוביץ מונה כמה סיבות שבגללן עדיף אשפוז קצר:

כל יום אשפוז נוסף מעלה את הסיכון לזיהום בכ־2%. זה משמעותי במיוחד כשלוקחים בחשבון שמדובר באוכלוסייה חלשה, אחרי ניתוח, ולא פעם עם מחלות נוספות.

אנשים פחות ניידים עלולים לפתח פקקת ורידים, שיכולה להיות קטלנית עקב סיבוכים כמו תסחיף ריאתי.

השארת הקתטר בשלפוחית השתן לאחר ניתוח, במטרה למנוע נפילות של מי שמנסה להגיע לשירותים, מעלה את הסיכון לדלקות בדרכי השתן.

המוטיבציה להחלים ולהתאושש עולה אם אין תחושה של הסגר, בעיקר בבית החולים אך גם בבית, ואם אפשר לחזור לפעילות במהירות יחסית.

 לפי מחקרים, במחלקות אשפוז ושיקום המטופלים נופלים יותר מאשר בבית (כנראה בגלל השהות בחלל זר וחדש), כלומר – אשפוז ממושך לא מונע גם סיבוכים מהסוג הזה.

גם למערכת יש אינטרס ברור: שיקום מהיר מפנה מיטות חיוניות בבתי החולים.

אבל יש בוודאי מי שחוששים מזה, שלא רוצים למהר לצאת הביתה ומעדיפים את ההשגחה הצמודה בבית חולים. "זה מחייב הכנה מראש", אומר ד"ר בנקוביץ, "ואנחנו כמובן מתייחסים לכל חולה אישית ומקבלים החלטות בכל מקרה לגופו. לא פעם אני אעכב מנותח בבית החולים כי מצבו מחייב את זה, או שאני רוצה לעשות עוד בדיקות. אבל עקרונית, כשהמנותח מכיר את הנסיבות ומבין את היתרונות, הוא משתף פעולה".

ההליך המזורז הזה מיושם כבר, בין היתר בניתוחי השתלות מפרקים לסוגיהם, בניתוחי עמוד שדרה ובניתוחים עקב שברים מורכבים. למעשה, מציין ד"ר בנקוביץ, גם בתחומי רפואה אחרים, כמו ניתוחי מעיים שונים ואפילו ניתוחי לב, האשפוזים התקצרו.

לדבריו, "מובן שלאחר הניתוח נדרש הליך שיקום, אלא שאותו אפשר לבצע בבית – ולא רק במהלך ביקורי הבית של הפיזיותרפיסטים שמציעות קופות החולים. לפי ההנחיות, תרגול עצמאי חשוב מאוד. לא פעם מי שמסתובב והולך לא נזקק כלל לפיזיותרפיסט, או שהוא יכול להגיע למכון הפיזיותרפיה שבו האפשרויות לפעילות ולתרגול מגוונות יותר מאשר בבית, וכך ההרגשה משתפרת ואיתה התפקוד".

התורים לניתוחים מתקצרים

ניתוחים אמבולטוריים, שבהם החולה מתאשפז זמן קצר לפני הניתוח ומסיים את האשפוז ביום הניתוח עצמו, או לכל המאוחר למחרת, הפכו לסטנדרט רצוי הן עבור חולים והן עבור בתי החולים, שיכולים להתפנות לניתוחים של חולים אחרים ולקצר זמני המתנה ארוכים לניתוחים שהיו בעבר מעין "מסורת".

היתרון של ניתוחים כאלה הוא גם פסיכולוגי. ברגע שחולה יודע שזמן ההחלמה שלו מתקצר – התפיסה שלו לגבי מורכבות הניתוח והקושי הצפוי לו מקבלת פרופורציות מציאותיות יותר.

העובדה שגם ניתוחי השתלת מפרק מסתיימים באשפוז כה קצר, מציין המומחה, היא בבחינת מהפכה.

ד"ר בנקוביץ: "השתלות מפרק הן תחום חדשני באורתופדיה, העומד בקצה הטכנולוגי. יש היום התאמות של מפרקים ברמה אישית – עד כדי יצירת מודל ייחודי למושתל תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים, במיוחד בניית מודלים מקדימים באמצעות מדפסות תלת־ממד ושימוש בשתלים מתקדמים אישיים וייחודיים לחולה הספציפי.

"השתלים האלה מדויקים מאוד והפכו לשם דבר בעולם השתלות המפרקים. השיטות החדשות הפכו את השתלות המפרק לפשוטות, מהירות וכאלה שזמן ההתאוששות מהן קצר מאוד. פעמים רבות בתוך פחות מ־48 שעות החולה יוצא הביתה 'כמו חדש' לתוכנית מובנית של שיקום מהיר ויעיל. תמונות של חולים שעברו ניתוחי מפרקים ומתרוצצים במחלקה יום לאחר הניתוח הפכו לסטנדרט מקובל ולעדות חיה להצלחה. לפעמים אני עצמי מופתע מקצב ההחלמה, וזה נהדר".

הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"