הכירו: אמצעי המניעה היעיל ביותר שאתם לא מכירים

חמישה שבועות אחרי שאיחר לה המחזור, גילתה נועה (שם בדוי) שהיא בהריון. ברגע אחד חרב עליה עולמה. בגיל 20, משוחררת טרייה מהצבא, בלי מערכת תמיכה כלכלית, כשהגבר שהכניס אותה להריון לא מוכן לתמוך בה ובהחלטה שהיא תיקח, נועה הרגישה בעיקר לבד.

מעט מדי נשים צעירות מודעות לאופציה של ההתקן(צילום: shutterstock)

על התקן תוך רחמי נועה לא שמעה מעולם. והיא כנראה לא היחידה. ישראליות רבות לא מכירות את האפשרות למנוע הריון באמצעות התקן, ורוב הנשים שכן שמעו עליו, מייחסות לו בטעות תכונות שליליות, ודאי כשמדובר בנשים צעירות שעוד לא ילדו ומתכננות ללדת בעתיד.

התקן תוך רחמי: כך זה עובד

התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה לטווח ארוך, שפועל 5-3 שנים ברציפות. ההתקן עשוי פלסטיק, ופועל מקומית בתוך הרחם. ההורמונים שהוא מפריש נשארים ברחם בלבד ולא עוברים במערכת הדם כלל. ההתקן הוא אמצעי מניעה הפיך – ניתן להוציאו בכל זמן, והפוריות אינה נפגעת בעקבות השימוש בו. לפי האיגוד הגינקולוגי האמריקאי, התקן הוא אמצעי המניעה שנמצא הכי יעיל, בטוח ונוח-לשימוש לצעירות, עוד הרבה לפני לידה ראשונה.

התקן תוך רחמי הורמונלי

"היתרון המשמעותי של התקנים תוך רחמיים הוא שבניגוד לגלולה, מדובר באמצעי קבוע. מדובר באחד האמצעי מניעה הכי יעילים שיש, גם בקרב צעירות", אומר רופא הפוריות ד"ר ערן גולד מיחידת הפריון בבית החולים וולפסון. "יש שני סוגים של התקנים - התקן נחושת (קופר) והתקן הורמונלי מפלסטיק. בהתקן הנחושת, התגובה שנוצרת ברירית הרחם מונעת השתרשות של תאי העובר ברחם. בהתקן הורמונלי, משתחררת כמות קטנה וקבועה של הורמונים, שמונעים מרירית הרחם להתעבות וכך למעשה נמנעת ההשתרשות. לכן גם נשים עם התקן לא מקבלות את הווסת החודשית, והוא משמש גם נשים צעירות שסובלות למשל מדימומים אינטנסיביים בזמן הווסת.

"יתרון נוסף של ההתקן הוא שכמות ההורמונים בו נמוכה משמעותית מאשר בגלולות. בניגוד לגלולות, בהן ההורמונים מגיעים לכל מקום בגוף, כולל הכבד, בהתקנים ההורמונים נשארים בתוך הרחם בלבד".

האמצעי היעיל והבטוח שסובל מיחסי הציבור הגרועים בעולם

מקורם של יחסי הציבור הגרועים שממנו סובל ההתקן התוך רחמי הוא בארה"ב של שנות השבעים במאה הקודמת, אז שווק התקן נחושת שצורתו כצורת סרטן תחת השם Dalkon Shield. צורתו של ההתקן והיעדר ידע בקרב רופאים הובילו לזיהומים קשים ואף למוות של מספר נשים בארה"ב. ההתקן נעלם מהמדפים בשנות השמונים, אך מאז יש עננה שחורה מעל האמצעי הזה, ורופאים רבים פשוט לא ממליצים עליו, על אף יעילותו ובטיחותו שהוכחו כגבוהות ביותר מבין אמצעי המניעה הקיימים.

"התקנים תוך רחמיים הם אמצעי מניעה שקיים שנים רבות", אומרת פרייברג. "מאז ומתמיד הם היו אמצעי זמין והם מוגדרים כאמצעי מניעה לטווח ארוך, שהשפעתו הפיכה, כלומר - שברגע שמוציאים אותו, הגוף חוזר לאותה רמת פוריות בה היה קודם להכנסתו ואפשר להיכנס להריון. בעשרות השנים בהן הם קיימים, ההתקנים השתנו והתעדכנו. ההתקנים שקיימים היום בשוק הם 'עדכון גרסה' - הרבה יותר חכמים, בטוחים ויעילים מההתקנים שהאמהות שלנו השתמשו בהם".

"אף פעם לא הייתה הערכה להתקנים. יש סביבם קונספציה לא נכונה שהתפתחה סביב שמועות וסביב דגם אחד של ההתקן המיושן שגרם לבעיות. האמת היא שבמשך כל השנים שהוא קיים, ההתקן היה אמצעי מוצלח להגנה מפני הריון, רק צריך להתאים אותו לאוכלוסייה הנכונה. היתרונות שלו הם כל כך ברורים, הוא באמת מסמל את שחרור האישה. תחשבי שנשים עם התקן כבר לא צריכות לעשות חשבון, לא לזכור גלולה, כן לזכור גלולה, הקונדום כן נקרע, לא נקרע. היתרונות של ההתקן הם עצומים. 'שגר ושכח' ל-5-3 שנים".

"ההתקנים, כמו כל אמצעי מניעה, מתאימים לחלק מהנשים וצריך להתאימם לאוכלוסייה הנכונה. הנקודה החשובה, כגורם בריאות מקצועי, היא ליידע את הנשים שקיימת אופציה כזאת. כשאני נותנת ייעוץ לאמצעי מניעה, אני תמיד מציעה את ההתקן כאחת האפשרויות, ולצערי לא כל רופאי הנשים נוהגים כך. היעילות שלו גבוהה, הוא בטיחותי מאוד וזוכה לאחוזים גבוהים מאוד של שביעות רצון בקרב משתמשות.

"אני לא יודעת. כי הם מיושנים, לא מעודכנים, כי הם מחליטים שלזאת וזאת לא מתאים התקן. אני אומרת, תציע לה, תן לה את האופציה, תן לה כלי, שהיא תחליט".

"יש את עניין מחלות המין. אם את נחשפת לחיידק שעובר ביחסי מין, ההתקן הופך את ההידבקות שלך לקלה יותר, הוא יקל על החיידק להיכנס לרחם. מצד שני, נערה שכבר חוותה כמה הפסקות הריון כן תהיה קהל היעד להתקן, כי אולי עדיף להסתכן בהדבקה בחיידק מאשר לעבור עוד הפסקת הריון בגיל כל כך צעיר".

"זה שטויות וסיפורי סבתא. אין לזה בסיס. זה כמו שנשים אומרות 'אני צריכה להתנקות אחרי הגלולות לפני שאני נכנסת להריון'. להפך. את יודעת שהחודש שבו את פורייה ביותר הוא החודש שלאחר הפסקת הגלולות? כך גם עם התקן. החודש שבו את מוציאה את ההתקן הוא החודש שבו יש לך את הסיכוי הגבוה ביותר להיכנס להריון".

"אז צר לי להגיד לכן שזה בדיוק מה שזה, גוף זר, אחרת זה לא היה עובד", צוחקת פרייברג. "אם תחזיקי אותו ביד הוא לא יעבוד".

ד"ר פרייברג מסכמת ואומרת: "אני כאישה, שיש לי מיליון משימות, אני רוצה להוריד מעצמי דברים לעשות, לסמן 'וי', מהבחינה הזאת ההתקן מסדר אותך, את מכניסה אותו פעם אחת וזהו, את מסודרת".

לפני שנתיים הושק בארה"ב התקן תוך רחמי חדש, שתכונותיו עושות אותו מתאים ונוח לצעירות, וכעת משווק התקן כזה גם בישראל. ג'נס (Janess) התקן תוך רחמי עשוי פלסטיק, בצורת T, מכיל הורמון לבונוגסטרל המשתחרר אל חלל הרחם באופן מקומי ומבוקר, מונע הריון לשלוש שנים, ניתן להוציאו בכל זמן, אינו פוגע בפוריות. כמו המירנה, גם ג'נס פועל ברחם באופן מקומי – ההורמונים שמופרשים ממנו מעכבים את צמיחת רירית הרחם, מעודדים התעבות רירית עבה בפתח צוואר הרחם, כמחסום לתאי הזרע, ופוגעים בזרע עצמו. ההתקן לא מעכב את הביוץ, שממשיך כסדרו.

ארה"ב ואירופה: מעודדים נשים להשתמש בהתקנים

מרבית ארגוני הבריאות בארה"ב ובאירופה החלו לפעול באופן אקטיבי לעידוד השימוש בהתקנים תוך רחמיים. האיגוד הגינקולוגי האמריקני אף קרא לממשל האמריקני לפעול להרחבת הנגישות של התקנים תוך רחמיים גם לנערות, לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו.

גם האיגוד האמריקני לגינקולוגיה ומיילדות, האיגוד האמריקני לרפואת ילדים והמרכז הלאומי לבקרת מחלות ולמניעתן בארה"ב ביטאו עמדות דומות, לאחר שמחקרים רחבי היקף הגיעו למסקנות דומות בדבר הבטיחות והיעילות של ההתקנים: מחקר גדול של אוניברסיטת סטנפורד סקר את התוצאות של עשרות מחקרים שבדקו את היעילות והבטיחות של התקנים בנערות גילאי 14 ומעלה, בכדי להגיע למסקנות כלליות בנושא.

התוצאות התפרסמו בכתב העת המדעי Journal of Pediatric and Adolescent Gynecology ולפיהן התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה ארוך טווח שמתאים במיוחד לצעירות, לאור היעילות והבטיחות שלו.

על פי נתונים של משרד הבריאות והחברה הישראלית לאמצעי מניעה, אי שימוש באמצעי מניעה, או שימוש לא נכון ולא הולם באמצעי מניעה, מהווים איום על בריאות הציבור. בשנה האחרונה, כמו בכל העשור האחרון, התבצעו בישראל 20,000 הפלות חוקיות. ההערכות בקרב מומחים בתחום הן כי מספר דומה של הפלות התבצע באופן לא חוקי.

עוד על פי הנתונים, הפלות גובות מחיר גבוה מנשים, וכך גם הריונות לא רצויים, שמסתיימים בלידה ולא בהפלה, גובים מחיר כבד גם מהאם וגם מהיילוד. ובשני המקרים יש עלות עקיפה רחבה על מערכת הבריאות ולעתים גם על מערכות הרווחה. ההשלכות של הפלות או של הריונות לא רצויים חמורות אף יותר כשמדובר בהריונות של נערות צעירות, שמאבדות הרבה מאוד מעצמן כשהן מבצעות הפלה, או כשהן יולדות טרם עת.

צפו: ד"ר עמוס בר, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות וחבר בחברה הישראלית לאמצעי מניעה, מסביר למה הוא ממליץ גם לנשים צעירות להשתמש בהתקנים תוך רחמיים כאמצעי מניעה