מניסיונם: מתי ואיך לעבור לדיור מוגן
איך מתגברים על הדעות הקדומות, מתי הוא הזמן המתאים ומה שומרים במעבר? יגאל ושרה רצו לעזור לילדים ובחרו להיות בין הראשונים בבית בגני תקווה, היום הם מקיימים חיים עמוסי פעילות וחולמים להמשיך ליהנות
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
החלטה על מעבר לדיור מוגן אינה עניין של מה בכך. פעמים רבות היא מלווה בפחדים וחששות מהעתיד לבוא, וזה עוד לפני העיסוק בעניינים הפרוצדורליים. "המעבר לדיור מוגן מהווה שינוי משמעותי", אומרת מיכל שויקי, גרנטולוגית קלינית, ממגדלי הים התיכון. "אין ספק שכשזוג מקבל ההחלטה, המעבר נעשה הרבה יותר קל. גם מבחינה לוגיסטית, עול האדמיניסטרציה וההיערכות מתחלקים בין השניים וגם מבחינה נפשית וחברתית קבלת ההחלטה יותר פשוטה, כאשר יש עם מי לחלוק ולהתלבט".
"המצב הבריאותי גם הוא מרכיב משמעותי בקבלת ההחלטה" היא מוסיפה, "יותר קל מעבר כשאנשים בריאים וחיוניים, וקשה יותר ככל שיש מגבלות פיזיות. לדעתי יש יתרון בכניסה למסגרות הדיור המוגן בגיל צעיר יחסית וכשמצב הבריאות יציב ותקין. בנוסף לשלב המעבר עצמו, גם הקליטה יותר קלה וגם יכולת ניצול האפשרויות שמסגרת הדיור המוגן נותנת לדייריה מבחינת סל הפעילויות וחיי התרבות והחברה העשירים".
עוד במדור 60 פלוס:
סבתא: לא צריך ממתקים שהנכדים יאהבו
ריקוד מרפא: ההשפעה המדהימה של ריקוד על מחלת הפרקינסון
לסטייל אין גיל: 3 פאשניסטיות בגיל הזהב קובעות את הכללים
רצו להתקרב למשפחה
יגאל ושרה ברגמן חיו שנים ארוכות בפתח תקוה ובעקבות שינויים משפחתיים החליטו לחפש דיור מוגן שיתאים לצרכים הפרטיים שלהם. "חתמנו על החוזה כבר לפני כשלוש שנים וידענו שתהיה תקופה ארוכה בה נוכל לעכל את המעבר", פותח יגאל ברגמן, ועובר מיד לסיבה העיקרית בעטיה החליטו הוא ואשתו לעשות שינוי, "הבן הבכור שלנו, אביעד, מתגורר באור יהודה ולדאבוני הוא התגרש. הייתה לו משפחה לתפארת והגירושים שלו נפלו עלינו כרעם ביום בהיר. כאב לנו נורא והחלטנו יחד להתקרב אליו פיזית כדי שנוכל לסייע לו. מעבר לכך, פנו אלינו לא מעט מבתי דיור מוגן והחלטנו שזה הדבר הנכון והטוב בשבילנו".
בני הזוג בחנו תחילה אפשרות לעבור לבית בסביון, אבל כשנאמר להם שהדירה תהיה מוכנה תוך חודשיים-שלושה, הבינו כי השינוי מהיר מדי והחליטו להמתין. גם הבית בירושלים נבדק, אך נפסל בשל המרחק מהילדים. בגני תקווה, כששמעו שהאכלוס צפוי בעוד כשנתיים וחצי, סימנו בינגו והבטיחו את מקומם במגדלים.
"קיבלנו החלטה משותפת", מוסיפה שרה ברגמן. "מבחינתי, מעבר לרצון לעזור לבן שלנו, ידעתי שארצה לעבור לדיור מוגן כי אמא שלי הייתה סיעודית והיה מאוד קשה ללכת לבקר ולהיות אתה. החלטתי שאני לא רוצה להיות נטל על אף ילד וזו הייתה המטרה האישית שלי".
אנחנו נפגשים בדירתם הקומפקטית והמטופחת בקומה השביעית. הספה בת שני המושבים, השולחן העגול שנפתח לשניים וארון הספרים הצר נבחרו בקפידה וכאילו נתפרו בדיוק למידותיה של הדירה. מתחת לטלוויזיה בולטת תמונה ישנה של בני הזוג משני צדיו של שמעון פרס ז"ל.
במקרה של בני הזוג הכניסה לבית מגדלי הים התיכון בגני תקווה הייתה חלקה באופן מעורר קנאה. ב-10/10 אשתקד, תאריך מחייב, הם נכנסו לדירתם הצנועה בת שני החדרים, בין עשר המשפחות הראשונות שאכלסו את הבית החדש. די להביט בחיוך הרחב המתנוסס על פניהם של בני הזוג במהלך הריאיון, שעה שהם מתארים את חייהם החדשים, כדי להבין כי עבורם מדובר באחת ההחלטות הטובות ביותר שקיבלו.
לוח זמנים צפוף: התנדבות, חוגים ומשפחה
ליגאל (74) ושרה (73) ברגמן ארבעה ילדים אביעד, התאומות ענבר ושרון ובת הזקונים יעל, ושמונה נכדים. פתח-תקוואים מבטן ומלידה, אבל לא מתביישים להצהיר בחיוך ששביעות הרצון בבית בגני תקווה השכיחה מהם קליל את אם המושבות.
יגאל, גמלאי של משטרת ישראל, עוסק בפעילות מגוונת, ובין השאר משמש כיו"ר סניף איפ"א - ארגון השוטרים הבינלאומי, בפתח-תקוה-ראש העין, חבר מערכת עיתון הגמלאים של פתח-תקוה 'פתח לוותיק' ואחת לשבוע מסייע במתן מענה טלפוני במחלקה כירורגית ב' בבית החולים בילינסון. בחודש הבא הוא צפוי לקבל את תואר יקיר העיר פתח-תקוה בטקס חגיגי בהיכל התרבות המקומי. שרה מתנדבת גם היא בבילניסון ("היא משכה אותי לשם", צוחק יגאל) במחלקת ילודים. "אני מחתלת, מאכילה ובעיקר מסניפה את התינוקות שזה עתה נולדו", היא מתמוגגת. "אני כל כך נהנית ואחר כך עוד אומרים לי תודה".
על החיים החדשים בבית בגני תקווה היא מספרת: "האמת היא שאני פשוט מאושרת פה. יש כל כך הרבה פעילויות שאני לא יכולה להספיק את כולן. הצטרפתי למקהלה, יש התעמלות, חדר כושר ובריכה, מה לא? זה כיף. חשוב לזכור שלא לעולם חוסן. אנחנו שמחים שעברנו הנה בגיל צעיר יחסית כדי שנוכל ליהנות מכל הפעילויות וברור לנו שיהיו ימים שזה יהיה קשה יותר".
"אני משמש בהתנדבות גם כמזכיר ארגון חברי ההגנה בפתח תקוה", מוסיף יגאל. "לא מעט מהם עברו לדיור מוגן ושאלתי אותם איך זה. אתה יודע מה ענו לי כולם? 'חבל שלא עשינו את זה כמה שנים קודם'. זה נתן לי את הלגיטימציה לעשות את הצעד הזה. אני מתאמן בחדר כושר, הולך לשיעורי ויטראז' ומחשבים, ובלי עין הרע יש פה הרבה פעילויות. אין לנו טיפת חרטה".
איך המשפחה הגיבה לצעד שלכם? "גם הם מאושרים ומבסוטים", אומר יגאל ומסביר "הם יודעים שאנחנו מסודרים ולא נהיה לנטל עליהם. הבן שלנו חשש מאוד בהתחלה והיו לו כל מיני קונוטציות של בית אבות ומושב זקנים, עד שהוא בא לפה ושינה את כל הגישה שלו". "היום הוא אומר שהוא מקנא בנו", צוחקת שרה.
מה החלומות לעתיד? "שנזדקן פה יחד ורק נמשיך ליהנות", אומרת שרה בחיוך ויגאל מוסיף, "אני מקווה שנסגור כאן 25 שנים".
3 המלצות להתנהלות נכונה במעבר
מיכל שויקי נותנת שלוש המלצות להתנהלות נכונה במעבר לדיור מוגן:
בידקו מה הן האפשרויות. עשו סקר שוק ובחרו מקום שנראה לכם מתאים בתנאים הפיזיים, ביכולות הפיננסיות ובתמהיל החברתי והעושר התרבותי.
הזדמנות לרענון והתחדשות. קחו בחשבון שיהיה עליכם לרכוש פרטי ריהוט רבים בהתאמה לדירה החדשה. קחו זאת כהזדמנות לחידוש והתרעננות.
שימרו דברים עם ערך רגשי. לצד כל זה, הקפידו לבחור משהו שיקר לליבכם ושליווה אתכם בעבר כגון כורסת הטלוויזיה, תמונות, ספרים עם הקדשות מאנשים יקרים, מזכרות שאספתם עם השנים וכדומה.
צפו בנורית גפן שפוגשת את רותי ובני שלא הגיעו יחד לדיור מוגן אבל מצאו אחד את השנייה וכבר שבע שנים מפתחים אהבה וחברות פרק ב':
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לפנייה לכתב/ת 
