גלאוקומה: הטיפולים החדשים ב"גנב של הראייה"
כ-2% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מגלאוקומה שנחשבת לגורם השני לעיוורון בישראל. איזה חידושים טיפוליים קיימים העשויים לסייע בטיפול ובהתמודדות עם המחלה, ואיזה פיתוחים ותרופות צפויים לצאת לשוק בשנים הקרובות ולשפר משמעותית את חיי החולים?
גלאוקומה היא קבוצה של מחלות עיניים שכיחות הגורמות לנזק בעצב הראייה וכתוצאה מכך לפגיעה בלתי הפיכה בשדה הראייה עד לכדי עיוורון. בגלל שבמרבית המקרים המחלה אינה מלווה בכאב, היא זכתה לכינוי "הגנב השקט של הראייה".
המחלה פוגעת בכ-2% מהאוכלוסייה הבוגרת (אחד מכל 50 אנשים) ומהווה בישראל את הגורם השני לעיוורון.
קראו עוד:
גלאוקומה: אבחון עצמי ודרכי טיפול במחלה
האם יש טיפול למחלת הגלאוקומה? 5 מיתוסים
היתרון העצום של אבחון מוקדם
עד לפני כשני עשורים הייתה הגלאוקומה גורמת לעיוורון בשכיחות גבוהה. אולם טיפולים חדשניים, שישראל ניצבת בחזיתם, שפותחו בשנים האחרונות מצליחים להפחית את שיעור העיוורון ממנה, מ-4.2 ל 100,000 אנשים ל-1.9 ל 100,000 אנשים בין השנים 1999 עד 2008, ומגמת הירידה בשיעור העיוורון נמשכת.
כלל הטיפולים מתמקדים בהפחתת הלחץ התוך עיני, המהווה גורם הסיכון המרכזי למחלה זו. הטיפולים כוללים, בין היתר, טיפולים תרופתיים (בטיפות ובכדורים), טיפולי לייזר (השונים לחלוטין מטיפולי הלייזר המוכרים להסרת משקפיים) וטיפולים ניתוחיים.
החיסרון המרכזי המשותף לכלל הטיפולים הקיימים הוא שעדיין לא ניתן לתקן נזק שכבר נוצר מהמחלה, אלא רק לעצור את התקדמותה או למנוע את נזקיה, אם אובחנה במועד.
מכאן, החשיבות הגדולה וחסרת התחליף למניעת פגיעה בלתי הפיכה בראייה, הוא איתור המחלה בשלביה המוקדמים. לצד תנופת הפיתוח הטכנולוגי והמדעי האדיר שאנו חווים בתחום הגלאוקומה, בדיקת עיניים שגרתית אצל רופא מומחה היא עדיין הפתרון המומלץ ביותר למניעת עיוורון ממחלה זו.
חידושים תרופתיים שישפרו את איכות חיי החולים
החידושים בתחום הגלאוקומה ניכרים הן בתחום הטיפול התרופתי, בתחום הטיפול הניתוחי ובתחום ההדמיה והאבחנה.
לצד התרופות הרבות המצויות כיום בסל הבריאות, נוספה השנה לסל הבריאות תרופת הסימברינזה (SIMBRINZA), המכילה בבקבוק אחד שני מרכיבים להפחתת הלחץ התוך עיני.
לצד תרופה זו, ישנן תרופות חדשות, הפועלות על מנגנונים חדשים להפחתת הלחץ התוך עיני, ונמצאות כעת בשלבי מחקר מתקדמים. תרופות אלו כוללות את מעכבי האנזים רו-קינאז ROCK, מעכבי TGF בטא, אגוניסטים לרצפטור האדנוזין (תרופת ה-Trabodenoson), ותרופות המשלבות נוגדי חמצון (Vesneo).
אחד החידושים המשמעותיים שיקלו על חיי חולי הגלאוקומה הוא פיתוח תרופות בעלות השפעה ארוכת טווח, אשר מונעות את הצורך בנטילת טיפות באופן יומי (המקשה בדרך כלל על החולים ופוגע באיכות חייהם).
לדוגמה, תרופה נסיונית הקרויה 515-ENV המצויה בשתל קטן המוזרק לעין, והמשחרר באופן איטי את התרופה לתקופה של מספר חודשים ללא צורך בטיפול יומי נוסף.
פיתוח נוסף הינו שתל הידרוג'לי קטן המושם בצינורית הדמעות על שפת העפעף התחתון והמשחרר באופן איטי למשך מספר חודשים תרופה להפחתת הלחץ (OTX-TP Sustained release Travoprost).
כל התרופות הנ"ל הינן בשלבי פיתוח מתקדמים ועדיין אינן מצויות בשימוש קליני לקהל הרחב, אולם מרביתן כבר עברו את שלבי המחקר הנדרשים טרם הפצתן ולא מן הנמנע כי ייכנסו לשימוש כבר בעתיד הקרוב.
פיתוחים בתחום הניתוחי לטיפול בגלאוקומה
גם בתחום הכירורגי נמשכת תאוצת פיתוח. שתלים קטנים רבים כגון: ה-Istent, ה-Xen, ה-Cypass, ה-InnFocus ועוד. גם הם נמצאים בשימוש בשנים האחרונות ומיועדים בעיקר (אך לא רק) להשתלה במנותחי קטרקט (במסגרת ניתוח הקטרקט), כאמצעי נוסף להפחתת הלחץ התוך עיני. (Xen וה-Istent הגיעו בשנה האחרונה לישראל ומבוצעים במספר מרכזים רפואיים רב בארץ).
לגבי מרבית השתלים המצויים כיום ישנם עדיין פערי מידע רפואיים לגבי יעילותם ככלל ויעילותם ארוכת הטווח בפרט.
למרות שרובם מצליחים להביא להפחתה קלה בלחץ התוך עיני, ולעתים אף להפחתה קלה בכמות הטיפות שבשימוש, עדיין לא ברור מה יכולתם לשמירת הפחתה זו בלחץ לאורך זמן.
בד בבד עם שיפור מערך הטיפול בגלאוקומה, חל גם שיפור מרחיק לכת ביכולת ההדמיה, האבחון והמעקב בתחום זה.
שדות הראייה הוותיקים, המשמשים מזה שנים רבות למעקב אחר הפגיעה התפקודית מהמחלה, מכילים כיום תוכנות המאפשרות מעקב אובייקטיבי וממוחשב (גרף פרוגרסיה) לגבי שינויים אלה, ובכך משפרים את תהליך קבלת ההחלטות הטיפוליות של הרופא.
בתחום ההדמיה, מכשיר ה-OCT - Optical Coherence Tomography ופיתוחי התוכנה החדשים שלו, מאפשר הדמיה של עצב הראייה, על שכבותיו השונות והדמיית סיבי העצב ברזולוציה מרשימה.
הדמיה שכזו מאפשרת מעקב אחר התקדמות המחלה, עוד בשלב בו הפגיעה הינה מבנית בלבד, לפני שתתפתח פגיעה תפקודית בשדה הראייה או בחדות הראייה, כלומר עוד לפני שהחולה מרגיש במחלתו.
הכותב הוא מומחה במחלות גלאוקומה וקטרקט במרכז הרפואי "שיבא" תל השומר, חבר איגוד רופאי העיניים בהסתדרות הרפואית, ויועץ בתחום הגלאוקומה במכבי שירותי בריאות
לפנייה לכתב/ת 
