מדריך: צריכים מטפל זר? כל השלבים
עובדת סוציאלית עושה סדר בבירוקרטיה ומסבירה כמה יעלה להעסיק מטפל זר, למי צריך לפנות, איך מוציאים רשיון העסקה וכמה משלמים, ממה מורכב השכר החודשי למטפל ומה הקשר לחוק הסיעוד
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
על פי הנתונים האחרונים של רשות האוכלוסין וההגירה יש כיום בישראל יותר מ-60,000 מטפלים זרים המועסקים אצל מבוגרים ברחבי הארץ.
העסקת עובד זר כרוכה בבירוקרטיה סבוכה ובהוצאות נוספות מלבד שכרו של העובד. מתהליך הוצאת הרישיון והבאת העובד הזר מחו"ל יש צורך בעמידה בתנאים של גופים ממשלתיים, תשלומי אגרה, אישורים ועמלות לחברות כוח אדם, הוצאות עבור ביטוחים ותנאים סוציאליים. לפניכם מרוכזים ההנחיות, ההסברים והתשלומים הכרוכים בהעסקת מטפל זר החל מהליך הוצאת הרישיון, הוצאות בתקופת העסקה וסיום העסקה. הסכומים הנקובים משתנים מזמן לזמן ונכונים למרץ 2017.
עוד בנושא במדור 60 פלוס:
מתי מחליטים: מעבר מבוגרים מהבית - ומה ההבדל בין בית אבות לדיור מוגן
לא רק רע: 5 עובדות מפתיעות על מבוגרים בישראל
האם מטפל סיעודי יכול לתבוע בני משפחה?
שלב 1: הוצאת רישיון
אגרה לרשות האוכלוסין וההגירה: 300 ש"ח, בהליך הוצאת הרישיון ובעת חידוש היתר העסקה.
אגרה למשרד הפנים: 175 ש"ח, תשלום למשרד הפנים בכניסת העובד לארץ.
עמלה לחברת כוח אדם על תיווך והבאת עובד זר: על פי חוק, רשאיות הלשכות הפרטיות, חברות כוח האדם, לגבות מהמשפחה המעסיקה תשלום עבור תיווך והשמת העובד הזר. הנוהל מגביל את גובה העמלה ל-2000 ש"ח. חשוב לדעת שתשלום העמלה כולל אחריות לשנה, כך שהחברה אחראית להביא עובד זר אחר במידה והעובד עזב או פוטר במהלך השנה הראשונה.
שלב 2: תשלומים שוטפים בזמן העבודה
ביטוח רפואי: באחריות המשפחה המעסיקה לרכוש עבור העובד הזר ביטוח רפואי על מנת לדאוג לצרכיו הרפואיים. ניתן לערוך סקר שוק בין הצעות הביטוחים הקיימים או להיעזר בלשכה הפרטית ברכישת ביטוח רפואי דרכה (אין חובה לרכוש את הביטוח דרך הלשכה הפרטית). עלות רוב פוליסות הביטוח הרפואי היא כ-2 דולר ליום בממוצע.
ביטוח לאומי: מי שמקבל גמלת סיעוד ומעסיק עובד זר בשיתוף עם חברת סיעוד וההשלמה שלו לשכר העובד היא פחות מ- 3000 ש"ח בחודש, פטור מלשלם ביטוח לאומי על שכר המטפל. כדי לקבל את הפטור, מקבל הגמלה צריך לפתוח תיק מעסיק בביטוח הלאומי גם אם לא משלם בפועל דמי ביטוח, וכמו כן לשלם את שכר המטפל בהעברה בנקאית לחשבונו או בהמחאה לפקודת המטפל.
חשוב לדעת, במידה והמטפל יגיש בקשה לקבלת קצבה מהביטוח הלאומי (פגיעה בעבודה, דמי לידה), הביטוח הלאומי יבקש ממקבל הגמלה ומהמטפל להציג מסמכים המעידים על תשלום השכר, כמו תדפיס חשבון הבנק שבו בוצעו הפקדות השכר בהמחאות או בהעברה בנקאית.
במידה והמשפחה מעסיקה את העובד ללא חברת סיעוד, או שההשלמה שלה לשכר העובד עולה על 3000 ש"ח בחודש, יש לשלם ביטוח לאומי בגובה 2% משכר העובד. יש לפנות ישירות לביטוח לאומי על מנת להסדיר את העברת התשלום. במידה והמטופל המעסיק זכאי לגמלת חוק סיעוד, הוא ישלם ביטוח לאומי עבור העובד רק על סכום ההשתתפות שלו בשכרו של העובד.
דמי התקשרות: תשלום חודשי ללשכה הפרטית. הלשכות הפרטיות גובות מהמשפחות המעסיקות דמי התקשרות חודשיים עבור שירותי ליווי, מעקב וסיוע בפתרון בעיות עם העובד הזר. גובה דמי התקשרות הוא עד 70 ש"ח בחודש. חשוב לדעת שבנוסף לרישום העובד, במסגרת ההתקשרות, הלשכות הפרטיות מחויבות במתן שירותי ליווי ופיקוח של עובד סוציאלי למשפחות המעסיקות ולעובדים.
שלב 3: איך בנוי שכר המטפל
שכרו של העובד הזר צמוד לגובה שכר המינימום הקבוע במשק כיום: 5000 ש"ח בחודש (מעודכן לינואר 2017). חשוב לציין כי דמי הכיס השבועיים שמשלמים לעובד (בגובה 100 ש"ח), בכל שבוע לקראת היציאה ליום החופשי שלו, גם אם הוא לא יוצא ליום חופשי, הנם חלק משכר הברוטו של העובד.
כמו כן, עובד זר חדש (הכוונה לחדש בארץ) משתכר פחות מעובד זר ותיק הדורש בדרך כלל שכר גבוה יותר. הניכויים משכר העובד הינם משכר הברוטו.
בנוסף משכר העובד ניתן לנכות את השתתפות העובד בהוצאות עבור מגורים, הוצאות נלוות (כמו מים, חשמל, גז, ארנונה), ביטוח רפואי, מפרעות שונות.
הזכותון לעובד הזר מדגיש כי תקרת הניכוי החודשי המותר בגין ביטוח רפואי, מגורים הולמים, הוצאות נלוות, וחוב למעסיק, הינה עד 25% משכרו של העובד ואין מעביד רשאי לנכות מעבר לכך. כמו כן, כאשר חישוב כל הניכויים המותרים מגיע לפחות מ- 25% , אין המעסיק רשאי לנכות את מלוא ה-25%.
שלב 4: תוספות לשכר ברוטו
תשלום עבור עבודה בימי חג/יום חופש שבועי: עובדים זרים זכאים למנוחה שבועית (יום מנוחה- מינימום 25 שעות) ול- 9 ימי חג לפי דתם ולבחירתם. במידה ועובד בוחר לעבוד ביום זה, הוא זכאי לתשלום.
במסגרת פסק הדין שניתן לאחרונה (7/7/16) נקבע כי התשלום עבור עבודה ביום המנוחה של העובד- "צריך להיות 150% משכרו, עבור יום עבודה רגיל, שאיננו יום המנוחה", בתנאי שהעבודה ביום המנוחה אינה שונה מהעבודה ביום רגיל.
על מנת לחשב את התשלום עבור יום המנוחה יש לחשב את השכר היומי של העובד ולהכפיל את השכר היומי ב 150%. לדוגמה, עובד שמקבל שכר מינימום 5000 ש"ח, שכר עבודתו ביום המנוחה השבועי/ יום חג הוא 300 ש"ח ליום.
ביטוח פנסיוני: העובדים הזרים זכאים, ככל עובד אחר בישראל, להפרשה לטובת פנסיה ופיצויים, לאחר תקופת עבודה מסוימת. גובה ההפרשה משכר ברוטו- 6.5% לפנסייה ו- 6% לפיצויים. הסכומים הנצברים בקרן הפנסיה יועברו לידיו של העובד הזר לאחר שיסיים את עבודתו אצל המעסיק. יש לשמור כספים אלו עבור העובד.
דמי הבראה: לאחר שנה העובד זכאי לדמי הבראה. בשנה הראשונה העובד זכאי ל 5 ימי הבראה כפול 378 ש"ח (מעודכן לספטמבר 2014, לא עודכן מאז) לכל יום הבראה, בשנה שניה-שלישית דמי הבראה הם עבור 6 ימי הבראה. ימי ההבראה עולים בהתאם לוותק.
פדיון ימי חופשה שנתית: עובד זר עם וותק של עד שש שנים זכאי ל 16 ימי חופשה שנתית. ול- 14 ימי חופשה למקרה שפודה אותם, לדוגמה- שווי יום חופש לעובד עם שכר מינימום לצורך פדיון הוא 200 ש"ח.
ימי מחלה: בהתאם לחוק דמי מחלה, לכל עובד מגיע זכות של יום וחצי מחלה לחודש. עד למקסימום של 90 ימי מחלה. המעסיק מחוייב לשלם מיום המחלה השני. ביום השני והשלישי יקבל העובד 50% משכרו הרגיל. מהיום הרביעי ואילך, יקבל העובד הזר שכר רגיל. עובד מתחיל לצבור את ימי המחלה מיום תחילת עבודתו.
בנוסף לזכות בסיסית זו, קיימים חוקים אחדים העוסקים בדמי מחלה בגין מחלת ילד, מחלת הורה, מחלת בן זוג ובדיקות הקשורות בהריון של בן זוג. כל החוקים הללו מעניקים זכות להיעדרות, בהתאם לתנאים הקבועים בהם, והם על-חשבון מכסת ימי המחלה שצבר העובד הזר.
רישום מסודר: רצוי תמיד לנהל רישום מסודר של תשלומים לעובד ולהחתים את העובד בכל פעם שהוא מקבל כסף מהמעסיק.
תשלום באמצעות גמלת חוק סיעוד
ניתן להמיר את שעות גמלת חוק סיעוד לתשלום עבור עובד זר לפי הפירוט הבא:
גמלת סיעוד בכסף: מי שזכאי לגמלת סיעוד ומעסיק מטפל ל- 12 שעות ומעלה ל- 6 ימים, יכול לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק ללא תווך של חברה. יש צורך לעמוד בתנאים מסויימים.
גמלת סיעוד בשירותים: התשלום מועבר למשפחה דרך חברות הסיעוד הנותנות שירותי חוק סיעוד.
חשוב לציין שאדם שזכאי לרישיון להעסקת עובד זר ולא מעסיק עובד זר כי אם מעסיק עובד ישראלי, זכאי לגמלת חוק סיעוד גבוהה יותר. לדוגמה מי שזכאי ל- 150% גמלה- במקרה זה יהיה שווה ל-19 שעות סיעוד, ומי שזכאי ל- 168% גמלה- יקבל 22 שעות סיעוד.
שלב 5: סיום יחסי עבודה
כאשר יחסי העבודה מסתיימים, עורכים עם העובד "גמר חשבון". העובד מקבל: שכר אחרון יחסי, ימי הבראה שלא שולמו לו, ימי חופש שצבר, ימי חג (יחסית לשנה). בנוסף, העובד זכאי לקבל את הסכומים שנצברו לו במסגרת הביטוח הפנסיוני, ההפרשות לפנסייה ולפיצויים.
כאשר מפטרים עובד או שהוא מתפטר על רקע עילות מסוימות שנקבעו בחוק שדינן כפיטורין יש לשלם לו פיצויי פיטורין בהתאם לחוק, שכר עבודה של חודש עבור כל שנת עבודה.
מומלץ מאוד לנהל רישום מסודר של העברת תשלומים לעובד הזר ולהחתים את העובד עם סיום עבודתו על כך ששולם לו כל מה שמגיע לו ואין למשפחה המעסיקה חובות כלפיו.
הכותבת הינה עובדת סוציאלית. רעות משפחה מטפלת
ד"ר יגאל בן שלום מדבר על חשיבות חוק הסיעוד ומספר כמה אנשים נעזרים בו בישראל:
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לפנייה לכתב/ת 
