"הייתי בטוחה שבלידה אני אמות". להיות אמא חרדתית

בגיל 17 איבדה בת-אל בלן את אמה באופן פתאומי. מאז היא סבלה מחרדות ופחדים, שהלכו והתעצמו כשהפכה לאמא בעצמה. "אני מכינה את עצמי תמיד לקטסטרופה הכי גדולה", היא אומרת ל-ynet, "ואז פשוט מופתעת לטובה".

בפרויקט "בואי נדבר על זה", פנינו לנשים אמיצות שהחליטו לחשוף בפנינו את תהומות הנפש ואיך הצליחו להתגבר על הדיכאון.

קראו עוד:

שרון חזיז: "אולי החרדות שהיו לי הביאו עלי את הסרטן"

מיקי מוכתר, מלכת הילדים: "מקיאה ועולה חזרה לבמה"

קרין מגריזו: "יכולה להבין מצוקת אמהות שמטלטלות ילדיהן"

מירב בן ארי: "לא מבינה את אלו שאוהבות להיות בהריון"

צפו בשיחה עם ד"ר אילן טל:

"מודעת לאפשרות של דיכאון אחרי לידה"

בת-אל בלן מספרת כי היא הבינה שהחרדות עומדות להתעצם כשתהיה אמא, דווקא ביום חתונתה. "אני זוכרת שאיפרו אותי ביום חתונתי ושמעתי את המאפרת מדברת עם המלבישה ואמרה: 'טוב, מה זה חרדות כשאת לא אמא'".

המציאות טפחה על פניה לקראת הלידה, בעיקר הלידה השנייה. "הייתי בטוחה שבלידה אני אמות. היה לי תסריט שלם שאני הולכת להשאיר את האלמן והיתומה לבד כי אני אמות בלידה, ממש הייתי בטוחה בזה. ואז הופתעתי שנשארתי בחיים. כלומר הייתה לידה קשה והכל, אבל הנה אני חיה.

"הייתי מאוד מודעת לענייני דיכאון אחרי לידה והדהים אותי גם לראות עד כמה אנשים סופר אינטיליגנטים ומודעים הגיבו בבורות מוחלטת למישהי שהייתה בדיכאון אחרי לידה. למזלי, הייתי בהמון חרדות אבל זה לא התפתח לדיכאון".

"לא. אני מאוד נהנית ומאוד מעריכה את האמהות שלי ואני יודעת שזה לא בא בקלות להרבה אנשים. ואני מאוד דואגת לא להעביר את החרדות שלי לילדים, אבל אני לא יודעת כמה אני מצליחה וכמה לא".

בלן מוסיפה כי העובדה שיש לגיטימיות חברתית להיות בחרדה משחררת ומאפשרת להתמודד עם התופעה. "יש משהו כל כך מקל ומשחרר בלא להסתיר דברים, בלשתף דברים. וגם חשוב מאוד לא להיות לבד בהתמודדות הזו ולדבר. זה מאוד חשוב".