מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים
במדגם רחב היקף שנערך בקרב נשים הרות וילדים נמצאו חוסרים ביוד - מינרל קריטי לתפקוד בלוטת התריס והתפתחות תקינה של המוח. מומחים: הסיבה למחסור - התפלה מסיבית של המים בישראל. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה
נשים בהריון וילדים בישראל סובלים ממחסור ביוד, כך עולה מסקר רחב היקף שנערך בקרב מבוטחי "מכבי שירותי בריאות" במהלך 2016. המחסור ביוד משפיע באופן מובהק על התפתחות בלוטת התריס, שאחראית על מגוון תפקודים פיזיולוגיים בהם מטבוליזם, גדילה והתפתחות. החשש: המחסור ביוד נובע בין השאר מהתפלה מסיבית של המים בישראל.
מסקר שנערך בקרב 2,097 נשים הרות וילדים בגיל בית ספר (מתוכם 1,023 ילדים ו-1,074 נשים) בשיתוף קופת חולים מכבי, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ובית חולים ברזילי, עולה כי קיים מחסור מתון עד קל ביוד באוכלוסייה בישראל. על פי הנתונים, חציון כמות היוד בשתן באוכלוסייה שנבדקה עמד על 83 מק"ג לליטר, כאשר ערכי הנורמה נעים בין 100 ל-199 מק"ג לליטר.
מנתוני הסקר, שנערך בהובלת פרופ' אהרון טרואן והדוקטורנט יניב עובדיה מהאוניברסיטה העברית וד"ר ג'וני ארבל ממכבי שירותי בריאות ושהוצגו בכינוס השנתי של האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה בשבוע שעבר, עולה עוד כי בקרב 62 אחוזים מילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו קטנות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי.
בסקר נמצא כי בקרב נשים הרות, כמות היוד איננה מספקת ועומדת על 61 מק"ג לליטר בלבד, כאשר הנורמה היא בין 150 ל-249 מק"ג לליטר, וכי ישראל נמנית על המדינות עם צריכת היוד הנמוכה ביותר בקרב נשים הרות וילדים בעולם (יחסית למדינות מפותחות ומתפתחות).
הסקר נערך ב-229 יישובים ברחבי הארץ וכלל מדגם מייצג של אוכלוסיות בישראל: ערבים, יהודים חילונים ויהודים אורתודוקסים.
לדברי החוקרים, "שכיחות גבוהה של חסר יוד בישראל עלולה להוות בעיה חמורה לבריאות הציבור, ויש לנקוט באופן דחוף במדיניות של העשרת מלח ביוד ולבצע מעקב אחר סטטוס היוד בישראל. זאת ועוד, העוסקים במקצועות הרפואה צריכים להמליץ על צריכת יוד מספקת במהלך ההריון וההנקה. על האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה להוביל את הדיון על גיבוש המלצות לאומיות לתוספת יוד בנשים הרות ומניקות בישראל".
"אנחנו מדברים על נזק לאוכלוסייה שעלול להיות משמעותי", אומר יניב עובדיה, דוקטורנט ומי שהיה חלק מצוות החוקרים. "עוברים שנחשפים לכמויות יוד שהן מתחת לרמה המינימלית המומלצת עלולים לחוות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות IQ".
"מחקר שנעשה לפני מספר שנים בבריטניה, ממחיש את משמעות תוצאות המחקר בצורה הטובה ביותר", אומרים החוקרים. "המחקר ניסה לבדוק את הקשר בדיעבד בין רמות קוגניטיביות של ילדים, לכמות היוד שצרכה אמם בזמן ההריון. הילדים עברו מבחני IQ שבחנו בין היתר קריאה, הבנה, שפה ועוד. ילדים שאמם צרכו כמות יוד שהייתה מתחת לחציון הנדרש בזמן ההריון היו בהסתברות גבוהה יותר להימצא ברבע התחתון של ציוני המבחנים לעומת ילדים של אמהות שצרכו יוד מעל החציון הרצוי.
"תוצאות המחקר בישראל והמחקר שנעשה בבריטניה מציגות תמונה מדאיגה בנושא. הפוטנציאל הקוגניטיבי של הילדים והאוכלוסייה בישראל לא ממומש עד תום ויש דרך לשפר אותו ולהגיע להישגים טובים יותר בלימודים, במחקר ובמדע. תוסף היוד לתזונה של האוכלוסייה מאומץ כבר שנים רבות על ידי מדינות בהן היה מחסור חמוד ביוד ועל ידי תוכנית לאומית הצליחו להעלות את רמות היוד באוכלוסייה.
"מדינות כמו שוויץ, יפן, אוסטרליה ובברזיל נמצאות היום בין המדינות עם רמות היוד הגבוהות ביותר בעולם. ישראל, לעומת זאת, נמצאת בתחתית הרשימה יחד עם סודן, מרוקו, ניגריה וטורקיה".
"ממצאי הסקר לא מפתיעים אותנו", אומר ד"ר אהוד רז, מומחה ברפואת נשים בשירותי בריאות כללית, שמייעץ למשרד הבריאות בתחום מעקב הריון. "המחסור ביוד באוכלוסייה ידוע כבר כמה שנים, אבל יש כמה חידושים בסקר הזה שכדאי לשים אליהם לב. ראשית - מדובר במחקר גדול, אמין ומייצג, ושנית - הוא מספק לנו אינדיקציה כמותית על המחסור בפועל".
אולי יעניין אותך גם:
הריון בריא: מה כדאי לאכול?
הגניקולוגים ממליצים: תוספי התזונה שחייבים בהריון
למה חשוב להכניס יוד לתפריט - ומאיפה הוא יבוא
השפעות המחסור ביוד על הבריאות
"היוד הוא מינרל, סוג של מלח, והוא מרכיב חיוני בהתפתחות בלוטת התריס - בלוטה שנקראת גם בלוטת המגן או התירואיד, וממוקמת בקדמת הצוואר", מסביר ד"ר רז. "הבלוטה הזאת מעורבת בהרבה תהליכים בגוף, חלקם קשורים מאוד להתפתחות המוח של העובר. כבר ברחם, בחצי השני של ההריון, בלוטת התריס של העובר מתחילה לפעול.
"חשוב להבין שבמהלך הההריון העובר ניזון בלבדית מתזונת האם, דרך השליה. כך שכל חוסר תזונתי של האם ישפיע מיידית גם על העובר. ההתפתחות של האדם היא כמו בניין, כשמה שקורה לו ברחם ובשנה הראשונה לחיים, בעיקר בתקופת היניקה, זה הקומה הראשונה של הבניין. השפעות קריטיות על הבריאות שקשה לתקן אותן אחר כך."
איך מחסור ביוד בתקופת העוברות משפיע על הבריאות של האדם הבוגר?
"בכמה דרכים. למשל מחלות לב, סוכרת ומחלות שקשורות לחילוף חומרים, שמופיעות אצל האדם אפילו בגיל 40 או 50 - בהחלט מושפעות ממה שקורה כשהאדם היה ברחם אמו, וגם תופעות שקשורות להתפתחות המוח. חשוב להבין, לא מדובר במחסור חמור עד כדי כך שיוולדו בגללו תינוקות עם פיגור קשה, אבל המחסור ביוד עלול לגרום לאדם לא למצות את הפוטנציאל שלו, למשל בירידה ב-IQ בטווח הנורמה".
ממה נובע המחסור?
"ההתפלה המסיבית של המים בישראל שמתרחשת בשנים האחרונות היא כנראה אחת הסיבות למחסור של יוד בקרב הציבור. היה כאן מחסור חריף במים, יצאו בקמפיינים, ומצאו פתרון נהדר - התפלת מים. רק בדרך שכחו את מרכיב היוד, ואף אחד לא נתן על זה את דעתו. סיבה נוספת היא שחסרה כאן מדיניות מסודרת בכל הנוגע להימצאות יוד במים".
מה צריך לעשות?
"מסקנות המחקר הנרחב מראות שתופעת המחסור ביוד אמנם בדרגה שאיננה חמורה, אבל היא כן משמעותית ומצדיקה פעולה של קובעי המדיניות. קודם כל של משרד הבריאות, אבל גם של איגודים מקצועיים (כמו איגוד הגינקולוגים למשל, שכבר הוציא ב-2014 נייר עמדה בו הוא ממליץ על צריכת יוד בהריון). גם פקטור העלות-תועלת כאן הוא גבוה, כי מדובר בהשקעה שהיא לא גבוהה מאוד - אפשר להעשיר את המזון ואת המלח ביוד, אפשר לצאת בקמפיינים פרסומיים שיתנו דגש לנושא, ואפשר להמליץ באופן גורף על ויטמינים מותאמים לנשים בהריון.
"בעיקר חשוב להבין עד כמה תקופת ההריון קריטית עבור התפתחות המוח של העובר. להרכב התזונתי של האם יש השפעה עצומה על בריאות העובר בעתיד ועל ההתפתחות שלו. אם כחלק מההמלצות השגרתיות נשים בהריון יקפידו על נטילת תוספים שמכילים יוד, כמו שמקפידים על חומצה פולית למשל, זה ישנה את התמונה".
איזה יופי: צפו איך מתפתח עובר ברחם
לפנייה לכתב/ת 
