שומע מוזיקה וזוכר את טעם הקפה: מה קורה לעובר ברחם

עשרות שנים אפף מסתורין את עולמם של העובַּרים ברחם אמם. מדוע הם בועטים? האם הם עדים לרחשים סביבם, ואיך בנוי סדר יומם? עדות לקיומם של דפוסי התנהגות בחייהם של העובַּרים ניתן למצוא כבר בבדיקת האולטרסאונד השגרתית אצל הגינקולוג. כך, למשל, מתמר האולטרסאונד שנוגע בבטן האם גורם לתזוזה של העובַּר. פעמים רבות הוא מסתובב בתגובה לכך ושולח קדימה יד או רגל.

בבדיקת סקירת מערכות אפשר להבחין בתזוזת עדשות העין, תהליך שמתרחש בזמן ראייה ושינה. הודות לעשרות מחקרים ולהתפתחות הטכנולוגיה הרפואית הצליחו המומחים בשנים האחרונות להתחקות אחרי חיי העובַּרים.

קראו עוד:

135 צירים בלידה: 40 עובדות מדהימות על ההריון

חייבים קיסרי? כל העובדות על הריון ולידת תאומים

מחקר: "טפשת הריון" באמת קיימת ונמשכת שנתיים

בשבוע ה-32 להריון מגיע העובַּר לגמר התפתחותו העוברית. בשלב הזה הוא ישן כ-90 אחוז משעות היממה, בשלוש תבניות שונות: שינה עמוקה, (שנת Rapid Eye Movements -REM), שבה קיימת תזוזה של גלגלי העיניים, ומצבי ביניים. בזמן שנת ה-REM נעים גלגלי העיניים קדימה ואחורה, בדומה לתזוזות העיניים אצל המבוגר הישן.

מגע או צעקה יגרמו לעובַּר להתעורר משנתו, אבל הוא יחזור לישון במהירות, בהיעדר גירוי נוסף. אגב, ברוב בדיקות האולטרסאונד אפשר להבחין בעובַּר פוער את פיו בתנועת פיהוק, אם כי לא ברור האם התנועה נועדה לבלוע מי שפיר או אכן לפהק.

בדיקת אולטרסאונד. העובר מפהק(צילום: shutterstock)

גם במעמקי גוף האם העובַּר לא נח: כבר בשבוע השמיני להריון ניתן להבחין בסריקת אולטרסאונד שהעובַּר מרים יד ומצמיד אותה לפרצופו. בגיל 10 שבועות כבר יש תנועות של פתיחה וסגירה של הפה, בדומה לתנועות בליעה.

בשבוע ה-14 להריון העובר כבר מסוגל לבצע את מלוא התנועות של תינוק בן יומו. התנועות הן ספונטניות ומחזוריות. בהמשך התינוק משתמש בתנועות האלה שרכש בעודו ברחם.

לעוברים תנועות אופייניות וייחודיות: מסיבות עלומות הם נוהגים ללקק את קיר הרחם פעמים רבות במהלך ההריון, וגם להלך על דפנות הרחם; אפשר לראות שהעובר מרים רגל על רגל, דוחף כביכול את הרחם ומנסה להסתובב.

חוקרים אחדים טוענים שכששרירי דופן הרחם חזקים פחות, נוצר מרחב גדול יותר לעובר, והוא נוטה יותר ללכת על דפנות הרחם. העוברים האלה, לפי אותם מחקרים, הופכים לאקטיביים בבגרותם.

בשבוע ה-15 להריון נשלמת התפתחות ניצני הטעם בעובר. מחקרים מראים שהעוברים מעדיפים מתוק: כשהאם אוכלת אוכל מתוק, עולה תדירות פעולת הבליעה של העובר. גם אפו קשור למנגנון הטעמים: בעת בליעת מי השפיר נכנס הנוזל גם לחללי האף, שם מופעלים קולטנים של מערכת חוש הריח.

גם הקפה של הבוקר ששותה האם לעתיד משפיע על העובר: מחקר גילה שינויים בקצב הלב והנשימה שלו בעת שהאם לוגמת קפה. נראה שהתהליכים האלה מכינים את העובר לחיים החוץ רחמיים: מחקרים גילו שהיילוד מכיר ריחות של שום, בצל, קארי ואחרים, בהתאם למזונות שאכלה אמו.

העוברים כנראה רוכשים ברחם גם את הזיקה לטעם החלב הראשוני בשד (הקולוסטרום). כך, בבואם לינוק בפעם הראשונה, טעם חלב האם מוכר להם.

כמה מחקרים הראו שיילודים יונקים טוב יותר מפטמה אמיתית מאשר מפטמה מגומי, כנראה בשל ריח חלב האם. עדיין לא ברור אם אכן מדובר בהעדפת טעם כזה או אחר, אבל משערים שמדובר בתהליך למידה ברחם, שבו העובר רוכש את היכולת לזהות טעמים ולהתרגל אליהם.

טעם החלב של אמא. יותר מתוק(צילום: shutterstock)

מטים אוזן

חוש השמיעה מתפתח במהלך השבוע ה-24 להריון, אבל העובר מגיב לקול כבר שמונה שבועות קודם לכן. מתצפיות באולטרסאונד אין ספק שהעובר שומע את אמו. הוא מזהה את קולה: כשהיא מדברת אליו או שרה, הוא נראה רגוע יותר. ולא רק הקול שלה משפיע עליו; סביבת הרחם עתירה ברחשים: נשימות האם, קצב הלב, תנועתיות הקיבה והמעיים, הדיבור, וגם הקולות שמגיעים מהעולם החיצון. העובר לא נותר אדיש אליהם, ואף מתרגל לחלק מהם.

כך, למשל, יותר מ-80 אחוז מהעוברים נוטים להיצמד לצדו השמאלי של הרחם, קרוב ללב, כנראה מפני שהם רגילים לקולות הלב. יש נשים שמדווחות על תנועות העובר אחרי טריקת דלת ואף תנועת מכוניות. לגלי הקול יש גם השפעה על קצב הלב של העובר, עד לשעה מרגע הופעת אותו קול.

חוש השמיעה של העובר נמצא בתהליך התפתחות: יכולת שמיעת הקול האנושי נעה בין תדירויות של 100 ל-3,000 הרץ. עוברים בשבוע ה-19 מצליחים לשמוע רק בתדירויות נמוכות של 250-100 הרץ. בשבוע ה-27 להריון 95 אחוז מהעוברים מגיבים לתדירויות נמוכות של עד 500 הרץ, ובשבוע ה-33 העובר כבר מגיב לתדירויות של עד 3,000 הרץ.

יש שטוענים שהעובדה שהעובר מצליח לשמוע בתדירויות נמוכות מסייעת למיומנות קליטת האינטונציה של השפה. לכן עדיף שלא לחשוף אותו לרעשים חזקים מדי בתחילת ההריון, כדי שלא לפגום בתהליך התפתחות השמיעה העדין.

ומה באשר לאפקט מוצרט, שלפיו השמעת מוזיקה קלאסית רגועה מסייעת להתפתחות השכלית? עדיין לא ברור אם היא אכן מביאה לעלייה ב-IQ, אך מנסיונות בפגים שנולדו טרם זמנם עולה שהשמעת מוזיקה רוגעת משפרת את ריכוזי החמצן בדמם של הפגים עד כדי כך שהיא הצליחה לחסוך 5-3 ימי אשפוז בפגייה בממוצע.

מחקרים אחרים מצאו קשר בין הקול לתחילת הלידה. נראה שביכולתו של העובר להשפיע בעצמו על תחילת הלידה: באחת התצפיות המדעיות התגלה שנשים רגועות, ששרו לעובר ודיברו אליו בקול רגוע, מנעו הפרשה של הורמון הלחץ ACTH ממוח העובר. ההורמון הזה, לפי הסברות, גורם ללידה מוקדמת. על פי ההשערה, קולות רגועים מפחיתים הפרשת הורמוני לחץ ומבטיחים את שלום העובר.

כואב ומרגיש. גם בתוך הרחם(צילום: shutterstock)

אאוץ', כואב

מאז ומתמיד טענו רבנים שהרך הנולד לא חש בכאב בזמן ברית המילה, משום שמערכת התחושה שלו לא מפותחת מספיק בשלב כה מוקדם. אלא שמחקרים רפואיים מוכיחים שהוא חש בכאב עוד הרבה קודם. בזמן דיקור מי שפיר או דגימת דם מקרקפתו מגיב העובר לדקירת המחט בקפיצה.

מחקרים שבדקו את רמת חלבוני האנדורפינים (חומרים מפחיתי כאב שמפרישה מערכת העצבים) מצאו שרמתם עולה במאות אחוזים אחרי פגיעה בעובר. החוקרים הגיעו למסקנה חד משמעית: העובר חש בכאב.

רגישים למגע

בכמה מחקרים ניסו לגרות את עורו של העובר. התברר שאיברי המין שלו רגישים למגע באופן הדרגתי: בגיל 10 שבועות קיימת רגישות באזור איברי המין. כפות הידיים הופכות לרגישות בגיל 11 שבועות, כפות הרגליים בגיל 12 שבועות, בשבוע ה-17 הבטן והישבן הופכים לרגישים למגע, ובשבוע ה-32 רגישים כל חלקי הגוף. הממצאים חיזקו את ההשערה שקיימת התפתחות הדרגתית של הקולטנים למגע במערכת העצבים של העובר.

מסתכלים עלייך

החוש האחרון שמתפתח בעובר הוא הראייה. כיוון שלא ניתן לבדוק את ראייתו של העובר ברחם, נערכו המחקרים בנושא הזה על פגים. אף שכבר נולדו, הפגים הם למעשה עוברים שחיים מחוץ לרחם, אך מתפתחים באופן דומה.

מהשבוע ה-28 להריון ואילך מסוגל העובר לעקוב אחרי אובייקטים. מהשבוע ה-34 הוא מצליח לפקס את ראייתו, להתקבע על עצמים ולהעריך מרחקים. בשלב הזה הוא תר אחרי אובייקטים ללא הרף ובסקרנות רבה.

עד גיל 26 שבועות סגורים העפעפיים של העובר. למרות זאת הוא רגיש לאור: במחקר יפני הטילו החוקרים אור על בטנה של אישה הרה. התברר שאף שעיני העובר היו סגורות, אור חזק גרם לתזוזות שלו. יש כאלה שטוענים שייתכן שאור בוהק מדי עלול להזיק לראייתו.

אקדמיית מי השפיר

לעוברים יש תבניות למידה: הם מכירים חומר שחוזר על עצמו, ממש כמו תלמידים שקדנים. אחת העדויות לכך התגלתה באמצעות שימוש במכשיר הסטימולציה האקוסטית. מדובר במכשיר שמוצמד לבטן האישה, מבצע רעידות ומשמש את הגינקולוגים בניסיון להעיר את העובר הישן ברחם בזמן בדיקת אולטרסאונד. התברר שהעובר מתחיל להכיר את פעולת המכשיר, ובשימושים הבאים שלו הוא מתעורר מהר יותר.

העובר יכול לשנות את התנהגותו בהתאם לגירויים שונים. גירוי של מגע, קול וריח גורם לשינוי בתנועותיו ומעלה את קצב לבו. העובר אף לומד להכיר את אמו, ואחרי הלידה הוא מגיב לקולה. אבל הוא מגיב גם לקולות אחרים ששמע במהלך ההריון.

במחקר שנערך בבית הספר לסוציולוגיה ופסיכולוגיה של העובר בבלפסט השמיעו החוקרים לאמהות הרות את נעימת הפתיחה של סדרת הטלוויזיה 'שכנים'. אחרי הלידה שוב הושמע פתיח התוכנית לתינוקות, והתברר שהם הפכו לרגועים יותר, וקצב לבם אף ירד.

החוקרים הסיקו שהתינוקות זיהו את הנעימה שהושמעה להם עוד בהיותם ברחם. עם זאת, תהליך למידת הקול מתפתח רק מהשבוע ה-22, כך שהשמעת מוזיקה לעובר בגיל מוקדם יותר של ההריון היא חסרת משמעות.

אבל העוברים לא זוכרים לנצח: מחקרים גילו שכארבעה ימים אחרי הלידה שוכח העובר את ההיסטוריה של תשעת החודשים האחרונים. כך שהתינוק לא יכיר אירועים חוזרים, כמו השמעת שיר ברחם, אם לא יושמע לו שנית בימים שאחרי הלידה.

מוציאים, מנתחים ומחזירים

פריצות הדרך בעולם הרפואה הביאו גם את הטיפול בעוברים לקצה הטכנולוגיה. באמצעות טיפולים חלוציים מצליחים רופאים לבצע ניתוחים מורכבים בעוברים עוד במהלך ההריון ולהביא אותם ללידה בטוחה ולחיים בריאים. שני מרכזים רפואיים גדולים בנאשוויל ובדנוור בארה"ב הם הראשונים ליישם את הכירורגיה העוברית הלכה למעשה.

הרופאים שם מבצעים באישה ההרה חתך, שולפים את העובר מהרחם, מותירים אותו מחובר לשליה בחבל הטבור ומתקנים את הפגם או המום שהתגלו בו. בתום הניתוח מוחזר העובר לרחם, במקום מי השפיר ממולא הרחם בתמיסת מים פיזיולוגיים (סלאיין), הרחם נתפר, והאישה ממשיכה בהריון רגיל.

כך בוצעו עד היום מאות ניתוחים, החל מהשבוע ה-20 להריון, שמתקנים מומים מולדים במערכת העצבים ובדרכי השתן ובקעים סרעפתיים, כולם מסכני חיים או כאלה שגורמים לפגיעה מוחית או מערכתית קשה. ומה באשר למי השפיר? אלה הם למעשה שתן עוברי. בתוך כמה ימים מפריש העובר שוב מי שפיר, בריכוזים שנחוצים לו ושמאפשרים את קיומו הבטוח של ההריון.

הניתוחים העובריים התקדמו לאחרונה עוד צעד, והיום מתבצעים חלק מהם כשחלל הרחם נותר סגור. במקרים מסוימים אפשר לבצע את הניתוחים בשיטה לפרוסקופית, שבה מוחדרים לחלל הרחם צינורות, שכוללים מצלמת וידיאו וכלי ניתוח זעירים, תוך ביצוע חתכים זעירים.

בשיטות האלה ניתן לחסום מעברי דם לקויים בלייזר, לבצע עירויי דם ישירים, לתקן עיוותים במערכת העיכול ולסייע במקרי התפתחות לקויה של הריאות. השיטות החדשות האלה אכן עובדות. אבל נראה שיעברו עוד שנים ארוכות עד שנזכה לראות אותן מיושמות גם בישראל.

צפו: כך התינוק שלכם שומע