רוצה להיות אמא ואת בת 40? זה יעלה לך כסף. והרבה
קופות החולים מחויבות לעזור לנשים לעבור טיפולי פוריות ולהביא ילדים גם מעל גיל 40. בפועל, מתברר על פי תלונות שהגיעו לידינו, הקופות משתמשות בשלל תירוצים כדי לדחוף נשים רבות לרפואה הפרטית. שם זה יעלה להן הרבה יותר כסף. "כשאת רוצה להיות אמא את מוכנה להכל"
ישראל היא שיאנית עולמית בטיפולי פוריות. לידה בכל גיל, גם אם זה כנגד כל הסיכויים, נתפסת בחברה שלנו כערך מקודש. המדינה מקדישה משאבים רבים כדי שנשים מבוגרות יזכו להפוך לאמהות בעזרת טיפול פוריות, אבל מה קורה בפועל כשאישה בגיל 35 פלוס ניגשת לקופת החולים שלה כדי לקבל את הזכויות שמעניקה לה המדינה?
מתלונות רבות שהגיעו אלינו מתברר שהדרך אל טיפולי הפוריות באמצעות קופות החולים רוויה ייסורים, קשיים שונים ומשונים ומכשולים ביורוקרטיים. בכתבה מופיעים אמנם רק חמישה מקרים של נשים מתוסכלות וזאת משיקולי חוסר מקום אך במערכת הצטברו עוד פניות נוספות. התוצאה: נשים רבות נאלצות פשוט לוותר על זכויותיהן ולעבור טיפולים במסגרת הרפואה הפרטית ולהוציא עשרות אלפי שקלים. כאן, חייבים לציין במאמר מוסגר, שרבים טוענים כי תעשיית הפוריות בישראל יצאה מפרופורציה וכי אין מדינה בעולם שמעודדת ילודה כמו ישראל ושלא צריך להשקיע משאבים רבים בנשים שסיכוייהן ללדת נמוכים.
"במסע הזה הפסקתי לשאול את עצמי אם הטיפולים יצליחו, והתחלתי לתהות אם התהליך מול קופת החולים לא יהיה מה שיפיל אותי", מספרת שירלי עשהאל, רווקה ממרכז הארץ, כיום בת 43, רכזת פיתוח משאבים בעמותת אנוש. "הבחירה שלי לעבור את המסע להורות יחידנית היא למעשה ברירת מחדל. ברור שאני וכל אחת מאיתנו שחולמות להיות אמהות היינו שמחות למצוא בן זוג, להתאהב ולהקים משפחה עם בן זוג".
היא לא היחידה. בעוד בכל הקשור לטיפולי פוריות, בסל הבריאות ניתן למצוא את התרופות והטכנולוגיות המתקדמות בעולם במימון מלא עבור שתי הלידות הראשונות — הרי שבפועל, מדווחות לנו נשים רבות, בעיקר בגיל 39 ואילך, חלקן בלי בן זוג, הביורוקרטיה מול קופות החולים פשוט בלתי אפשרית. "חבל שבגלל הקשיים והטרטורים של הלוך חזור, ותביאי עוד אישור וכו', שגרמו לי בקופת החולים טרם הצלחתי להגשים את החלום", אומרת עשהאל. "בתחילת התהליך הייתי בת 39, אמרו לי להתחיל בהליך של הזרעות, לפחות שלוש כאלה ו'אחר כך נראה הלאה', במקום להתחיל איתי מיד בטיפולי הפריה חוץ־גופית IVF. היום אני כבר יודעת שסתם ביזבזתי זמן יקר, אולי הייתי כבר יכולה להחזיק תינוק משלי בזרועותיי. היום אני כבר בת 43.5, אבל אני ממשיכה להיאבק".
"ריסקו לי את התקווה"
לפי הנחיות משרד הבריאות, מטופלת פוריות מעל גיל 40 "מדלגת" ישירות לטיפולי הפריה חוץ־גופית (IVF). "את קופת החולים שלי זה לא עניין", טוענת עשהאל. "אני אם יחידנית שמזמינה זרע מחו"ל ולקופת החולים לא היה אכפת שאני מוציאה עשרות אלפי שקלים מהכיס למרות הפרוטוקול הרפואי שאומר אחרת. כך החלה מלחמה ממושכת מול הרופא המטפל שהכשיל את בקשותיי לטיפולי IVF.
מדינת ישראל אמנם החליטה לעודד ילודה ומאפשרת טיפולי IVF עד גיל 45 ותרומת ביצית עד גיל 53. אבל קופות החולים נתפסות לסעיף נוסף שמופיע גם הוא בניסוח החוק והוא 'לשיקול דעת הרופאים'. משמע, רק הרופא בקופה יקבע תכלס את עתידי להיות אמא. נשברתי כשפרופ' ידוע באחת המרפאות לבריאות האישה שבה טופלתי בתחילת הדרך אמר לי, 'מזלך שאת חיה במדינת ישראל כי רק כאן, לאישה שמצב הפוריות שלה הוא כמו שלך מרשים לבזבז את כספי משלם המיסים לחינם'. הוא לא היה היחיד שניסה לרסק את התקווה שבליבי להיות אמא. אם היה לי כסף לטיפול פרטי הייתי חוסכת זמן, משלמת הון אבל אולי היום כבר הייתי עם ילד בזרועותיי. גם ככה לקחתי עד כה שלוש הלוואות כדי להגשים את החלום".
"לפני כשנתיים התחלתי בניסיונות להיכנס להיריון", מספרת שני, 35, נשואה ממרכז הארץ. "לאחר שנה ללא הצלחה גיליתי שאני נשאית של X שביר, מחלה גנטית שגורמת בין היתר לכך שיהיו לי פחות ביציות מלנשים אחרות במצב נורמלי". לדבריה, קופת החולים שבה היא מטופלת המליצה לה לפנות למרפאת פוריות אך נתנה לה רק אופציה אחת, לרופא פריון יחיד שעובד במרכז. שני התעקשה ללכת למרפאת פוריות בבית חולים ציבורי או לגשת לרופא אחר, אך קופת החולים הסבירה שהדבר אינו אפשרי וכי עליה לפנות לרופא שהם מציעים בלבד.
"הלכתי ללא הפניה למרפאת הפוריות בבית חולים ציבורי ושילמתי מכספי הפרטי כדי להיכנס. קיבלתי המלצה לבצע טיפול IVF. כשחזרתי עם ההמלצה לקופת החולים, הם סירבו לקבל אותי מכיוון שמי שהעניק לי את ההמלצה הוא לא אותו הרופא שאליו הפנו אותי. זאת פשוט שערורייה. המאבק ארך ארבעה חודשים שבהם עדיין לא זכיתי לטיפול IVF אחד למרות ההתעקשות ולמרות ההמלצה. החלטתי לפנות למחלקת המשפטים בבית החולים הציבורי שבו טופלתי ושם עורכת הדין 'איימה' לתבוע את קופת החולים שלי. רק אז אישרו לי למעשה טיפול IVF ראשון.
"בטיפול השני שוב התחיל המאבק הביורוקרטי, שוב הייתי צריכה להפעיל את עורכת הדין. את מגיעה למצב שאת בוכה בטלפון לאדם שאת לא מכירה, אחרי שהעבירו אותך ממספר אחד לאחר. הצלחתי בסופו של דבר להיכנס להיריון ואחרי חודשיים עברתי הפלה טבעית. לאחר ההתאוששות חזרתי לקופת החולים וביקשתי להמשיך בטיפולי הפוריות על מנת להיכנס להיריון נוסף — אך הם סירבו ונתנו לי כל מיני תירוצים. תחילה הם טענו כי אני לא זכאית לטיפולי פוריות נוספים בגלל שהפסקתי את ההיריון, ולאחר מכן טענו גם כי על פי הרישומים שיש להם, אני בכלל נמצאת בחודשי היריון מתקדמים. לא הייתה לי ברירה אלא להתחיל שוב במאבק נוסף. ברוך השם אחרי כל התלאות האלה, אלוהים בירך אותי בילד שכיום הוא כבר בן שנה. אבל אני בינתיים הזדקנתי. יש כזו חוסר רגישות של קופת החולים ואי־היגיון בכל הביורוקרטיה שנאלצתי לעבור לאורך כל הדרך". שני, אגב, נמצאת כיום בהיריון (טבעי) ומחכה לילד שני, ומבצעת מופעי סטנד־אפ על כל נושא הפוריות והסיפור האישי של מאבקה עד שהפכה לאמא.
לפני שלוש שנים החליטה ענת, כיום בת 43, להתחיל בטיפולי פוריות ולנסות להביא ילד לעולם. "לא יכולתי לקבל הורמונים עקב בעיה רפואית מהחשש שתתפתח ציסטה בשחלות. שמעתי על טיפולי IVF שהרופא שלי בקופת החולים כלל לא המליץ עליהם". החל מהרגע שבו החליטה לקבל טיפול הפריה חוץ־גופית, החל גם המאבק הביורוקרטי של ענת מול קופת החולים ומערכת הבריאות בישראל. "בגלל תוצאות בדיקות דם קודמות, בקופת החולים שלי לא הסכימו לתת לי טיפול IVF", אומרת ענת. "לאט־לאט הבנתי שהסיבה לכך היא סטטיסטיקות — וכסף. שמעתי על נשים נוספות שפשוט ויתרו וקיבלו תרומת ביצית בהמלצת הרופא. גם הרופא שלי המליץ לי על זה. מאחר שאני אם יחידנית ולא אישרו לי את מתן הטיפול, פניתי למשרד הבריאות ולנציבת פניות הציבור של הקופ"ח, שממנה לא קיבלתי עזרה.
"פגשתי עורכת דין טובה במשרד הבריאות שאמרה לי שאין סיבה שלא ייתנו לי טיפולי IVF, ונציגה אחרת במשרד הבריאות אמרה שהסיבה לכל הסירובים האלו היא כסף. הבנתי שהפכתי מאישה שרוצה להיות אמא לתיק כלכלי לחלוטין. החלטתי ללכת על טיפולי ההפריה באופן פרטי ולשלם עליהם מכספי. לאחר שהייתה שאיבה מוצלחת קיבלתי טלפון מקופת החולים שאישרו לי את הטיפול השני. אחרי שאיבה אחת מוצלחת לא הייתה להם ברירה אלא לאשר את הבקשה שלי", מחייכת ענת. "בימים אלו חזרתי שוב לנהל מאבק מול קופת החולים ששוב לא מאשרת לי טיפול IVF נוסף בגלל תוצאות של בדיקות מסוימות. אני בתחום האפור, אז אני נלחמת. ראיתי איך קופות החולים שולחות נשים שמסוגלות להיכנס להיריון לקבל תרומת ביצית. מערכת הבריאות וכל עולם הפוריות הפך לכלכלי, למכני. כשאת רוצה להיות אמא את מוכנה להכל, אבל המשא הנפשי שמביא איתו התהליך הביורוקרטי פשוט מייסר".
"אל תבני על זה"
גילה מאזור תל־אביב, החליטה בגיל 38 שהגיע הזמן להגשים את החלום הגדול להיות לאמא. "החבר שהיה לה באותה תקופה שיתף איתי פעולה והיה מוכן לתרום לי זרע. לא ידעתי כלום על התהליך של ההפריה ומאיפה בכלל מתחילים. ניגשתי לרופא בקופת החולים, נתבקשתי לעשות ראשית בדיקת דם פשוטה. כשחזרתי לרופא הייתי המומה מהתשובה הבוטה שלו. הוא פשוט העיף מבט קצר לעבר טופס תוצאות בדיקות הדם ואמר לי בשתי מילים. סיכוי אפסי! יצאתי ממנו בוכה אבל לא הרמתי ידיים.
"ניגשתי לעוד בדיקת דם ואז דווקא פתאום נמצא שאני מתאימה לטיפולים. אבל הוסבר לי שעל פי הפרוטוקול עליי להתחיל בהזרעות ואם לא יצליח נלך על הפריה בהמשך. אני זוכרת ששאלתי אותו אבל למה שלא נתחיל ישר בטיפולי IVF, הוא ענה לי שהוא מחויב לעבוד על פי הפרוטוקול של הקופה ושגם לא אבנה יותר מדי על הצלחה להיקלט בהזרעות כי הגיל שלי מדבר בעד עצמו. זה לא הרופא שאיתו רציתי להמשיך את המאבק שלי לזכות בילד משלי. לכן נטשתי את רופא קופת החולים ועברתי למומחה פרטי. זה חייב אותי לקחת משכנתה. אם המדינה לא בדיוק התכוונה לאפשר הפריה חוץ־גופית לנשים מעל גיל 40 שפשוט יבטלו את החוק הזה ולא יפתחו ציפיות מיותרות".
גם ורד, בת 39 מאזור המרכז, עוברת בימים אלו טיפולי פוריות. היא עשתה פעמיים הקפאת ביציות והתחילה בהזרעות. כשהגיעה בפעם הראשונה לרופא שלה, הבדיקות הראו שהסוכר שלה מעט גבוה מהנורמה. "הוא אמר לי שלא יטפל בי עד שאשיג אישור מאנדוקרינולוג, לכן פניתי לרופא המשפחה שלי שלא אישר לי את הבקשה להתחיל טיפולי פוריות מהחשש לקחת אחריות על חוות דעת של רופא אחר. הלכתי לאנדוקרינולוגית שאמרה לי שאני חייבת להתחיל לקחת אינסולין. איזנתי את רמת הסוכר בדם והגעתי לאנדוקרינולוגית שוב עם בדיקות דם טובות, אך היא המשיכה לטעון שאני צריכה לקחת אינסולין כדי להתחיל בטיפולי פוריות. למעשה קופת החולים ניסתה בכוח להפוך אותי לחולה וניסתה למנוע ממני להפוך לאמא. היום אחרי כל הסחבת התחלתי בטיפולים".
ד"ר אלי גבע, מומחה לפוריות והפרייה חוץ גופית, לא משוכנע שמדובר בתופעה ובעיקר ממליץ לנשים להגיע ישר למומחה פוריות במידת האפשר. "ראשית, אני בהחלט מזדהה עם התסכול של הנשים שרואיינו. יחד עם זאת, מהנסיון שלי, המרואיינות הן לא מדגם מייצג. אין חולק על הזכות להביא ילד לעולם במדינה כמו שלנו. אבל יחד עם זאת, תפקידי כמומחה הוא להביא ילד בריא לאמא בריאה. זה לא מעניין אותי כמה עולה טיפול, כמה עולה הזריקות של ההורמונים שהיא קונה וכמה יש השתתפות מהקופה אם בכלל. צריך לקחת בחשבון כי בגילאים מעל 40 יש יותר הפלות, יותר סכנה למומים וכו'".
אז מה הדבר הנכון לעשות עבור אישה שרוצה להביא ילד בטיפולי פוריות?
"אישה שרוצה להרות צריכה לפנות מיד למומחה לפריון ולא ללכת לגינקולוג או רופא משפחה. אם לפני עשור אישה הייתה צריכה לעבור מסע כדי להגיע לרופא מומחה היום ואין כל קושי להגיע ישירות למומחה פריון. בכל מקרה צריך גם להבין כי הסיכוי של אישה מעל גיל 40 להכנס להריון בטיפול הפרייה עומד על 10% למחזור טיפול".
מקופת חולים מכבי נמסר בתגובה: "בטיפולי איי.וי.אף יש סיכון הנובע מצריכת ההורמונים ומההרדמה המלאה. לכן חשוב לטפל ראשית בשיטות הכרוכות בפחות סיכונים כמו הזרעה. כמובן שכל מצב רפואי של זוג או אשה נבחן לגופו וההחלטה מתקבלת בהתאם".
מקופת חולים כללית נמסר בתגובה: "הצוותים שלנו מלווים בהבנה וברגישות את המטופלות במסען להורות. לכל מטופלת ניתן הטיפול הרפואי המתאים לה. נציין שאנו פועלים בהתאם לסל הבריאות שקובע את הזכאות לטיפולי פוריות וללקוחות כללית מושלם קיימת זכאות נוספת".
מקופות החולים האחרות לא נמסרה תגובה.
צפו: כך משתנה גופה של אישה בהריון:
הכתבה מתפרסמת במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
