למה חסר לנו יוד בגוף - ובאילו מזונות הוא נמצא

רבות מדובר בחודשים האחרונים על מינרל היוד, בעיקר לאור עדכון המלצות משרד הבריאות את המלצותיו לגבי צריכתו, לאחר שהתברר בסקר שהתקיים לאחרונה כי יש אוכלוסייה לא מבוטלת המראה בבדיקות חוסר ביוד.

מה הוא המינרל הזה, מה תפקידו, מהן ההשלכות למחסור ביוד על הגוף ומהיכן ניתן "להשיגו" במזון או בדרך אחרת.

קראו עוד:

למה חשוב להכניס יוד לתפריט - ומאיפה הוא יבוא

הנחיה בארה"ב: תוספת יוד לנשים בהריון ומיניקות

איך משפיע היוד על בריאותנו?

יוד הוא מינרל יסוד (כמו למשל ברזל או סידן) שלו תפקידים רבים בגוף האדם וכן בפעילות בלוטת התריס (הקרויה גם בלוטת המגן). מחסור ביוד עלול להשפיע על משקל הגוף, על כמות האנרגיה שלנו, על התיאבון, מצב הרוח, הפוריות, ועל מחלות נוספות.

80% מצריכת היוד מהתזונה יגיע לבלוטת התריס שם הוא יצטבר וישמש ליצירת ההורמונים T3+T4 המשפיעים על הבלוטה וקשורים לחילוף חומרים, האטה בקצב פעילות הלב, השמנה, דיכאון, עצירות, בעיות פוריות כאמור, נשירת שיער.

מאחר שחלק מהיוד יגיע גם לתהליכים בתאי הדם הלבנים הקשורים למערכת החיסון - חוסר ביוד עלול להביא גם להיחלשותה של המערכת ולהווצרות סוגי סרטן.

השפעה על מצב הרוח עד לכדי דיכאון. השפעת היוד(צילום: shutterstock)

מאיפה אנחנו מקבלים את היוד?

כדי לקבל די יוד מהמזון יש לצרוך מזונות העשירים ביוד (מאכלי ופירות ים, חלב ומוצריו, ביצים, מלח מועשר ואצות ים שונות). בישראל ובארצות אחרות נהגו בעבר להעשיר את המלח התעשייתי והביתי ביוד ובכך לספק מלאי נדרש לאזרחים.

מאחר שהמלח בעולם (ובישראל בפרט) כבר כמעט ואינו מועשר במלח (ומאחר והמלצות משרד הבריאות הן גם להפחית בצריכת המלח התעשייתי והביתי) אחוז ניכר של אזרחים עלול לסבול ממחסור ביוד.

כדי לקבל את הכמות המומלצת על פי הקצובה היומית המומלצת בישראל יש לצרוך את היוד לפי גיל:

גיל שנה עד 8 - 90 מק"ג ליום

גיל 9-16- 120 מק"ג ליום

מבוגרים - 150 מק"ג ליום

נשים הרות ונשים מניקות - יזדקקו לצריכה גבוהה יותר- 220-290 מק"ג ליום

יש לזכור שמזונות שונים המכילים ניטרטים (למשל בירקות ירוקים) עלולים לפגוע בספיגת היוד מהצריכה התזונתית.

עשירים ביוד. חלב ומוצריו(צילום: shutterstock)

כך תדעו: האם יש לכם מחסור ביוד

מחסור ביוד מוגדר לפי כמות היוד בבדיקת שתן - אם הכמות היא נמוכה מ-100 מק"ג לליטר שתן- סימן שיש מחסור.

בעבר חשבו שמחסור נפוץ רק בארצות העולם השלישי אולם בשנים האחרונות מחקרים מראים שגם בעולם המערבי, עקב מחסור בתזונה מאוזנת, אכילה של מזון מתועש עלול להיווצר חסר במינרל.

בגלל שמחסור ביוד אינו מורגש מיידית ואין הרבה מודעות למחסור, המחסור עלול להתיים במשך זמן ממושך ולגרום לנזק בלתי הפיך.

חשוב לזכור שגם עודף ביוד עלול להיות מסוכן וליצור תהליך הפוך עבור בלוטת התריס, כמו למשל קצב לב מואץ, תיאבון מוגבר מדי, עירנות יתר, חילוף חומרים מהיר מדי וכו'. תפעות אלה לאורך זמן עלולות לסכן אתכם.

השלמת מתן יוד על ידי תוספים

עודף יוד עלול גם הוא להיות מסוכן ולכן מומלץ להתייעץ עם רופא/דיאטן בכל מתן שהוא-

תזונה הכוללת מוצרי חלב ודגי ים מספקת את כמות היוד הנחוצה למרבית האוכלוסייה הבוגרת. צריכת תוסף יוד עשויה לסייע רק למי שאינו נוהג לצרוך מזונות עתירי יוד באופן המספק את גופו.

לחולי בלוטת התריס, נוטלי תרופות או כאלו שחוו מחסור ביוד במשך שנים רבות, מומלץ להיוועץ בדיאטן/ית או רופא לפני נטילת תוסף יוד. התוסף צריך להכיל potassium-iodide בכמות של עד 150 מק"ג (לבוגרים). לנשים הרות ומניקות בריאות, שאינן בטוחות שהן צורכות מספיק יוד, מומלץ להיוועץ בדיאטן/ית.