מחקר ענק: נוטלים משככי כאבים? הלב שלכם בסכנה מיידית
חוקרים שסקרו כמעט חצי מיליון איש מצאו עדויות נוספות לכך שנטילת נוגדי דלקת לא סטרואידים – NSAIDS, מגבירה את הסיכון להתקפי לב כבר בתוך שבוע מתחילת הטיפול. בין התרופות המסוכנות: אדוויל, נורופן וולטרן
סכנה בארון התרופות: מחקר חדש מגלה סיכון מוגבר להתקפי לב בעקבות שימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים, NSAIDS. המחקר, שפורסם בכתב העת BMJ, מתווסף למחקרים קודמים שמצאו קשר בין תרופות מסוג זה ובין סיכון מוגבר לבעיות לב.
תרופות NSAIDS, או בשמן המלא: נוגדי דלקת לא סטרואידים, הן תרופות ותיקות שפעולתן חוסמת תהליכים דלקתיים, ובכך הן גורמות להקלה הן בכאבים והן בהיווצרותן של דלקות לא זיהומיות, כמו דלקות מפרקים למשל. מדובר בתרופות פופולריות מאוד גם בישראל, כאן הן מוכרות בשמות נקסין, נפרוקסן, אדוויל, וולטרן או דיקלופנאק.
את המחקר ערך צוות מדענים מהאוניברסיטאות מונטריאול ומקגיל שבקנדה, על סמך נתונים שנאספו בקנדה, פינלנד ובריטניה. במחקר נכללו נתונים של 446,763 אנשים, מתוכם 61,460 לקו בהתקפי לב.
עוד כתבות בנושא:
התרופות ללא מרשם שיכולות להרוג אותך
מדוע זה קרה? הסכנות שבנטילת נורופן ואדוויל
ה-FDA הורה להוסיף אזהרות על משככות הכאבים
הממצאים הראו כי אלה שנטלו משככי כאבים מקבוצת ה-NSAIDS, היו בסיכון גבוה ב-20 עד 50 אחוזים ללקות בהתקפי לב כבר בתוך שבוע מתחילת הטיפול, בהשוואה לאלה שלא השתמשו בתרופות אלה. הסיכון הגבוה ביותר נמצא במשככי הכאבים מסוג סלקוקסיב במינון של מעל 200 מ"ג ביום, דיקלופנאק (וולטרן) במינון של מעל 100 מ"ג ביום, איבופרופן (אדוויל, נורופן) במינון של מעל 1200 מ"ג ביום ונפרוקסן (המוכר בארץ כנקסין) במינון יומי של מעל 750 מ"ג.
המחקר בחן גם את תוצאות השימוש ארוך הטווח בתרופות אלה, אך לא מצא סיכון גבוה יותר להתקפי לב בקרב אלה שנטלו את התרופות מעל חודש, בהשוואה לאלה שנטלו את התרופות הללו במשך חודש ימים או פחות.
החוקרים ציינו כי מדובר במחקר תצפיתי, שמצא סיכון מוגבר להתקפי לב בקרב המשתמשים, אך הוא אינו מוכיח בהכרח כי התרופות עצמן הן אלה שגרמו להתקף לב באופן ישיר.
עדיין לא ברור מה הקשר בין נטילת תרופות אלה לבין התקפי לב, אולם קיימות כמה השערות: מחקרים קודמים הראו כי תרופות אלה עלולות להגביר אצל חלק מהמשתמשים את הסיכון להיווצרותם של קרישי דם. מחקרים אחרים הראו כי התרופות עלולות לגרום לעליית לחץ דם.
"לא התכוונו להבהיל את המשתמשים", הסבירו החוקרים, "המטרה היתה לגרום למי שבוחר להשתמש בתרופות מהסוג הזה להיות ער לתופעות הלוואי. מי שסובל מכאב מדי פעם, חום או דלקת, צריך לשקול את כל הטיפולים המקובלים ולהיוועץ ברופא".
מותה של הבטחת ה-NSAIDS
כאמור, אין זו הפעם הראשונה בה נקשרו תרופות מקבוצת ה-NSAIDS לסיכון בריאותי מוגבר. אחת התרופות הידועות ממשפחה זו, ואולי המצליחה שבהם, היתה התרופה הפופולרית ויוקס, שנחשבה לפורצת דרך בטיפול בכאבים ודלקות.
ויוקס הושקה בארה"ב בשנת 1999 ואושרה לשיווק בלמעלה מ-80 מדינות נוספות, כולל בישראל. ייחודה היה בכך שהשפיעה פחות על הפרשת חומצה בקיבה ומכאן לסכנה מופחתת ללקות בכיב קיבה, תוך שהיא מפחיתה ביעילות רבה את הכאב והדלקת.
אלא שבשנת 2001 פורסם מחקר בירחון הרפואי JAMA בו הזהירו חוקרים מבית החולים קליבלנד שבארה"ב כי התרופה פוגמת בהרחבת כלי דם ומניעת היווצרות קרישים. בעקבות תופעה זו נרשמה שכיחות גבוהה יחסית של התקפי לב ותמותה בקרב נבדקים שהשתמשו בה.
בשנת 2004 פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקני את תוצאותיו של מחקר שכלל מעל מיליון נבדקים, בו נמצא הקשר הברור בין השימוש בתרופה ויוקס לבין סיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ מוחי. בסופו של דבר, החליטה היצרנית, חברת מרק, להפסיק את שיווק התרופה.
לצד הסיכון המוגבר להתקפי לב, טומנות תרופות ה-NSAIDS גם סיכון נוסף של דימומים בקיבה. מסיבה זו בין היתר, מקובל שלא לרשום תרופות מקבוצה זו למשך יותר מ-10 ימים, והן גם אינן מומלצות לאלה הנמצאים בסיכון מוגבר לדימומים או אלה הסובלים מכיבי קיבה.
ואיך מטפלים באדם שלקה בלבו? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
