זו הפעילות שתמנע הידרדרות בקשישים שמאושפזים
חוקרות מאוניברסיטת חיפה מצאו כי הליכה של 900 צעדים ביום בקרב קשישים מאושפזים, הצליחה להפחית פי 4 את הסיכון להידרדרות תפקודית
הוכחה נוספת לחשיבות הפעילות הגופנית: חוקרות ישראליות מאוניברסיטת חיפה מצאו כי הליכה של כמה מאות צעדים ביום הפחיתה משמעותית את הסיכון להידרדרות תפקודית אצל קשישים מאושפזים. המחקר מתווסף למחקרים קודמים שהראו את היתרונות המשמעותיים של הליכה על בריאות הקשיש.
אחת הסכנות בקרב קשישים שמגיעים לאשפוז היא שהשהות עצמה בבית החולים תגרום לפגיעה בתפקוד היומיומי וממנה יחל מסלול הידרדרות מתמשך, שיוביל למצב סיעודי בו הקשיש תלוי בעזרה בפעילויות היום יום דוגמת הלבשה, אכילה ותפקוד הקשור בהיגיינה אישית.
קראו עוד:
קשישים מגיעים לבי"ח "על הרגליים" ויוצאים במצב חמור
מחקר ישראלי: הליכה בבי"ח מקצרת זמן אשפוז
מחקר: פעילות גופנית בזקנים משפרת מסת שריר
ואכן, במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה לפני כשנה, בדומה למחקרים קודמים, נמצא שכשליש מהקשישים שמתאשפזים סובלים מפגיעה בתפקוד בעת השחרור וכמחצית מדווחים על פגיעה בתפקוד היומיומי עד חודש לאחר השחרור.
כבר באותו מחקר מצאו החוקרות שאחת הסיבות לירידה בתפקוד קשורה לחוסר ניידות של הקשישים. ממצא זה הצטרף לממצאי מחקר נוסף של אוניברסיטת חיפה, הפעם משנת 2011, שמצא שקשישים שהיו ניידים במהלך האשפוז קיצרו בצורה משמעותית את השהות שלהם בבית החולים.
גם מחקרים אחרים מצאו קשר בין חוסר הליכה ופגיעה בתפקוד היומי של קשישים בהקשרים שונים – לאו דווקא בעת אשפוז.
רף 900 הצעדים
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות לנסות ולקבוע גבול ברור – מספר צעדים מינימלי ליום, שהגעה אליו מפחיתה בצורה משמעותית את הסיכוי להידרדרות בתפקוד היומיומי בעקבות אשפוז.
לשם כך בחרו החוקרות: ד"ר מעיין אגמון וד"ר אנה זיסברג מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם הנהלת הסיעוד בבית חולים העמק בהובלת האחות הראשית מרי עזריאל, ד"ר אפרת גיל מנהלת היחידה הגריאטרית בבית חולים בני ציון, ד"ר נורית גור-יעיש מהחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, האחות יהודית חייט מביה"ח העמק וקבוצה של שמונה סטודנטים, לבחון את רף 900 הצעדים.
לדברי ד"ר אגמון, רף של 900 צעדים נמצא במספר מחקרים כמספר ממוצע של צעדים המשקף תפקוד יומיומי של קשישים שבריריים בקהילה, או מוכנות לשחרור מאשפוז אך הוא טרם קושר לתפקוד לאחר אשפוז.
"900 הצעדים הוא מספר שקשור לתופעה, אבל לא רק שהוא לא נבחן עד כה בהקשר של אשפוז, גם לא היה מחקר שבדק אם זהו הרף – המספר שתורם בצורה הטובה ביותר להתמודד עם פגיעה בתפקוד", אמרה ד"ר אגמון. ד"ר זיסברג מוסיפה ש-900 צעדים ניתן לתרגם להליכה של כ-500 מטר שזה פעמים הלוך ושוב שלוש פעמים ביום בפרוזדור של מחלקה ממוצעת.
במחקר הנוכחי השתתפו 177 אנשים מעל גיל 65 שהתאשפזו בשתי מחלקות פנימיות בבית חולים העמק. המשתתפים התניידו באופן עצמאי עם וללא עזרה בשבועיים שלפני האשפוז, ולכל אחד מהם הוצמד צמיד אלקטרוני שמדד את מספר הצעדים ביום.
כל המשתתפים מילאו שאלון של תפקוד יומיומי לפני האשפוז ולאחר השחרור. ירידה בתפקוד במחקר זה נמדד כירידה של 5 נקודות בסולם של תפקוד יומיומי – שמשמעותו: ירידה מרמה של תפקוד עצמאי לכזה שמחייב סיוע מלא לפחות באחת מתחומי התפקוד.
מהממצאים עולה ש-55% מהמאושפזים שהלכו פחות מ-900 צעדים דיווחו על ירידה בתפקוד היומיומי בעת השחרור, זאת לעומת 18% בלבד שדיווחו על כך בקרב המאושפזים שהלכו 900 צעדים או יותר. כלומר, הליכה של 900 צעדים הורידה פי 4 את הסיכוי לפגיעה כזו. "בדקנו כמובן גם אפשרויות אחרות, מלבד 900 צעדים, ומצאנו שהמספר הזה הוא המספר שמציין את התרומה הגדולה ביותר להגנה מפני ירידה בתפקוד בין אלה שהגיעו אליו לבין אלה שהלכו פחות", אמרו החוקרות.
החוקרות אף בחנו מאפיינים נוספים של המאושפזים – החל מסיבת וחומרת האשפוז וכלה ברמות הדיכאון או החרדה מהם סבלו המאושפזים. נמצא שמספר צעדים מנבא ירידה תפקודית מעבר להשפעת משתנים אחרים אותם אנו מכירים דוגמת חומרת המחלה, תפקוד קודם, גיל ומין.
"לא משנה מה המצב הרפואי של המאושפז, כמה ימים הוא אושפז, עד כמה הוא חרד או האם הוא מדוכא או שמח, האם הוא גבר או אישה ואם הוא קרוב לגיל 65 או כבר מבוגר בהרבה – הליכה של 900 צעדים ביום הפחיתה בפי ארבע את הסיכוי שיחווה הידרדרות תפקודית במהלך האשפוז", ציינו החוקרות.
לדבריהן, זו הפעם הראשונה שנמצא קשר ברור בין מספר מינימלי של צעדים לבין ירידה בתפקוד בעקבות אשפוז, ולכן על הצוות הרפואי, למטופלים ולבני המשפחה יש כעת יעד ברור ומדיד שאליו עליהם לשאוף בכל יום. כעת הן מבקשות לבדוק האם קיים קשר כזה גם במקרים של אשפוזים קשים יותר במחלקות אחרות, כשהן מעריכות שאם ימצא קשר דומה, מספר הצעדים שיידרש כל מטופל לצעוד יהיה נמוך יותר.
"הצפיפות בבתי החולים נמצאת בעליה, מה שמגבירה כשלעצמו את הסיכון שהשהות בבית החולים תגרור ירידה בתפקוד היומיומי של קשיש מושפז", סיכמו החוקרות, " חשוב שאנשי הצוות הרפואי, בני המשפחה והמאושפזים עצמם יידעו שעליהם להגיע לרף הזה של 900 צעדים כדי למנוע עד כמה שרק ניתן את המצב שבו יוצאים מאישפוז מתפקדים פחות מאשר בכניסה".
לפנייה לכתב/ת 
