"מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד-פעמיים"
מבקר המדינה מצא מחסור חמור ברוקחים קליניים בישראל, שימוש חוזר באביזרים רפואיים חד-פעמיים וחוסר יכולת לאכוף פשעים בתחום הרוקחות
משרד הבריאות, באמצעות אגף הרוקחות, אחראי לנושאים רבים בתחום הרוקחות ובכללם הרגולציה של נושאים כגון קביעת תנאי הרישום ותנאי הייצור של תרופות והבטחת איכותן. משרד הבריאות הוא גם הגוף המאשר את ייבוא התרופות לישראל ואת מכירתן, ותפקידו להבטיח כי רק תכשירים בטוחים, יעילים ואיכותיים ישווקו בישראל. חלק מפעילות משרד הבריאות למניעת פשיעה רפואית מוקדשת לתחום הפשיעה הפרמצבטית. מבקר המדינה מצא מחסור חמור ברוקחים קליניים בישראל, שימוש חוזר באביזרים רפואיים חד-פעמיים וחוסר יכולת לאכוף פשעים בתחום הרוקחות.
שימוש חוזר באביזרים רפואיים חד-פעמיים
אף שציוד רפואי חד-פעמי נועד לשימוש חד-פעמי ושימוש חוזר בו עלול להיות מסוכן, במרבית בתי החולים בישראל נהוג לעשות שימוש חוזר באביזרים רפואיים חד-פעמיים מסיבות כלכליות. כך, למשל, לפני שנה נדבקו 12 מטופלים בבית החולים "משגב לדך" בירושלים בנגיף הפטיטיס C, שעלול לגרום למחלת כבד קשה המסכנת חיים, וזאת עקב שימוש חוזר בעירוי שנועד לשימוש חד-פעמי.
לקריאת הדו"ח המלא על הפיקוח בתחום הרוקחות לחצו כאן
המחסור ברוקחים ועומס העבודה
רוקחים קליניים הם חוליה חשובה לעבודת הרופאים בעבודת שאר הצוות המטפל, והם חלק חשוב בתשומה המקצועית של הטיפול התרופתי במטופל. למרות שמשרד הבריאות מייחס לרוקח הקליני חשיבות רבה, הוא לא התווה מדיניות לגבי מספר הרוקחים הקליניים הנדרשים בבתי החולים ובקהילה ולמיקום שיוצבו בו, והוא גם לא הכין תוכנית למתן מענה עתידי לצורך ברוקחים קליניים. בפועל, לא לכל בתי החולים הממשלתיים ולא לכל קופות החולים יש רוקחים קליניים.
עומס העבודה המוטל על הרוקחים גדל מאוד בשנים האחרונות. אף שמספר הרוקחים המועסקים ל-100 אלף נפש פחת מאז שנת 2011, לא בחן משרד הבריאות את הסיבות לכך ולא גיבש דרכי פעולה לשיפור המצב.
רצף הטיפול בין האשפוז לקהילה
על אף החשיבות של שמירת הרצף הטיפולי בחולה בין בית החולים ובין קופת החולים והסדרתו בחוק ובהוראות המשרד, הרצף הטיפולי לא נשמר ובתי החולים ורופאי הקהילה אינם מתאמים ביניהם שינוי של תרופות למחלות כרוניות.
הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:
לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה
מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל
77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב
למרות הוראת משרד הבריאות לציין במכתב השחרור מאשפוז את שם החומר הפעיל של התכשיר, חלק מהרופאים בבתי החולים מציינים רק את השם המסחרי של התרופה. לעתים הרופא בקהילה משנה לגמרי את הטיפול התרופתי שקבע רופא בית החולים במכתב השחרור מבית החולים, ללא תיאום או בירור עם בית החולים. פעולות אלה עלולות לגרום לפגיעה באמון המטופל ברופא בפרט ובמערכת הרפואית בכלל, לפגיעה בהיענות המטופל לטיפול וכן לנדידת מטופלים בין רופאים.
לאגף לאכיפה על פשעים פרמצבטיקה – אין כלים
פשיעה רוקחית פוגעת בבריאות הציבור ואף עלולה לגרום למוות. אולם לאגף לאכיפה אין כלים מספקים למילוי מיטבי של משימותיו. למשל, אין לו סמכויות חקירה ואין הוא מוסמך להגיש כתבי אישום.
במשרד הבריאות ידוע כבר מתחילת שנות ה-2000 שהשגת תכשירים המכילים סמים מסוכנים מתאפשרת על ידי שימוש לא תקין במרשמים רפואיים, כגון שכפול המרשם, ואלה נמכרים במחירים גבוהים לשם רווח כספי ובסיכון הציבור. המשרד לא הקים מערכת ממוחשבת שתסייע למניעת התופעה אף שכבר ב-2007 הציעו ארגונים לסייע לממן בניית מערכת כזו.
תגובת משרד הבריאות: המקצוע "רוקח קליני" אינו מוגדר בחוק
"בנושא הטיפול התרופתי: תקנות רצף הטיפול הועברו למשרד המשפטים לקראת פרסום. התקנות כוללות התייחסות לרצף הטיפולי במתן תרופות בין בתי החולים לקופות. פרסום תקנות רצף הטיפול ידגיש את חשיבות הנושא וייתן לו משנה תוקף.
"בנושא המחסור ברוקחים: אין הסכם תקינה שמתוקצב על ידי משרד האוצר. יתרה מזו, המסגרת התקציבית לכל פעילות מקצועות הבריאות אוחדה בתקנות התקציב לכדי מכסה תקציבית אחת. ככל שחסר מנגנון תקצוב בצד התקינה עמדת משרד הבריאות שיש לאפשר ליחידה גמישות בניתוב כוח אדם מקצועי לפי הצרכים תוך בחינת חיוניות, קריטיות ויעילות בהעמדת השירות הרפואי.
"המקצוע 'רוקח קליני' אינו מקצוע מוגדר בחוק או בתקנות. אין רישיון נפרד ל'רוקח קליני', ולפיכך אין בידי המשרד מידע מלא אודות כמות הרוקחים הקליניים בישראל, והיקף התעסוקה שלהם. כיום הכשרתם של רוקחים קליניים נעשית בבית הספר שבאוניברסיטה העברית בירושלים בלבד. המידע הקיים הוא אודות בוגרי ההכשרה, אולם אין לדעת מי וכמה מבוגרים אלו עוסק בתחום.
"בדומה למקצועות בריאות אחרים, גם בתחום הרוקחות קיים חוסר בכוח אדם, וכן לא קיימת תקינה מחייבת. החוזר נועד להעלות מודעות ולהגדיר מדיניות, יחד עם זאת, טרם מתן הנחיה כמותית למערכת הבריאות, יש לוודא כי המערכת תוכל ליישם הנחיה זו – קרי, היצע הרוקחים יהיה הולם ויאפשר יישום ההמלצות".
לפנייה לכתב/ת 
