נדחתה תביעת משפחתו של מאושפז ששתה יותר מדי מים עד שמת

עוד בנושא:

הרעלת מים: כששותים הרבה יותר ממה שצריך

א', אשר אובחן כסובל מהמחלה בגיל 17, אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי "לב השרון" בחודש נובמבר 2010. במהלך האשפוז הוא גמע כמויות אדירות של מים, עד שפונה לבית החולים "מאיר" בכפר סבא כשהוא מקיא ומבולבל, שם, למרבה הצער, הוא נפטר לאחר מספר ימים.

מים מסוכנים. טענה להתרשלות בטיפול בחולה(צילום: shutterstock)

המשפחה: "טיפול רשלני"

משפחתו של א' תבעה את בית החולים "מאיר" בטענה כי הטיפול בבנם לאחר קבלתו היה רשלני וכן את בית החולים "לב השרון" בטענה שלא פיקחו כראוי על א', שהפרעת השתייה המוגברת שלו הייתה ידועה להם. בית המשפט קבע כי ההפרעה של א' הייתה ידועה לצוות בית החולים הפסיכיאטרי וכי לא נפל פגם בהתנהלותו. התובעים ובית החולים "מאיר" הגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט במסגרתו פוצתה המשפחה בסכום של 380 אלף שקלים.

מהעובדות המפורטות בפסק הדין של השופט ישי קורן עולה כי א' הופנה לאשפוז הפסיכיאטרי על ידי מנהלת ההוסטל שבו שהה. בביקורת רפואית שנערכה לא' כשבוע לאחר אשפוזו ציין רופא בית החולים כי א' הינו "מתוח מאוד ומתקשה להירגע".

במקביל הבחין צוות "לב השרון" שא' מרבה לשתות מים. אנשי בית החולים הורו לא' שלא להפריז בשתיית המים והושיבו אותו להשגחה מול המרפאה. "הדבר לא הועיל וא' ברח פעם אחר פעם לשתות מים", נכתב בפסק הדין. כשעתיים לאחר הביקורת נצפה א' כשהוא מקיא. הרופא שבדק אותו המליץ לפנותו לבית החולים אם ההקאות יימשכו. לאחר שמצבו של א' הוסיף להיות רע הוא פונה לחדר המיון של בית החולים "מאיר" עם חשד לרמת נתרן נמוכה בדם, אשר הובילה לקריסת מערכותיו.

בכתב התביעה טענו בני משפחתו של א' כי ב"לב השרון" התרשלו במעקב אחריו, דבר אשר איפשר לו לשתות את הכמויות האדירות של המים, למרות שהיו מודעים להפרעה. "התופעה של שתיית יתר אצל חולים פסיכוטיים היא תופעה מוכרת. מדובר, אפוא, בסיכון מוכר וידוע לצוות הרפואי", טענו התובעים, "למרות זאת הסתפק הצוות הרפואי בהשגחה לא יעילה על המנוח אשר הוסיף לשתות מים בכמויות עצומות תחת השגחה זו".

בנוסף הלינו התובעים כי אילו היה נבדקים ערכי הנתרן של א' בתוך פרק זמן סביר היה ניתן למנוע את ההידרדרות במצבו. סך הכל דרשו התובעים לפצותם בסכום של 1.5 מיליוני שקלים.

בבית החולים "לב השרון" הכחישו כי הטיפול ניתן לא' היה רשלני. לדבריהם א' לא היה מוכר כסובל מהפרעה של שתיית מים כפייתית. "לטענת הנתבעת, האירוע מושא התביעה היה אירוע ראשון ויחיד של שתיית יתר מצד המנוח", מתואר בפסק הדין. בנוסף טען בית החולים להגנתו כי א' נפטר כתוצאה מטיפול רשלני של בית החולים "מאיר".

"מאיר" פיצה את המשפחה ב-380 אלף שקלים(צילום: עידו ארז)

שופט בית משפט השלום בתל אביב קיבל את טענות ההגנה וקבע כי לא נפל פגם בהתנהלות צוות "לב השרון". "ברור לכל כי אם היה המנוח מוכר כשותה כפייתי, או אם דיווחו בני המשפחה על בעיה של שתיה כפייתית, כי אז היה על 'לב השרון' חובה לנקוט אמצעי זהירות מוגברים. לאחר עיון במכלול הראיות שלפניי, אני מאמץ את מסקנת המומחים מטעם הנתבעת לפיה המנוח לא היה מוכר כסובל מבעיה של שתיית יתר", פוסק השופט.

השופט מוסיף וקובע בהחלטתו כי בהינתן העובדה שא' לא היה מוכר כשותה מים כפייתי לא נפל פגם בהתנהלות בית החולים הפסיכיאטרי. בית המשפט דחה את טענת משפחתו של א' לפיה צוות "לב השרון" היה צריך לסגור את המטופל בחדר ללא גישה למים או לקשור אותו.

"חוששני שגם בעניין זה טענות התובעים משקפות חוכמה שלאחר מעשה", פוסק השופט, "ניתן לדמיין כיצד היו התובעים, שגם כך היה להם אמון מוגבל ביותר בצוות המטפל, מגיבים למשמע הידיעה שהמנוח נסגר בחדר ללא גישה למים או נכבל למיטה כדי למנוע ממנו גישה למים. כליאה וכבילה אינן פעולות של מה בכך ויפה עשו אנשי הצוות כשבחרו להסתפק במתן הנחיות למנוח תוך הגברת ההשגחה עליו".

את פסק דינו חותם השופט בכותבו כי "הטיפול שניתן למנוח היה מקצועי, ענייני וראוי. עם כל הצער על התוצאה הטרגית של האירוע שביסוד התביעה, לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות הצוות". בד בבד לדחיית התביעה פסק השופט הוצאות לחובת התובעים בסך של 25 אלף שקלים.