אסתי זקהיים: "המשחק מחזיק אותי מאוזנת נפשית"
השחקנית אסתי זקהיים מספרת על החיים לצד אב שסבל ממצבי רוח משתנים באופן קיצוני, מה שגרם לטלטלה רגשית לכל בני הבית. היא מדברת על הכעס, ההסתרה והשקרים שגרמו לה להסתכל על החיים בצורה אחרת ולנסות לעשות תיקון במשפחתה שלה. פרק בסדרה "יד על הלב"
הילדות של אסתי זקהיים, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, הייתה בצלו של אב שנטה למצבי רוח משתנים - פעם מצב רוח מרומם, מלא אנרגיות וכוח, ופעם מצב רוח מדוכדך, כמו התרסקות רגשית. אסתי מתארת את הקושי עם חוסר היציבות, איך מעולם לא ידעה מה יילד יום - האם ביום או בחודש הבאים לא תוכל לבקש דמי כיס או לצאת לטיול בצופים, או אם יהיה זה היום או החודש שבו תקבל את המתנות שהיא תבקש.
קראו עוד ב"יד על הלב":
החיים של דקל זיו: דיכאון עמוק לצד "היי" מסוכן
ריקי גל: "פרידה יכולה לגרום לי לרצות למות"
פנינה רוזנבלום: "לא נשברת גם ברגעים הקשים בחיים"
שינויים במצבי רוח מוכרים לכולנו, והם אנושיים ומבורכים. מצב הרוח שלנו משתנה לפי האירועים שמתרחשים בחיינו - אם זו חופשה מתקרבת שמשמחת אותנו, אם זה התור בבנק שמכעיס אותנו ואם זו חלילה מחלה של קרוב אלינו שמעציבה אותנו. ובכל זאת, רובנו שומרים על רצף אחיד של מצב רוח לאורך זמן.
לפעמים אנחנו מרגישים כמו פצצה מתקתקת, ואז אפילו אירועים קטנים עשויים לגרום להצפה רגשית שבאה לידי ביטוי בתחושה של מפח נפש, בהתקפי זעם, בבכי בלתי נשלט או שאינו תואם את המציאות או בדיכאון של ממש. לעיתים היציאה מוויסות מלווה בתחושת מטרד, באי שקט ובחרדה.
שינויים כאלה במצב הרוח, שלפעמים נראים קיצוניים, לא תמיד מעידים על בעיה או על קושי במצבי חיים, אלא על מצבים אחרים, כמו התמודדות עם סטרס או לחץ נפשי, חרדה וכדומה. לפעמים שינויים כאלה נובעים מתחושות של דימוי עצמי נמוך או אשמה, ולכן כל סיטואציה או אירוע שמתרחש מערערים את הדימוי העצמי וגורמים לתחושה של כישלון. מכל מקום, כשהשינויים קורים בתדירות גבוהה ומגיעים לגבהים ולנקודות שפל - קשה מאוד לתפקד.
לכן, אנשים שמרגישים שהם חווים סחרחרה של מצבי רוח, חשוב שיפנו לאיש מקצוע כדי להבין אם אכן זו הפרעה שקשורה במצבי רוח או דיכאון או קושי רגשי אחר שיש להתייחס אליו בהתאם. אם כך ואם כך, כיום הטיפולים לשינויים במצב רוח הם מגוונים, ובזכות התאמה ספציפית הם יכולים להיות ממוקדים מאוד, למשל טיפול במיינדפולנס, CBT, EMDR, או טיפולים שנמשכים לאורך זמן ומשלבים תרופות.
שינוי במצבי הרוח שמופע במחזוריות
יש מצבים רגשיים ששינוי מצב הרוח הוא אחד הביטויים שלהם. לעומתם יש מצבים שבהם שינוי במצב הרוח הוא-הוא הציר המרכזי. מה שמאפיין את מי שסובל ממצב כזה הוא חוסר יציבות קיצונית.
כך, למשל, אסתי מתארת כיצד לתקופות היה אביה מלא קסם אישי, כריזמטי, מלא חיות, ואז היה מוציא ומבזבז כספים כמעט בלי מעצור. לעומת זאת, היו תקופות של "שחור", כפי שאסתי מספרת, שבהן הרגישה כאילו הוא לא נמצא.
אחת ההפרעות שמוגדרת כהפרעת מצב רוח בספר האבחנות הפסיכיאטרי היא הפרעה דו-קוטבית, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה או בי-פולר. ההפרעה מתבטאת בתנודות בין מצבי רוח קיצוניים, שמופיעות במחזוריות לאורך תקופות.
בי-פולר מורכבת משני מצבי קיצון - תקופה של דיכאון קליני, המתבטא בירידה חדה במצב הרוח, תחושות של ייאוש, פסימיות, הסתגרות, קושי לתפקד ולבצע תפקודים יום-יומיים בסיסיים.
בקוטב השני יש תקופות של מאניה, ההפך המוחלט ממצבי הדיכאון. היא באה לידי ביטוי במצב רוח מרומם, הרגשה של "היי", היעדר הצורך בשינה או אכילה, תחושת מסוגלות עצמית גבוהה, מעין תחושה של "כול יכול", והתנהגות לא אופיינית - במקרים רבים מבזבזים כסף ללא שליטה, נהנים מיצירתיות גבוהה אך גם מאי שקט ומעצבנות, ולפעמים מגלים גם התנהגויות סיכון, כלומר דפוסי פעולה מסוכנים, כמו הימורים, התנהגות מינית לא נאותה, נהיגה מסוכנת ועוד. כמו כן, אדם הנמצא בהתקף מאני יתקשה בדרך כלל לקבל החלטות שקולות ולפעול מתוך שיקול דעת. ולכן, בהיעדר שעות שינה ואנרגיות מוגברות, התנהגותו עשויה לסכן את סובביו.
להתמודד כמשפחה עם הבעיה
הקו הראשון בטיפול במאניה דיפרסיה הוא טיפול הרגעתי מתאים, בדרך כלל בתרופות. מלבד זאת ישנה חשיבות רבה לתמיכה ולטיפול בשיחות עם איש מקצוע על מנת לעבד את החוויה הסותרת, כלומר התנודות בין הדיכאון להתרוממות הנפש, ואת ההשלכות של תקופות הקיצון השונות. הטיפול השיחתי חשוב ובעיקר כדי ללמוד איך להימנע מהתנהגויות סיכון ואיך להימנע מהידרדרות למצבי הקיצון של הדיכאון והמאניה.
גם בני המשפחה שותפים בטיפול ולומדים איך להתמודד עם המצב המורכב. עבור המטופלים - החלק הקשה ביותר בטיפול התרופתי הוא שעליהם ליטול תרופות אפילו כשהם מרגישים טוב, ובעצם הם לוקחים תרופה רק כדי למנוע את ההתקף הבא. כיום יש תרופות הניתנות בזריקה אחת לשלושה חודשים, והן עשויות לצמצם את הבושה והאשמה הכרוכות לעיתים בטיפול תרופתי.
לעיתים אנו מפספסים עד כמה המשפחה זקוקה לתמיכה לאורך כל החיים. אסתי, למשל, מספרת על כמה דרכים שעוזרות לה לווסת את הסערות הרגשיות שלעיתים פוקדות אותה - העיקרית היא תיאטרון ואחת נוספת היא פשוט לדבר - לשתף, לספר ולהתייעץ עם איש מקצוע. אם דרך אומנות, אם באמצעות ספורט ואם בשיחה - לא משנה במה בוחרים, החשוב הוא שכל אחד יבחר לעצמו את הדרך המתאימה לו לאוורר רגשות ולהפחית את המתח.
מומלץ לנסות ולהשקיע את הזמן במציאת דרכים שמשרות רוגע - ואגב כך מעבדות תחושת מסוגלות (בבחינת "אני יכולה לעשות משהו כשרע לי"). כדאי גם לשתף חבר קרוב וללמוד ממנו על דרכי ההתמודדות שלו.
כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל - רובם קשורים לעמותת אנוש, והם בחרו לדבר במסגרת פרויקט "יד על הלב" כדי לטפל בסטיגמה שממנה סובלים מטופלי הנפש בישראל
לפנייה לכתב/ת 
