סקר: ההורים מרוויחים מעט? הילד לא יקבל מזון בריא
על פי ממצאי הסקר, שנערך בקרב הורים לילדים מתחת לגיל 18, 73% מבעלי רמת הכנסה נמוכה נאלצו לוותר בחודשיים האחרונים על רכישת מזון בריא עבור ילדיהם. עוד עולה מהסקר, כי בקרב הנשאלים עם ההכנסה הנמוכה, מעטים נותנים משקל לערך התזונתי של מזון בעת קניית המזון. המחיר הוא השיקול העיקרי
מזון בריא - לילדים עשירים בלבד: האחריות העצומה על בריאות ילדיהם ועל רווחתם מעמידה את כל ההורים מול דילמות קשות יומיומיות, אבל הדילמה הזאת כואבת במיוחד. הרי אין הורה שלא רוצה שילדיו יהיו הכי בריאים שאפשר, אבל מה עושים כשהמזון הבריא יקר כל כך וההורים לא מרוויחים מספיק? פשוט מאוד - נאלצים לוותר.
סקר שביצע באחרונה מכון סמית בקרב 500 הורים לילדים שיש להם לפחות ילד אחד מתחת לגיל 18 מגלה שוב, באופן מובהק, שהפערים החברתיים מתחילים כבר בגיל צעיר, ומתבטאים בתחום הבסיסי ביותר - המזון שהם אוכלים. על פי ממצאי הסקר, 73% מבעלי רמת הכנסה נמוכה נאלצו לוותר על רכישת מזון בריא בחודשיים האחרונים עקב עלותו הגבוהה, לעומת 33% בלבד מבעלי רמת הכנסה גבוהה שנאלצו לעשות כך. הסקר, שהוזמן עבור ועידת הרווחה השלישית של תל אביב-יפו, בדק היבטים שונים של תזונה בריאה וביטחון תזונתי בקרב הורים משכבות כלכליות שונות.
עוד עולה מהסקר כי 73% מההורים מקפידים על אוכל בריא בבית, לעומת 27% שלא מצליחים להקפיד על כך. פער נרשם בין בעלי רמת הכנסה גבוהה (80% מקפידים) לעומת בעלי הכנסה נמוכה (רק 66% מקפידים). בנוסף על כך, 64% מההורים ציינו שבביתם שותים משקאות ממותקים או מוגזים לפחות פעם בשבוע.
מה השיקול העיקרי ברכישת מזון עבור המשפחה?
כשנשאלו ההורים מהו השיקול העיקרי שמניע אותם ברכישת מזון עבור המשפחה, 49% מכלל ההורים ענו כי המחיר הוא השיקול העיקרי ו-42% מהם הגדירו את הערך התזונתי ככזה. גם כאן בלטו הפערים בין רמות ההכנסה השונות: בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה, 66% ציינו "מחיר" ו-26% ציינו "ערך תזונתי", בעוד שבקרב בעלי ההכנסה הגבוהה היחס היה הפוך - 25% ציינו "מחיר" ו-57% ציינו "ערך תזונתי".
מה ההוצאה החודשים שלכם על מזון?
37% מההורים מוציאים 2,000-1,000 שקלים בחודש על מזון, 30% מוציאים בין 2,000 ל-4,000 שקלים בחודש, ואילו 15% מהנשאלים מוציאים על מזון סכום שקטן מ-1,000 שקלים.
25% מההורים העידו כי הם נוהגים לאכול בחוץ – בבתי קפה ומסעדות – לפחות אחת לשבוע. 45% מבעלי הכנסות נמוכות כלל לא אוכלים בחוץ, בעוד ש-40% מבעלי הכנסות גבוהות אוכלים בחוץ לפחות אחת לשבוע.
מה אוכלים ומי מבשל?
"בבית אימא מכינה את האוכל" - כך טענו בסקר 66% מהאימהות ו-42% מהאבות. 29% מהאימהות ו-46% מהאבות ענו כי שני ההורים חולקים במטלה יחד.
לשאלה "מהי ארוחת הצהריים הסטנדרטית שהילדים אוכלים בבית" ענו 70% מההורים שהם מכינים לילדיהם תבשילים ביתיים - 50% ציינו אורז, קוסקוס וקטניות -9% ציינו שהילדים אוכלים אוכל מוכן קפוא (פיצות, מאפים וכדומה). הציון הממוצע שהעניקו ההורים לאיכות האוכל שילדיהם אוכלים הוא 6.98 מתוך 10.
"לילדים הרעבים של היום כבר אין בטן נפוחה"
סגנית ראש עיריית תל אביב יפו מהרטה ברוך-רון, שיזמה את הוועידה: "הגיע הזמן שנעדכן את המושג רעב ונתאים אותו לשנת 2017. הרעבים של ימינו אינם ילדים רזים עם בטן נפוחה כמו בביאפרה ולעתים קרובות הם אף סובלים מעודף משקל. הרעב בימינו מתבטא בדיאטה עתירת פחמימות ובמזון זול ומעובד שגורם לפגיעה גופנית ונפשית בצורכים אותו ותורם להנצחת העוני וההדרה החברתית, שכן בדרך כלל צורכים אותו אנשים מעוטי יכולת שאינם יכולים להרשות לעצמם מזון בריא".
לפנייה לכתב/ת 
