הרב דרש מהרופאה: "הוכיחי שהמטופלת יודעת לבשל"
על פי בית הדין הרבני בתל אביב, אישה בריאה היא כזו שמכבסת, עורכת קניות ומבשלת. אב בית הדין שלח לרופאת משפחה מהכללית דרישה להגיע אל בית הדין כדי לחוות את דעתה על "כשירותה לחיי נישואים" של אחת ממטופלותיה. וכך נדרשה הרופאה לאשר את יכולות האישה "לכבס, לבשל ולערוך קניות"
במכתב שנשלח בימים האחרונים מבית הדין הרבני בתל אביב, במסגרת דיון בהיתר נישואיו של גבר לאישה שנייה, התבקשה רופאת משפחה לקבוע את כשירותה של האישה הראשונה לכבס, לערוך קניות, לבשל ולקיים יחסי אישות עם בעלה.
"בית הדין מוציא צו מורה לרופאת משפחה במרפאה בתל אביב של קופת חולים כללית להעביר עד ה-1 ביוני השנה חוות דעת רפואית על מצבה של האישה – הכולל מצבה הרפואי כיום מבחינה קוגנטיבית ושכלית", נכתב במכתב.
בהמשך המסמך דורש הרב זבדיה כהן, אב בית הדין הרבני, מהרופאה, להשיב על השאלות הבאות: "האם האישה כשירה לחיי נישואין הכוללים יחסי אישות עם הבעל, בישול, כביסות, קניות וכדומה והאם היא מבינה את המשמעות של גירושין וגט ומושג על פירוד מהבעל".
רופאת המשפחה, שלא הגיעה לדיון הראשון בבית הדין, הוזמנה אליו בשנית ובית הדין הרבני אף איים שאם לא תגיע יינקטו כנגדה הליכים משפטיים: "אם לא תופיע לדיון זה בית הדין יחייב אותה בהוצאות משפט ובזיון בית הדין על פי חוק".
אולם הרופאה איננה מבינה מדוע היא אמורה להגיע לבית הדין להעיד על דברים שאין ביכולותיה להעיד עליהם "איך הרופאה יכולה לדעת אם האישה יודעת לעשות כביסה או לערוך קניות?" תהו אתמול קרוביה של רופאת המשפחה, "האם היא אמורה לעשות לה בחינה על היכולות שלה לבשל ואם המזון שהיא מכינה מספיק טעים?"
לפי ההלכה - גבר יכול להיות נשוי לכמה נשים במקביל
דרישת בית הדין מרופאת המשפחה הגיעה במסגרת דיון בבקשתו של גבר לשאת אישה נוספת מבלי להתגרש מאשתו הנוכחית. מדובר בהיתר חריג הכרוך בפרוצדורה הלכתית מורכבת, שניתן בכ-10 מקרים בשנה. כדי להשתמש בו גם במקרה זה, ביקש בית הדין הרבני מהרופאה חוות דעת על כשירותה של האישה לתפקד בקשר נישואים וכאשת משפחה, או לחלופין להתגרש.
לפי ההלכה היהודית הבסיסית, אישה יכולה להתחתן רק עם גבר אחד, ואינה יכולה להשתחרר מקשר הנישואים או לחיות בזוגיות עם אדם אחר אלא לאחר קבלת גט. לעומת זאת, גבר יכול להיות נשוי לכמה נשים במקביל, ללא הגבלה - וכך היה נהוג בתקופות קדומות (כמו כיום בתרבויות מסוימות).
לפני כאלף שנה, בערך בתחילת המאה ה-11, התקבלה בעם ישראל תקנת "חרם דרבנו גרשום", המשווה בין המינים ואוסרת פוליגמיה גם על גברים. למרות זאת, במקרים חריגים שבהם הקשר הזוגי כבר אינו קיים אך אין אפשרות להתגרש רשמית (למשל אם האישה נעלמה, מסרבת לקבל את הגט, אינה כשירה לכך רפואית וכדומה), ניתן לחרוג מהנורמה המקובלת, ובאמצעות היתר מיוחד מאפשרים לגבר להמשיך בחייו ולשאת אישה נוספת. הסיבה לכך היא שמבחינת עיקר ההלכה אין מניעה מריבוי נשים, והאינטרס הציבורי הוא שלא ייווצרו טרגדיות אנושיות בשם אותה תקנה.
"דרישה מופרכת"
"זו הרי דרישה מופרכת לבקש מרופא משפחה", כך המשיכה תגובת קרובי הרופאה, "ובכלל, למה בית דין רבני צריך לבחון את כישוריה של האישה ביכולות לבצע מטלות בית כמו כביסה, ניקיון או קניות?" עוד טענו קרוביה של הרופאה כי "אם בית הדין רוצה לבחון את מצבה הנפשי של האישה – שיתכבד להזמין לדיון רופא פסיכיאטר שהתמחותו בבריאות הנפש".
פרופ׳ שלמה וינקר, יו״ר איגוד רופאי המשפחה בישראל, מוסר: ״לפנינו דוגמא נוספת וקיצונית למטלות והנחיות שגופים שונים, ובהם
גם גופי שלטון, מעלים על דעתם להטיל על רופאי המשפחה. דוגמא זו, שהיא אחת מני רבות עליהן אנו מתריעים כבר תקופה ארוכה, מציגה ביתר שאת את חוסר ההבנה על אודות הייעוד והתפקיד של רופאי המשפחה.
"הכשרתו של רופא המשפחה ארוכה, העומס עליו רב והוא מוצא עצמו מבזבז זמן יקר על מתן אישורים לא רלוונטיים במקום להקדיש את זמנו ומרצו לטפל בחולים״.
מבית הדין הרבני נמסר בתגובה: "על תיקי בית הדין הרבני בענייני משפחה – ותיק זה בכללו - חל איסור פרסום. הנהלת בתי הדין הרבניים אינה נוהגת להתייחס לנקודות פרטניות התלושות מהקשרן ויש בהן כדי לפגוע בפרטיותם של בעלי הדין. בעל דין המעוניין להשיג על החלטה של בית דין אזורי רשאי לפנות לבית הדין הרבני הגדול".
לפנייה לכתב/ת 
