תשמרי על עצמך: על חשיבות בדיקות השד

בשיתוף המרכז הרפואי הדסה

מחלת סרטן השד היא ה הממארת השכיחה ביותר ומהווה את הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים. בישראל כשליש ממקרי הסרטן החדשים בנשים הם של סרטן השד. ד"ר תמר סלע, מנהלת המרכז לאבחון מחלות שד בהדסה עין כרם מסבירה על הבדיקות הנחוצות, על גורמי הסיכון, חשיבות ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, על סוגי הבדיקות השונות המותאמות לסוגי השדיים השונים ועל הצורך לשים לב לכל שינוי.

סרטן השד, גידול ממאיר בבלוטות השדיים. סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר אצל נשים בעולם המערבי. במדינת ישראל כשליש מכלל מקרי הסרטן אצל נשים הם מקרים של סרטן שד. לרוב הוא מופיע בין הגילאים 40 - 65. המחלה תוקפת גם גברים אם כי בתדירות נמוכה יחסית (על כל מאה נשים חולות, יש גבר חולה אחד).

רוב הגידולים המוגדרים כסרטן שד הם מסוג קרצינומה (גידול בתאי אפיתל), אך קיימים סוגים נדירים יותר של סרטן השד המסווגים כסרקומה (גידול בריקמת חיבור) או לימפומה (גידול בקשרי לימפה). 

(באדיבות מ.ר. הדסה)

בין הבדיקות לאבחון גוש בשד מונים את: סריקת הממוגרפיה, בדיקת רנטגן לחזה המגבירה את הסיכוי לזיהוי מוקדם של התפתחות סרטן השד בשלביו ההתחלתיים. הסריקה עשויה לגלות גושים קטנים, שאינם ניתנים למישוש. אם נתגלה גוש, יש לברר את טיבו.

אולטרה-סאונד: בדיקת האולטרה-סאונד משמשת לאיבחון טיבו של הגוש שנמצא, אם הוא ציסטה (מכיל נוזל) או מוצק.

ביופסיה – ישנן מספר שיטות לביופסיה ולרוב הן אינן כרוכות בכאב. מטרת הביופסיה היא דגימת גושים שזוהו בממוגרפיה, ובדיקה מצבם: אם הם ממאירים או שפריים.

אם נמצא גידול סרטני בשד, השלב הבא הינו חיפוש גרורות מעבר לחזה ולרקמות המקיפות. גרורות עשויות להוביל לסיבוכים מסוכנים. בלוטות הלימפה שבבית-השחי הינן מועדות לפורענות במקרה זה. נוכחותם או העדרם של תאים סרטניים באיזור זה עוזר לרופא לקבוע את חומרת המחלה.

(באדיבות מ.ר. הדסה)

בשיתוף המרכז הרפואי הדסה