מספטמבר: חיסון לשפעת בביה"ס גם לתלמידי כיתות ג'
משרד הבריאות החליט להמשיך בפרויקט חיסון התלמידים נגד שפעת, והשנה יחוסנו, בנוסף לתלמידי כיתות ב', גם כל תלמידי כיתות ג' בבתי הספר. מטרת פרויקט החיסונים היא הפחתה משמעותית של שיעור ההדבקה במחלה בין הילדים לבין עצמם ובינם לבין צוותי המורים וההורים
למה הישראלים עדיין שאננים ביחס לחיסוני השפעת? צפו בראיון באולפן:
נלחמים במגפת השפעת: בשנת הלימודים הקרובה יחוסנו נגד שפעת גם תלמידי כיתות ג' בכל בתי הספר, זאת בנוסף לתלמידי כיתות ב' שהחלו לקבל את החיסונים במרוכז השנה, וימשיכו לקבל אותם גם בשנה הבאה.
פרויקט חיסון התלמידים החל לפני כשנתיים, כשמשרד הבריאות החליט, כחלק מהמלחמה במגפת השפעת, לחסן באופן פעיל את תלמידי בתי הספר בהדרגה, כשהמטרה הסופית היא לחסן את כלל התלמידים, הן בבתי הספר היסודיים והן בבתי הספר התיכוניים. זאת מתוך כוונה לצמצם משמעותית את שיעור ההדבקות בין הילדים עצמם, ומהם אל ההורים ולצוותי המורים.
בחודש ספטמבר 2017 יקבלו תלמידי כיתות ב' וג' בבתי הספר מנה אחת של התרכיב המומת נגד שפעת באמצעות שירותי בריאות התלמיד של משרד הבריאות.
ילדים שלא חוסנו בעבר בשתי מנות חיסון כנדרש יזדקקו למנה שנייה של החיסון על פי גילם, ויקבלו אותה בקופת החולים בה הם מבוטחים, ארבעה שבועות לפחות לאחר קבלת המנה הראשונה.
על פי ההערכות, רק כעשירית מהילדים בישראל מתחסנים מדי שנה נגד שפעת. במשרד הבריאות מעריכים שתוכנית החיסונים החדשה תביא להפחתה משמעותית בשיעור התחלואה, שתגן כאמור לא רק על הילדים, אלא גם על המבוגרים - שנדבקים פעמים רבות במחלות הוויראליות מילדיהם. יחד עם זאת, החיסון איננו חובה, ותלמיד שהוריו יסרבו - יורשה שלא להתחסן.
קראו גם:
חיסון נגד שפעת: למי הוא באמת יעיל?
כישלון? רק 55% תלמידים חוסנו לשפעת; 40% סירבו להתחסן
חשש: לא יהיו מספיק חיסוני שפעת לתלמידי בית הספר
חיסוני תלמידים נגד שפעת כבר מבוצעים במדינות מערביות רבות בעולם, בהן ארצות הברית, בריטניה ויפן, והביאו לירידה בשיעור התחלואה בשפעת במדינות אלה.
חיסון נגד שפעת: שאלות ותשובות
כיצד נבחר הרכב החיסון נגד שפעת?
תהליך ייצור החיסונים לשפעת מתחיל כשנה עד שנה וחצי לפני מועד שיווקם. על סמך התצפיות מהחורף האחרון נאספים נתונים על נגיפי השפעת העמידים שתקפו את אוכלוסיית כדור הארץ ועל פי הם נבחרים שלושה עד ארבעה הנגיפים שגרמו למרבית התחלואה. אלה מורכבים בייצור החיסון הבא.
כיצד פועל החיסון בגוף?
לאחר הזרקת החיסון, המערכת האימונולוגית מתחילה לייצר נוגדנים – אלה החיילים שאמורים לזהות את החיסון המכיל וירוס מומת, כאילו היה וירוס חי. לאחר תהליך הזיהוי, עומדים הנוגדנים "על המשמר" ובכל הדבקה בשפעת הם מתעוררים לפעולה ומזעיקים את מערכת החיסון של הגוף שתוקפת את הווירוס כבר בראשיתו. כך הווירוס מושמד עוד לפני שהצליח להשתכפל בגוף ולגרום למחלה.
האם החיסון בטוח מגן בפני שפעת?
חיסונים אינם תמיד מעניקים הגנה של 100% מפני הדבקה. גם הגנה חלקית ההופכת מחלה מקשה וקטלנית ל"קלה" עד "מתונה" מעידה על כך שהחיסון יעיל. כך למשל, החיסון לאבעבועות רוח הפך את המחלה שהייתה פעם קשה ואף גורמת לתמותת ילדים – למחלה קלה. לפיכך, ייתכן שחלק מחולי השפעת לוקים בשפעת קלה עד מתונה בזכות החיסון.
מה מראים הנתונים בישראל?
על פי נתוני משרד הבריאות, חלה ירידה בתחלואה בשפעת, ועל פי ההערכות הירידה הזו משוייכת לחיסונים. גם הנתונים מרחבי העולם בקרב מיליוני מתחסנים הראו כי החיסון לשפעת מפחית תחלואה ותמותה.
איך ניתן לדעת אם חליתי בשפעת?
בניגוד להצטננות, שהיא מחלה קלה וחולפת תוך כמה ימים וכוללת נזלת, עיטוש, וכאבי גרון - הרי ששפעת היא מחלה קשה. חולי שפעת סובלים מחום גבוה, כאב ראש עז, כאבי שרירים ועייפות. תסמינים אחרים, כמו נזלת, כאב גרון, או תחושה של לחץ בחזה, שכיחים פחות בשפעת.
השפעת תוקפת בעיקר בחורף, אך לא בגלל הקור, שאינו משפיע כלל על מהלך המחלה, אלא משום שאנשים מצטופפים בחדרים שאינם מאווררים.
איך אפשר להפחית את סיכויי ההדבקה בשפעת?
כדי למזער את סיכויי ההדבקה כדאי להקפיד להתעטש אל המרפק ולא אל כף היד. בנוסף, מומלץ לחטא את הידיים, הצעצועים והידיות, גם לאחר היציאה מהשירותים וגם לאחר התעטשות.
האם יש צורך במתן אנטיביוטיקה במקרה של שפעת?
אנטיביוטיקה פועלת אך ורק על חיידקים, בעוד ששפעת נגרמת על ידי נגיפים. עם זאת, קיימות שלוש תרופות לשפעת אותן ניתן לקבל בתחילת המחלה, כשהשכיחה שבהן ניתנת בכדורים ונקראת "טמיפלו".
תרופה זו, המעכבת את שכפול הנגיף, ניתנת כאמור בתחילת המחלה, במקרה שהרופא התרשם כי אכן קיים חשד סביר לשפעת במטופל השייך לקבוצות הסיכון: ילדים מתחת לגיל שש, קשישים ונשים בהריון.
מתי יש לפנות לרופא?
- במצב של חום ממושך מעל חמישה ימים.
- כאשר ישנן הקאות מרובות בכל נסיון שתייה.
- בכל מצב של קוצר נשימה המתבטא בכיחלון בשפתיים, נשימת יתר (בתינוקות: מעל 50 נשימות בדקה, בילדים מעל 40 נשימות בדקה, במבוגרים מעל 20 נשימות בדקה).
- בכל מצב של הופעת חום עם פריחה נקודתית אדומה על העור שאינה נעלמת בלחיצה או מתיחה של העור.
- כשמתרחשת ירידה במצב ההכרה, בלבול, חוסר יציבות בהליכה או חוסר תחושה בחלק כלשהו בגוף או בפנים.