חצי שירה: הייתי הילדה הכי שמנה - גם בחופש הגדול
גם אחרי שהשילה מעצמה 70 ק"ג, שירה וסרמן לא שוכחת את המלחמה שנאלצה לנהל עם המשקל, בעיקר כילדה בחופש הגדול. עכשיו כשהיא אמא לשתי בנות, היא מסבירה איך בכמה עצות פשוטות אפשר להתגבר על המשוכה של אכילה בריאה בחופש - ואפילו להצליח
כשהייתי ילדה הייתי הכי שמנה בכיתה, הכי שמנה בשכבה והכי שמנה בבית הספר. היה לזה מחיר לא פשוט במהלך השנה, ובגלל זה תמיד שמחתי שהגיע החופש הגדול, שהיווה בשבילי "כרטיס יציאה" אמיתי לחופש - מכל הדברים שהתמודדתי איתם במשך כל השנה.
היציאה לחופש הגדול הייתה בשבילי חודשיים שלמים של שקט ממלחמות, של שקט מהתמודדות עם המציאות, עם המשקל העצום, עם הקושי הפיזי והנפשי שכל כך בלט אצלי.
קראתם את הטור הקודם?
החופש לאכול מה שבא לי
מעולם לא הייתי ילדת קייטנות. נדיר שהייתי מסכימה שירשמו אותי לקייטנה ואם כן אז לכמה שפחות זמן. ההתנהלות שלי בחופש הגדול הייתה כמעט תמיד זהה בכל שנה: נשארתי בבית עם אחד ההורים או עם סבתא או מטפלת, בין כל הפעילות מצאתי שהפעילות האהובה עליי היא לצאת לטיולים למטבח בכלל ולמקרר בפרט.
הרגשתי שהפעילות הזאת מפיגה את השעמום, עוזרת לי להתמודד עם החום ונותנת לי את החופש לאכול מה שבא לי מתי שבא לי.
התוצאה כמובן הייתה מאוד ברורה – בסוף הקיץ תמיד שקלתי יותר (הרבה יותר!) מאשר לפניו. העלייה במשקל הייתה תוצאה של תסכול אך גם תוצאה של אהבה לאוכל, כי האוכל תמיד היה שם עבורי ולא "שפט אותי" או "ירד עליי".
למרות שאכלתי המון בזמן החופשה, התחושה שליוותה אותי הייתי בעיקר תסכול. עמוק בתוכי היה רצון לעשות שינוי לקראת השנה שתבוא ו"להפתיע" את כולם, אך אף פעם לא באמת עשיתי משהו עם הרצון הזה.
עברו השנים, עשיתי מהפך אדיר שכלל ירידה של מעל 70 ק"ג ממשקלי (ושמירה על ההישג במשך 11 שנים), ועכשיו גם אני אמא לשתי בנות שיוצאות לחופש הגדול.
בכל פעם עולה בי השאלה מה יכול לקרות במידה וגם הן יסבלו מעודף משקל, איך אעביר לבנותיי את המסר שעודף משקל הוא לא רק לא בריא אלא גם משאיר צלקות פיזיות ונפשיות לכל החיים?
כאמא אני רוצה לתת להן את הכי טוב שיש, אך לא תמיד אפשר להיות כל הזמן בשליטה. לכן אני מיישמת בחיי הפרטיים כל מיני דברים קטנים שעוזרים לבנותיי להפנים מהי הדרך הנכונה לפעול במצבים מסוימים.
היו אתם ששולטים באוכל
החלטתי לשתף אתכם בכמה מהעקרונות הללו. זה נכון שקל לכתוב וקשה ליישם, אבל אני באמת מאמינה שחלק מהמסר יכול לעבור לילדים, גם אם הם לא בעודף משקל אבל אוכלים משעמום או תסכול או כל סיבה אחרת.
1. שעמום
כל ילד וילדה מנתבים שעמום לצורת התנהגות אחרת. אחד יירדם, אחד יילך למקרר ואחד יברח למסכים.
נסו להגדיר זמן ברור של ארוחות. אני יודעת שכשילדים יודעים מתי אוכלים יש להם מסגרת, כמובן שזה לא מונע טיולים למקרר אבל יכול בהחלט להוות "טריגר" שהילד יחכה לשעת הארוחה.
2. האוכל הוא לא העיקר
לקראת החופש אני מקפידה לדבר עם בנותיי על הפעילויות שנחווה ולא על מה שנאכל. לחלקכם זה אולי נשמע מוזר אבל יש בני נוער רבים שעוברים ממקום אכילה אחד לשני, גלידות, בתי קפה, מסעדה בים ועוד. הפוקוס צריך להיות על הבילוי ולא על האוכל.
3. לשים גבולות זה לא דבר רע
כילדה בעלת עודף משקל גדול מאוד, תמיד פחדתי להעביר לבנותיי את המסר לבריאות בצורה שתיצור להן בעיה עם אוכל.
אם רואים שהילד מבקש אוכל לעתים קרובות מדי ואתם בטוחים שזהו אינו רעב פיזיולוגי אמיתי כי הוא אכל מספיק בארוחה האחרונה, אז במקום להעיר אפשר פשוט לשים גבול ולומר ש"כרגע לא אוכלים, עוד מעט ארוחת ערב".
שימו לב שילד שלא באמת רעב יפסיק את החיפושים אחרי האוכל מיד אחרי שתציעו לו פעילות חלופית אחרת!
4. אל תתקיפו
זכרו שכל התקפה או הערה בוטה על המשקל לילדים, במיוחד הרגישים שביניהם, אינה עוזרת ולכן לעולם, אבל לעולם לא להעיר לילדים ליד אנשים שהם אוכלים יותר מדי, מהר מדי, מתוק מדי.
בכלל עדיף לא להעיר להם כי זה יוצר אנטיגוניזם. ברוב המקרים הילדים מסדרים להם את הרגלי האכילה או יורדים במשקל רק כשההורים יוצאים להם מהוריד.
5. ממתק אחד ליום
אצלנו בבית אוכלים ממתק אחד ליום. כן אני מודה, אמנם זה הסלוגן אצלנו בבית, אך יש ימים שהוא עובד טיפה פחות ואז הילדות אוכלות טיפה יותר והן יודעות שזה בסדר גמור, בעיקר בסופי שבוע מלאי אירועים. אבל אתם יודעים מה? עדיף לי ליישם 80 אחוזים מאשר כלל לא!
ממתק אחד ליום זה גבול מצד אחד, ומצד שני נותן לילד את אפשרות הבחירה למה שהוא באמת אוהב ורוצה לאכול.
6. תכנון מראש
בכל ערב לתכנן עם הילדים מה מתוכנן ליום המחרת ומה צפוי להיות סדר היום, כדי שיידעו עוד לפני שהם הולכים לישון מה הפעילויות הצפויות להם. זה מכניס למסגרת ומפתח יצירתיות.
7. הטיפ החשוב ביותר - לאהוב את הילדים שלנו כמו שהם
הוריי תמיד עטפו אותי באהבה והאמינו בי וזו הייתה בהחלט אחת הסיבות שבזכותן התקיים המהפך הגדול בחיי. לא היה שבוע שלא היו אומרים לי שמה שרק ארצה אשיג, בכל תחום.
"חצי שירה" היא הבעלים של חיים בריאים ורזים