נוצות פלמינגו ושאריות סרטנים: המרכיבים המפתיעים בממתקים
הגלידה, השתייה הממותקת, נחשי הגומי הצבעוניים, הסוכריות שעל עוגת יום ההולדת ואפילו דגי הסלמון - חלק ממוצרי המזון שאנחנו מכניסים לעגלה בסופר בלי לחשוב יותר מדי מכילים חומרים אקזוטיים במקרה הטוב - ומזיקים לבריאות במקרה הגרוע. התזונאית יעל היינמן-ברמן ממליצה: כך תדעו מה באמת הילדים שלכם אוכלים
השבוע יחגגו ה"נחשים" - אותן סוכריות גומי צבעוניות ומתוקות שכולנו אהבנו לנשנש בילדותנו - את יום הולדתם ה-36. אבל כלל לא בטוח שזו סיבה למסיבה - הנחשים וסוכריות גומי נוספות בצורות ובצבעים שונים מזיקים לבריאות ומכילים מרכיבים שונים ומשונים, בהם שרידי נפט ופחם, נוצות פלמינגו ושאריות סרטנים.
ידוע שילדים "אוכלים עם העיניים", מה שהופך אותם לקהל היעד העיקרי למאכלים עם צבעי מאכל. יצרני המזון מודעים לכך, ולכן הם צובעים את הגלידה בכל צבעי הקשת, את העוגות הם מקשטים בבצק סוכר ובתמונה גדולה וססגונית, ואת נחשי הגומי הם טובלים בצבעים בוהקים במיוחד. הבעיה היא שילדים רגישים לצבעי מאכל יותר ממבוגרים, בעיקר מפני שחילוף החומרים שלהם הוא שונה.
אז מה בעצם כל כך מזיק בצבעי מאכל? הרי הם למאכל. אבל לא - השם "צבעי מאכל" מרמז על כך שבמאכל יש צבע, ולא על שהצבע עצמו הוא המאכל. מקור הצבע ברוב המקרים הוא כלל איננו מזון, ובמקרים רבים הוא אף רחוק מלהיות בריא. במקרים קיצוניים הוא אף עלול להיות מסרטן ומסוכן לבריאות.
הייתם נותנים לילדים לאכול נפט ופחם?
צבעי המאכל מופקים מחומרים שונים ומשונים. יש צבעים שמבוססים על נפט, פחם ותרכובות כימיקלים, ויש צבעים שמקורם בכורכום, פפריקה, עלים, גבעולים, פרחים, פטריות ואפילו סוג מסוים של כנימות. לדוגמה, צבע המאכל E120, שמכונה גם "שני" או "אדום טבעי 4", עשוי מכנימות קוצ'יניל טחונות, ואילו ה-E161g עשוי לעתים מנוצות פלמינגו ושאריות שריון סרטן.
הצבעים מעניקים למזון מראה מושך וטרי, ולכן משתמשים בהם גם בתעשיית הדגים, למשל, ולעיתים מוסיפים למזונם של דגי הסלמון את צבע המאכל המלאכותי E161g, שמעניק לבשרם את הצבע הוורוד. את צבעי המאכל נוהגים להוסיף גם למזונות שצבעם הטבעי דהה מסיבות שונות כמו לחות, חשיפה לאור, מגע עם אוויר, שינויי טמפרטורה ואחסון ממושך.
במחצית השנייה של המאה העשרים החלו להתפרסם מחקרים שהעלו אפשרות מבוססת למדי שלפיה חלק מהצבעים פועלים כחומרים משלשלים, וחלקם גורמים לתופעות אלרגיות ונוירולוגיות שונות. לכן חלק מהצבעים הוצאו מחוץ לחוק, ואילו כמותם של האחרים הוגבלה לצריכה יומית.
לפני כשנה פרסמה הכנסת מסמך שמסדיר את השימוש בצבעי מאכל מסוג "זפת פחם" במזון בארצות הברית, באיחוד האירופי ובישראל. אפשר ללמוד ממנו שיש צבעי מאכל שאינם מאושרים לשימוש בחלק מהמדינות אך בישראל השימוש בהם מותר, אם כי מוגבל בכמות.
בהם, למשל, ה-E131 - צבע כחול-סגול שלא מאושר לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), ובישראל השימוש שלו מוגבל ל-5 מ"ג לק"ג משקל גוף, וה-E124 - צבע אדום שנאסר לשימוש בארצות הברית, והאיחוד האירופי ממליץ להגביל את צריכתו ל-0.7 מ"ג לק"ג בלבד. בישראל צריכתו מוגבלת ל-4 מ"ג לק"ג - פער של כמעט פי 6.
צבע המאכל E110, המכונה "יילו סאנסט", מאושר לשימוש בישראל בהגבלה של 4 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום, אך נאסר לחלוטין לשימוש במדינותכמו שבדיה, פינלנד ונורבגיה.
מה ניתן לעשות?
• קנו חכם: הדפיסו את הטבלה או העתיקו אותה לסמארטפון ובקניות הבאות התחילו לשים לב למספרי ה-E השונים. מובטח לכם שבתוך כמה פעמים תזכרו את הרשימה היטב ותכירו את המוצרים שאינם עוד חלק מסל הקניות שלכם.
• היו מודעים: קראו רכיבים על אריזות מזון, בחרו כיבוד בריא בימי הולדת וחנכו את המשפחה שלנו לחיים בריאים וטובים יותר.
• סוף לארון הממתקים: היפטרו מארון הממתקים כבר היום והחליפו את הממתקים בפירות חתוכים זמינים, מאפים ביתיים במידה, ממתקים אורגניים (שצברו פופולריות באחרונה) וממתקים ביתיים כמו קליפות תפוז מסוכרות, ארטיקים מפירות טריים, פצפוצי אורז ועוד המון דברים טובים, שאת המתכונים שלהם מוצאים בקלות אונליין. כשאתם מרגישים שאין ברירה והילדים רוצים ליום ההולדת עוגת שוקולדת צבעונית, בחרו בעדשי שוקולד עם צבעי מאכל טבעיים או קשטו בחתיכות פרי וקצפת במקום בסוכריות הצבעוניות.
• פעלו כמשפחה: כדי להשיג שיתוף פעולה משאר בני המשפחה, חשוב לשוחח על העניין ולהסביר אותו. אפשר לנסות להעביר את המסר דרך ניסוי מדעי עם כל המשפחה, שבו אתם מדגימים לילדים את ההבדל בין צבעי מאכל לצבעים שמגיעים בטבע: חתכו ירקות ופירות צבעוניים, כמו גזר, תפוח אדום, אבטיח ובננה, ושימו כל פרי בקערת מים - הילדים יראו שהמים נשארים שקופים.
לעומת זאת, קנו סוכריות צבעוניות עם צבעי מאכל ושימו אותן בקערת מים, ואז הילדים יראו כיצד הצבעים נשטפים מהסוכריות ומתפשטים במים. אפשר להוסיף הסבר על כך שהצבעים מהטבע הם אלו שבריאים לנו והצבעים ה"מזויפים" מהסוכריות פוגעים לנו בגוף.
- למי שמעוניין לקרוא יותר בהרחבה, יש לא מעט ספרים בנושא. אני ממליצה על הספר "בריאות ותוספים במזון (לסלק את הקוץ)" מאת ד"ר ח.ש. סדובסקי.
- זכרו, אי אפשר ולא כדאי למנוע לגמרי את הגישה לממתקים. כדאי לצמצם את זמינותם בבית ככל האפשר לדאוג לחלופות בריאות לממתקים באירועים חברתיים, אבל זה בסדר לאפשר לפעמים לילדים ממתק או שניים במסיבות כיתה.
ממשרד הבריאות נמסר:
"הרמות המרביות של צבעי המאכל המפורטים בטוחות לשימוש ובקו אחד עם החקיקה והתקינה הבין לאומית. צבעי המאכל, כיתר תוספי המזון בישראל, בטוחים לשימוש ומותרים בהתאם לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון) בישראל, ובקו אחד עם החקיקות המובילות בעולם כחקיקת האיחוד האירופי ותקינת קודקס אלימנטריוס.
"השימוש המותר בתוספי מזון הוא בהתבסס על הערכות הגופים המקצועיים בישראל ובעולם כולל באירופה EFSA (הארגון האירופי לבטיחות מזון) ו-JECFA (ועדת המומחים לתוספי מזון המשותפת לארגון הבריאות העולמי וארגון החקלאות והמזון של האו"ם)".
הכותבת היא דיאטנית רשת "צהריים טובים" של החברה למתנ"סים הארצית