למה אישה צריכה להיסחב עם מכל תרומת הזרע במכוניתה?

נשים שבחרו להביא ילד בתרומת זרע מטורטרות על ידי מוסדות הבריאות: בבוקר שבו הייתה אמורה לעבור את הליך ההפריה החוץ גופית (IVF) הגיעה ק' למרכז הרפואי שבו ממוקם בנק הזרע וביקשה לאסוף את מנת התרומה. להפתעתה, גילתה ק' שלא תוכל לקבל את התרומה, כי היא לא הביאה איתה את מכל השינוע של הזרע - פיסת פרוצדורה שכלל לא דמיינה לעצמה שהייתה באחריותה.

"פרצתי בבכי", מתארת ק' את הסיטואציה ההזויה, "אני עומדת שם באחד הימים הכי רגישים בחיים שלי, ושואלים אותי למה לא הבאתי מכל? איך אני אמורה לדעת שאין להם מכל? זה פשוט שבר אותי, זה גם ככה תהליך שמאוד טעון רגשית, אז לא הצלחתי להבין למה אף אחד לא מקל עלי".

כ-5,000 נשים בוחרות להביא ילד לעולם באמצעות תרומת זרע בכל שנה. ברוב המקרים מדובר בנשים יחידניות או נשים שנמצאות בזוגיות עם נשים. מערכת הבריאות מאפשרת לכל אחת מהן לבחור באיזה מוסד לעבור את הליך ההפריה ומאיזה מוסד לקבל את תרומת הזרע, ורבות מהן בוחרות לפצל את שתי הפונקציות הללו בין מוסד פרטי ומוסד ציבורי, בעיקר בגלל העלות הגבוהה של ההליך בבנקי הזרע הפרטיים.

"זה גם כך הליך טעון רגשית, אז למה לא להקל?" מכל הזרע חגור במכונית הפרטית

כך יכולה אישה לקבל את הזרע באחד מבנקי הזרע הציבוריים - לדוגמא - בתל השומר, איכילוב, בילינסון, רמב"ם, אסף הרופא ועוד - אבל את הליך ההפריה עצמו לעבור במוסד פרטי לבחירתה, שם תוכל לעבור את ההליך הרגיש עם רופא/ה לבחירתה, עם ליווי צמוד ועם כל ההטבות הנלוות להליך רפואי שמבוצע באופן פרטי.

אבל מסתבר שאפשרות הבחירה שעומדת מול הנשים לא כוללת את שינוע מכל הזרע בין המוסדות, עובדה שמאלצת אותן להתנייד עם המכל ממקום למקום בעצמן, לשאת אותו בתיק נשיאה שהביאו מהבית, לנסוע איתו ברכב הפרטי שלהן, להתהלך איתו ברחוב מול מבטים זרים, וכל זה בזמן שהן צריכות לדאוג לביטחונה של התכולה היקרה.

"בגלל שבקפלן ברחובות יש יחידת IVF שאומרים שהיא טובה, רציתי לעשות את הטיפול שם", אומרת ש', תושבת רחובות, בשיחה עם ynet. "ואז באמת התחלתי לברר מה הפרוצדורה וקלטתי בעצם שאני צריכה לשנע את הזרע מאיכילוב לקפלן, ואני לא יודעת איך עושים את זה ומתי עושים את זה ואם זה יחזיק, ואם אני אביא את זה יום לפני - הזרע יחזיק במכל? זאת פרוצדורה מעיקה ובגלל הפרוצדורה החלטתי לוותר על האופציה, ואפילו שאני גרה ברחובות אני עוברת את הטיפולים בתל אביב".

"זאת תמונה שצולמה בשבוע שעבר על ידי אישה שבאמת בתהליך הזה התבקשה להעביר את מכל הזרע ממוסד ציבורי, למוסד פרטי בו היא בחרה לעבור את התהליך", אומר עיתונאי ynet אדיר ינקו ששוחח עם הנשים, "דיברנו בימים האחרונים עם נשים שאמרו שהתהליך הזה הוא סוריאליסטי, חלקן אפילו תיארו אותו כמשפיל. חייבים להבין גם שיש כאן פגיעה בחופש הבחירה של הנשים, שבגלל הטרטור שהן נאלצות לעבור פשוט ויתרו והחליטו לעבור את התהליך".

היה יותר קל אם הייתי יודעת שהכל מסודר

"בחו"ל יש חברות פרטיות שדואגות לשינוע מכלי הזרע, אבל שם הסיטואציה היא אחרת, כל מערכת הבריאות היא פרטית, למשל בארצות הברית", אומר ינקו. "מה שחסר כאן זה פשוט תיאום בין המוסד הציבורי למוסד הפרטי, לדעת שהם עושים הכל כדי להקל על הנשים שגם כך נמצאות בסיטואציה לא פשוטה, במקום להקשות עליהן".

"החלטתי לוותר על האופציה, ואפילו שאני גרה ברחובות אני עוברת את הטיפולים בתל אביב"(צילום: שאול גולן)

"הייתי צריכה ללכת בבוקר, לקחת את הזרע ולנסוע עם זה לאסותא", אומרת א', שבחרה לקחת תרומת זרע מאיכילוב אבל לעבור את ההפריה באסותא, "אבל זה היה קצת מטורטר כזה, אז פשוט ויתרתי על זה על זה ועשיתי באיכילוב, זה גם ככה תהליך שהוא פחות נעים, אז לבזבז עוד שעתיים בבוקר על כל השינוע הזה, לנסוע לאיכילוב ואז להחזיר את הקופסא".

"גם ככה זה יושב במקום הכי רגשי של החד הוריות ולעשות לבד", מוסיפה ק', "זה מאוד מאוד קשה. מבחינתי הם צריכים לעשות הכל כדי להקל עלי, לא להקשות עלי. אין ספק שהיה לי יותר קל אם פשוט הייתי מגיעה לשאיבה והייתי יודעת שהכול מסודר... היו רגעים באוטו למשל שבפנייה הייתי צריכה לשים יד אחת שלא ייראו, זה קצת מביך".

"בנקי הזרע מאפשרים מסירה של מנות זרע למטופלת בהתאם לבקשתן להמשיך את הטיפול ביחידה אחרת. מרגע הוצאת הזרע מחזקת בנק הזרע, האחריות לשינוע הזרע, כמו גם לנזקים שייגרמו חלילה מהעברתו, חלה על האישה שביקשה את הוצאתו מהבנק. חשוב להבהיר כי מדובר במכל קטן שגודלו 35X15 ס"מ ושאותו ניתן להכניס לתיק סטנדרטי. חלק מבנקי הזרע אף מוסרים את המכל כשהוא עטוף בשקית אטומה. למיטב ידיעתנו לא קיבלנו בעבר תלונות דומות בנושא ולא ברור לנו ממנה נובעת טענת ההשפלה המוזכרת בפנייתך".