תאים מהונדסים נגד סרטן המוח
הטיפול שפותח בישראל והצליח יפה נגד סרטני דם נוסה בפעם הראשונה על חולים סופניים בסרטן מוח. התוצאות מעורבות, עם פתח לתקווה
גליובלסטומה רב צורנית (או GBM) היא סרטן המוח האגרסיבי ביותר. במהלך 25 השנים האחרונות כמעט לא נרשמה שום התקדמות בטיפול ב-GBM, ותוחלת החיים החציונית של החולים היא פחות משנתיים. רק אחוזים בודדים מהחולים שורדים יותר מחמש שנים לאחר האבחנה. ניסוי קליני ראשוני שביצעו חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ובית החולים הכללי של מסצ'וסטס שבארה"ב מפיח תקווה חדשה לטיפול במחלה, באמצעות שימוש בטכניקה שפיתח פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן למדע, חתן פרס ישראל במדעי החיים.
בשנות השמונים פיתח אשחר טכנולוגיה הקרויה CAR-T, שהיא הנדסה גנטית של תאים של מערכת החיסון הקרויים תאי T. תאים אלו, הקיימים בגופנו כל הזמן, מסוגלים להשמיד תאי סרטן לאחר שהם מאתרים אותם, אולם הקושי הוא האיתור. בטכנולוגיית CAR-T נוטלים מחולה הסרטן דגימה של תאי T מהדם, ומהנדסים אותם גנטית כך שיבטאו קולטן מיוחד, ספציפי נגד תאי הסרטן. את התאים המהונדסים מגדלים במעבדה, ואז מזריקים בכמות גדולה לחולה, כדי שיתקפו את התאים הסרטניים.
בטכנולוגיה זו נראו כבר הצלחות בניסויים קליניים בטיפול בסרטני דם שונים. ממש בחודשים האחרונים דווח על הצלחה של ניסוי קליני במיאלומה נפוצה, והשבוע התפרסם מאמר מחקרי על הצלחה של השיטה בטיפול בסוג נוסף של לוקמיה, CLL. בסרטני דם כמו לוקמיה או לימפומה קל לתאים המהונדסים לתקוף את תאי הסרטן, המשייטים בזרם הדם. האתגר גדול יותר בגידולים מוצקים, אבל כיום מתנהלים כמה ניסויים קליניים לבדוק את יעילות השיטה גם נגד גידולים כאלה. עד כה השיטה לא נוסתה בטיפול בסרטני מוח, כי תאי T כמעט שאינם פעילים במוח.
צומת T
לניסוי הקליני נבחרו עשרה חולי GBM שהגידולים שלהם מאופיינים במוטציה בחלבון בשם EGFRvIII המתבטא על גבי תאי הגידול. מכל חולה נלקח דם, וממנו הופקו תאי T והונדסו גנטית להכיל קולטן ספציפי כנגד החלבון המוטנטי. כל חולה קיבל בעירוי מנה אחת של כ-500 מיליון תאים מהונדסים. החולים נבדקו כל כמה ימים במשך 28 יום ואחת לכמה חודשים לאחר מכן.
כל החולים שנבחרו לטיפול הניסיוני היו במצב סופני, אחרי שכל הטיפולים האחרים נכשלו. הם התחילו בטיפול כשנה לאחר האבחון ושרדו בממוצע עוד כתשעה חודשים מתחילת הטיפול, זמן רב יותר משצפו להם. אצל איש הגידול לא נעלם לגמרי, אבל אצל קצתם הייתה התייצבות של המחלה.
החוקרים איתרו את התאים המוזרקים בדמם של החולים עד כחודש ממתן הטיפול. הם זיהו חדירה של רבים מהתאים המוזרקים לרקמת הגידול, והראו שרמות החלבון המוטנטי יורדות בביופסיות שנלקחו מהגידולים לאחר הטיפול, מה שמרמז על הרג של תאי סרטן ספציפיים.
אולם, החוקרים יכלו גם לראות סממנים של עיכוב של תאי מערכת החיסון לאחר החדירה וההפעלה. הדבר מתרחש כחלק מ"מירוץ חימוש" המתרחש כל הזמן בין תאי סרטן לתאים של מערכת החיסון. תאי הגידול מפרישים חומרים המונעים מתאי T לפעול נגדם.
על אף התוצאות המעורבות ואף על פי שמדובר בניסוי קטן מאוד מבחינת מספר המשתתפים, המחקר הזה מציג התקדמות ביכולת לטווח באופן מדויק את התאים בגידולי גליובלסטומה. בניגוד לניסויים מוקדמים בטכנולוגיית CAR-T שבהם סבלו מטופלים מתופעות לוואי קשות, הניסוי הזה היה בטוח יחסית. שניים מעשרת החולים סבלו מהפרעות נוירולוגיות, אך לא ברור אם זו תוצאה של הטיפול או של המחלה עצמה.
השימוש בתאי CAR-T לטיפול בגליובסטומה עדיין דורש עוד מחקר רב. בין השאר יש לבחון דרכים לשפר ולייעל את הגעתם של תאי T למוח, וכן למצוא דרכים להתגבר על מנגנוני הגידול המעכבים את פעילותם של תאי מערכת החיסון.
יש תרופות, כמו קיטרודה, הבולמות את המנגנון הזה ומשמשות כבר היום לטיפול בסרטן העור ובסרטן הריאות. עדיין לא ברור אם תרופות כאלה יכולות לעבור את מחסום הדם-מוח, ולפעול ביעילות גם בטיפולים בסרטן המוח. עם זאת, נוכח העובדה שכבר שנים ארוכות לא חלה שום התקדמות בטיפול יעיל ב-GBM, הניסוי ב-CAR-T עשוי לבשר על פריצת דרך משמעותית בהתמודדות עם הסרטן הקשה הזה.
ד"ר יוחאי וולף, בתר דוקטורנט במכון ויצמן וכותב באתר מכון דוידסון
לפנייה לכתב/ת 
