המדינה השקיעה מיליונים – אבל רק 10% טופלו להפטיטיס
על פי הערכות בישראל, כ-30,000 אלף חולים מאובחנים בהפטיטיס C אך בפועל רק 10% מהם טופלו עד היום. פרופ' אלי צוקרמן, יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד: "מן הראוי לבצע בדיקות לגילוי הנגיף לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון, להשלים את הערכת החולים שכבר מאובחנים, להפנותם לטיפול ולכלול בסל הבריאות גם חולים עם מחלה קלה"
היום (יום ג') מצוין יום המודעות הבינלאומי לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס), ה-World Hepatitis Day, ברחבי העולם ומטרתו להעלות את רמת המודעות הציבורית על המחלה, תפוצתה וסיבוכיה ולעודד מניעה, אבחון וטיפול.
יום זה יצוין גם בכנסת, זו השנה השלישית, על ידי ח"כ יואל רזבוזוב ("יש עתיד"), באמצעות דיונים בנושאים שעל הפרק, בוועדות הכנסת השונות.
קראו עוד:
הפטיטיס C: האם המחלה עתידה להיעלם?
הפטיטיס C: הקושי לאבחן - והתסמינים הנפוצים
התרופה היקרה בסל, אז למה הפטיטיס C עדיין בישראל?
התרופה בסל - המחלה עדיין לא מוגרה
על פי הערכות בישראל, כ-30,000 אלף חולים מאובחנים בהפטיטיס C אך בפועל רק 10% מהם טופלו עד היום. עיקר הבעיה היא בטיפול בחולים שכבר אובחנו לפני שנים במערכת הרפואית, אך עדיין לא זכו לקבל את הטיפול האנטי נגיפי החדש שנכנס לסל הבריאות בישראל לפני שלוש שנים בגלל שיקולי תקציב.
בשלוש השנים האחרונות הוחלט להשקיע מיליוני שקלים על מנת למגר את מחלקת הדלקת הכבד הנגיפית – הפטיטיס C ולהכניס לסל תרופות חדשות. בוועדת סל התרופות קיוו שתוך שנים ספורות המחלה תיעלם מישראל.
חברי ועדת הסל הכירו בנחיצות הטיפולים החדשים והחליטו לכלול אותם במסגרת תוספת ההרחבה לסל התרופות החל משנת 2015, ובכך להפוך את ישראל לאחת המדינות הראשונות בעולם שהנגישו את הטיפול עבור חולי הפטיטיס רבים, לרבות בקרב אוכלוסיות מיוחדות וקשות לטיפול, כגון חולים לאחר השתלת כבד, חולי HIV וחולים מנוסים שנכשלו בחלק מהטיפולים הקודמים.
אולם עכשיו מתברר כי בחלק מקופות החולים לא מתעדכנים הצוותים הרפואיים את החולים באשר לזכאותם לקבל טיפול חדש ואפקטיבי שיכול לסייע להם. בין החולים נמצאים גם חולים עם מחלה מתקדמת הדורשת טיפול דחוף, כדי למנוע התפתחות של סיבוכים, כמו כשל בתפקוד הכבד, צורך בהשתלת כבד וסרטן ראשוני של הכבד.
בנוסף, חולים עם מחלה בדרגת חומרה קלה אינם זכאים לקבל את הטיפול הכלול בסל הבריאות. אצל חלק מחולים אלה, המחלה עלולה להתקדם במשך הזמן למחלה משמעותית.
כמו כן, בישראל גם לא מבצעים סקרים לאיתור חולים. רבים מהחולים לא יודעים שהם נושאים את הווירוס והמדינה לא משקיעה באיתורם.
"התרופות הכלולות בסל הן פורצות דרך"
"החל משנת 2015 נעשתה בישראל פריצת דרך משמעותית בטיפול בחולי הפטיטיס C הודות לשיתוף הפעולה בין משרד הבריאות, החברה לחקר הכבד ועמותת חץ", אומר פרופ' אלי צוקרמן, מנהל היחידה למחלות כבד במרכז רפואי כרמל ויו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד.
"יחד עם זאת, חולים רבים עדיין אינם מטופלים. מן הראוי לבצע בדיקות לגילוי הנגיף לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון, להשלים את הערכת החולים שכבר מאובחנים ולהפנותם לטיפול ולכלול בסל הבריאות גם חולים עם מחלה קלה".
פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד בבית חולים שיבא ונשיאת עמותת חץ הוסיפה: "התרופות הכלולות בסל הבריאות לטיפול במחלה הן פורצות דרך ופועלות כנגד כל הזנים והתת זנים של הנגיף ולכלל קבוצות החולים השונות".
לדבריה, משך הטיפול בתרופות האלו קצר והן משרות ריפוי מלא מהמחלה ב 90% -100% מכלל המטופלים. "טיפול זה צפוי לשחק תפקיד חשוב ביותר בארץ ובעולם במיגור נגיף ההפטיטיס C. המדינה ומשרד הבריאות אמורים להשלים את המהלך בו החלו בשאיפה להנגיש את הטיפול החדש לכלל החולים במחלה", אמרה פרופ' בן-ארי.
חוליו בורמן נשיא עמותת חץ - עמותה לחולי הכבד אמר: "על אף פריצת הדרך הטיפולית במחלה, רוב החולים עדיין לא טופלו. רק לאחרונה, התחילה המדינה באופן חלקי להפנות חולים הידועים במערכת לקבלת טיפול, אך זה בבחינת מעט מדי ולחלק מהחולים עלול להיות מאוחר מדי".
לדבריו, קופות החולים מתוקצבות עבור כל החולים שלהם – ואם החולים אלו אינם מודעים לזכאות שלהם ואינם דורשים לקבל את התרופות שמגיעות להם על פי החוק הכסף עדין נכנס לתקציב קופות החולים ולכן בקופות החולים לא ממהרים לתת את התרופות החדשות.
הוא מוסיף כי "יש בישראל קרוב ל- 100,000 איש הנושאים את הנגיף, אך הם אינם מודעים לכך. לפני שנתיים, אישר משרד הבריאות תוכנית לאומית לאיתור הנשאים בקבוצות סיכון, אך התוכנית עדיין לא יצאה לפועל".
לפנייה לכתב/ת 
