שנינו יחד: נהגי האוטובוס ניצן ויואב רזו 70 ק"ג ביחד

וכך פועלת הקפסולה שעוזרת לקיבה להצטמק

חברים עושים הרבה דברים ביחד. מבלים ביחד, חולמים חלומות ביחד, לפעמים עובדים ביחד, וכמו ניצן ויואב, שעובדים כנהגים ב"אגד" גם מרזים ביחד אחרי שעברו ניתוח שרוול. "הורדנו מעצמנו 70 ק"ג", הם מספרים בגאווה.

ניצן ניוטון ויואב אבנרי, מבלים שעות ארוכות על ההגה, מה שמאלץ אותם להקפיד פחות על תזונה נכונה ופעילות גופנית. עד לפני כשנתיים, הם גם סבלו מעודף משקל רציני, מה שהוביל אותם להחלטה (כמעט בו זמנית) שהם חייבים לרזות.

"לא יכולתי לשחק עם הילד שלי בפארק", מספר ניצן בן ה-36 (שהחברים קוראים לו "במבי") שרזה 35 ק"ג. "הייתי פשוט עייף מדי כדי לעשות את זה. הבנתי שאני חייב לעשות שינוי מהותי בחיים שלי".

הוא מספר כי בכל פעם שניסה לעשות דיאטה לא הצליח להתמיד. התירוצים לכישלון היו רבים: "נהג אוטובוס יושב המון, אין זמן לאכול מסודר, הנסיעות מעייפות", הוא אומר.

עוד סיפורי דיאטה   מעוררי השראה

מימיו: יואב אבנרי וניצן ניוטון. החלטה משנה חיים

גם יואב בן ה-34, שהיה ילד שמנמן, ניסה כל דיאטה אפשרית לפני ההחלטה על הניתוח. לפני הצבא עבר הכנה ליחידה קרבית בה גם שירת וכלל לא סבל מעודף משקל, ובגלל חוזקו הפיזי החברים ליחידה אף קראו לו "איש הברזל".

אחרי השירות הצבאי התחתן והחל לעבוד כנהג רכב כבד. העבודה גזלה ממנו את רוב שעות היום ולא נותר בו כוח וזמן להמשיך בשגרת האימונים שלה היה רגיל בצבא, גם כשעבר לעבוד כנהג אוטובוס והק"ג החלו להיערם.

ולא שהוא לא ניסה. אין קבוצת תמיכה ודיאטה שהוא לא מכיר או לא ניסה, ואף הגיע לתוצאות יפות, אבל הן לא החזיקו לאורך זמן. מהר מאוד הוא חזר לנקודת הפתיחה ואף יותר.

הוא מעיד על עצמו שהוא אוהב לאכול, והרבה. "זה כנראה מה שהוביל אותי למשקל של 123 ק"ג, ולא יכולתי כבר להמשיך ככה".

 המשקל העודף של שניהם היה כל הזמן נוכח, אבל הם לא דיברו עליו. "לא רק שלא דיברנו על המשקל עסקנו כל היום בלהגדיל אותו", אומר ניצן.

יואב אבנרי. מוחא לעצמיי כפיים על הרצון ללכת עם המטרה עד סופה

"לא רוצה לזכור שהייתי גבר שמן"

בלי לדעת אחד על השני, כל אחד מהם לחוד עשה הכנות לניתוח. רק אחרי שניצן התקשר לשאול לשלומו של יואב שלא הגיע לעבודה באחד הימים, אשתו של יואב סיפרה לניצן את "סוד הניתוח". ניצן היה המום מתשובתה כי הוא עצמו היה בעיצומן של בדיקות והכנה לניתוח והסתיר זאת מכל הסובבים אותו.

בגלל שהניתוח של ניצן היה אחרי יואב הוא הרוויח תמיכה וטיפים רבים מיואב. שניהם לא רצו לשתף את הסביבה לקראת הניתוח. רק נשותיהם דנה וסיוון, היו בסוד העניין. יואב שיתף גם את ההורים ואילו ניצן העדיף לספר להוריו לאחר מעשה.

הסיבה לסודיות הייתה בעיקר כי הם לא רצו לשמוע "עצות" כאלו ואחרות לפני הניתוח. הם הרגישו שהם שלמים מאוד עם ההחלטה ולא רצו להקשיב ל"רעשים מסביב".

לדברי יואב, ההחלטה על הניתוח שהתקיים בתחילת 2017 לא הייתה פשוטה. "אשתי פחדה מזה מאוד. היא שינתה את דעתה רק לאחר שערב אחד עשיתי כמות גדולה של בשר על האש והיא הבחינה שלא אכלתי כהרגלי והעירה ש"הבשר עומד להיגמר". אמרתי לה שאני מתחיל להתרגל לרעיון של לאכול בכמויות קטנות.

"לפני הניתוח עבדתי על עצמי המון. פחדתי מהניתוח עצמו ומסיבוכים אפשריים, ניהלתי שיחות ומחשבות עם עצמי לקראתי הניתוח ובעיקר על התקופה שאחרי. בכל פעם שהספק הציף אותי הייתי מגרש אותו ואילו יכולתי הייתי מוחא לעצמיי כפיים על הרצון ללכת עם המטרה עד סופה", הוא אומר ומוסיף, "הגעתי לניתוח עם שלווה גדולה ומוכנות נפשית ברמה גבוהה".

הוא אומר כי ההחלמה מהניתוח לא הייתה קשה עבורו. הקושי היחידי היה לדבריו "בשעמום הטעמים" כי לא היה מגוון אפשרויות בגלל סוגי האוכל שמותר בהתחלה לשתות ולא לאכול.

"ברגע שהרגשתי שובע הייתי מפסיק לאכול ובכך מנעתי מעצמי כאבים ובעיות מיותרות. היום אני יוצא מצויד לעבודה. הצטיידתי בצידנית ובה אני שם את כל האוכל שאני מכין לעצמי למשך היום.

"חזרתי לעצמי, אפילו אני יכול לומר 'שנולדתי מחדש'. אני עושה ספורט ויכול סוף סוף לרוץ לרכוב באופניים ולשחק בקלות עם הילדים. ללא ספק אחרי הניתוח השתנו לי החיים. אני לא רוצה לזכור שהייתי גבר שמן". 

ניצן ניוטון. הרופא אמר לי שהשמנה זו מחלה כרונית

"השמנה היא כמו מחלה כרונית"

גם ניצן מודה שהחיים שלו עברו טלטלה לא קטנה מאז הניתוח שהתבצע כשלושה חודשים אחרי הניתוח של יואב. הוא מספר שהתעייף מכל הדיאטות שעשה בחייו, והחל לבדוק אופציות אחרות לירידה במשקל.

הוא שמע על הניתוח והחל לבדוק את הנושא. שותפת הסוד מתחילת המסע הייתה, כאמור, אשתו דנה, שמעולם לא דחפה אותו לירידה במשקל אבל בהחלט תמכה בו כשניסה לרזות ובשלב שבדק את אפשרויות הניתוח.

הוא ביקר אצל מספר רופאים עד שבחר את הרופא שאיתו הייתה לו כימיה ותקשורת טובה. הוא לא שוכח לרגע את ההסבר של הרופא, "השמנה היא כמו מחלה כרונית. הניתוח הוא לא פתרון קסם אבל הוא כלי שאם תשתמש בו בחוכמה הכלי הזה ישמש אותך לכל החיים ואם לא תשתמש בו בחוכמה, ניפגש בעוד שנתיים שוב".

הוא מספר כי הרגיש שלם מאוד עם ההחלטה לעשות את הניתוח. "אני מודה שככל שמועד הניתוח התקרב מד הלחץ עלה. לפני הניתוח עשיתי רשימה של מאכלים שאני רוצה לאכול לפני הניתוח, בורקסים, שווארמה, המבורגרים כל מה שעתיר שומנים ובכמויות.

"האמת, שמרוב לחץ לא הצלחתי לאכול כלום ממה שתיכננתי ובעצם הגעתי לניתוח אחרי ימים של צום (מרוב לחץ). ביום הניתוח הלחץ ירד, הרגשתי שאני הולך לעשות מה שבאמת אני רוצה לעשות".

על ההחלמה אחרי הניתוח הוא מסביר: "מדובר בתהליך איטי והדרגתי. מתחילים בתזונה שמורכבת מנוזלים ואט אט עוברים למוצקים והכל במידות קטנות. יואב היה לצדי לכל אורך הדרך, הוא הרגיש כבר טוב מאוד תמך מאוד ונתן לי עצות שרק מי שעבר ניתוח כזה יכול לתת.

"לקראת החזרה לעבודה הצטיידתי בקופסאות קטנות וגייסתי למשימת "מילוי הקופסאות" את כל המשפחה, אשתי כמובן, אמא שלי, גיסתי וכל מי שמתנדב. אני הבנתי שאני חייב לשנות את דפוסי החשיבה שלי, שזה מה שיכול לעזור לי להתמיד ולשמור על עצמי ולא "לשבור את הכלים" כמו בעבר".

הוא מוסיף ואומר כי מה שבטוח שיעשה הכל כדי לשמור ולא לעלות את המשקל בחזרה ובטח לא לעבור ניתוח פעם נוספת.

לשאלה המתבקשת איפה הם רואים את עצמם בעוד עשר שנים, יואב עונה כי הוא רוצה להיות כבבר במשקל תקין ואילו ניצן אומר (בצחוק): "אני רוצה להיות דוגמן. דוגמן של דולצ'ה ג'בנה!".