עולם החיידקים הטובים: מדריך הפרוביוטיקה השלם

האם גלידת יוגורט היא אכן בריאה יותר?

בשנת 1907 הציע המדען הרוסי פרופ' אלי מצ'ניקוף שניתן יהיה לשנות את פלורת המעי באמצעות החלפת החיידקים המזיקים באמצעות חיידקים ידידותיים. מצ'ניקוף שעבד באותה עת במכון פסטר שבפריז, הציע את ההשערה שחיידקי מעי יוצרים חומרים רעילים במעי הגס, ובהם פנולים, אינדולים ואמוניה באמצתעות עיכול חלבונים, שיוצרים את השינויים האופייניים לגיל מבוגר.

באותה עת נודע כי התססת חלב באמצעות חיידקים מסוימים, מונעת את היווצרותם של חיידקים אחרים. מצ'ניקוב עוד הבחין כי אוכלוסיות מסויימות באירופה שצרכו חלב מותסס, היו בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר.

בהתבסס על התצפיות הללו מצ'ניקוף הציע כי צריכת חלב מותסס זורעת את המעי עם חיידקים ידידותיים שמפחיתים את חומציות המעי ומונעים את היווצרותם של חיידקים מזיקים. מאותה עת, יותר ויותר רופאים החלו לרשום למטופליהם דיאטת חלב מותסס. משך השנים המשיך מדע הפרוביוטיקה להצמיח עוד ועוד אוהדים, כשמדענים החלו לבחון את אוכלוסיות החיידקים במעיים ולהניח כי הם בעלי תפקיד משמעותי בבריאות האדם.

קראו עוד על פרוביוטיקה

לא רק עם אנטיביוטיקה: כל הסיבות לקחת פרוביוטיקה

יותר חשובים מה-DNA: החיידקים שמשפיעים על גופנו

בתחילת שנות התשעים הוטבע המושג פרוביוטיקה, כשעולם המדע כבר מקבל את הקונספט לפיו החיידקים הידידותיים במעיים, תורמים לאיזון במערכת העיכול, ולמעשה גם בגוף עצמו.

התקדמות משמעותית נרשמה לפני כשנתיים כאשר מינהל המזון והתרופות האמריקני אישר את השתלות הצואה. המדובר בנוזל המכיל את חיידקי המעיים המסונן מתוך תוכן מעיהם של תורמים. תיאור ראשון של השתלות צואה תואר עוד ברפואה הסינית, לפני כ-1,500 שנים. בשנים האחרונות בוצעו מחקרים רבים שבדקו את הקשר בין הרכב אוכלוסיות החיידקים במעי לבין מצבי בריאות וחולי בבני האדם, ומצאו כי על ידי העברת חיידקי מעי מאדם בריא לאדם חולה ניתן לשפר את בריאות האדם.

מחקרים של השנים האחרונות הראו כי ניתן להביא להחלמתם של מאושפזים הסובלים מזיהום בחיידק "קלוסטרידיום דיפיצילה" באמצעות השתלות הצואה. חיידק זה מתפתח בעקבות שימוש ממושך באנטיביוטיקה, לרוב בחולים מאושפזים.

הטיפול הממושך באנטיביוטיקה הורס את אוכלוסיות החיידקים הידידותיים וגורם לחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה להשתלט על המעיים ולגרום למחלת שלשולים וכאבי בטן ממושכת. חיידק זה מגלה עמידויות לטיפולים אנטיביוטייים, וחלק מהחולים סובלים מהתסמינים במשך חודשים ארוכים. המחקרים הראו השתלות הצואה, המתבססות על העשרת החיידקים הידידותיים במעי, מאפשרות לגוף להיאבק בחיידק האלים ולהביא לריפוי מוחלט.

בעקבות פתיחת בנק השתלות הצואה בארה"ב, הוקמו גם בישראל שני בנקים דומים – בבית החולים איכילוב ובבית החולים תל השומר, ואחד נוסף יוקם בקרוב בבית החולים העמק בעפולה. בנקי הצואה הביאו להחלמתם של חולים לא רק במחלות מעי, אלא גם לשיפור מצבם של חולים הסובלים ממחלות אוטואימוניות, ואפילו השמנה סוכרת וקוליטיס כיבית.

"אוכלוסיית החיידקים במעי משחקת תפקיד חשוב בכל ספקטרום בריאות האדם", אומר הפרופ' ג'יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים בילינסון, "בשנים האחרונות חלו התפתחויות דרמטיות ביותר בשיטות האבחון, בזכותם גילינו אוכלוסיות חדשות של חיידקים שלא שמענו אודותיהם עד כה, והם משפיעים באופן ניכר על התחלואה ומערכות הגוף השונות".

פרופ' בשארה מסביר כי מחקרים הראו את השפעת הפרוביוטיקה לא רק על מערכת העיכול, אלא גם על מערכת החיסון: בתחילת שנות האלפיים פורסם מחקר בכתב העת המדעי Cell בו הראו חוקרים כי חל שיפור ניכר במצבם של עכברים בעלי מערכת חיסון הרוסה בעקבות טיפול פרוביוטי. העכברים נוצרו כאשר מערכת החיסון שלהם מתנהגת כמו זו של חולי איידס, בה תאים לבנים מסוג T היו ברמה נמוכה מאוד. לאחר שהעכברים הוזנו בחיידק מעי ידידותי, מערכת החיסון שלהם השתקמה.

כעבור מספר שנים, אותה קבוצת חוקרים מצאה כי אותו חיידק ידידותי ממחקרם הצליח להפחית את התהליך הדלקתי בעכברים שסבלו מקוליטיס. בקוצת חוקרים אחרת מאוניברסיטת וושינגטון, פרסמה שני מאמרים אודות הקשר בין עודף משקל בעכברים ובבני אדם, והרכב החיידקים במעיים.

הם הראו שעכברים בעלי רמות גבוהות של חיידקי מעיים מסויימים גורמים לעליה במשקל באמצעות פירוק סוכרים מורכבים, ויצירת אנרגיה המתורגמת לעליה במשקל. עבודות נוספות הראו כי חיידקי מעיים תורמים גם לרגישות תאי הגוף לאינסולין ולעליה בשומני הדם.

מחקרים אחרים הראו קשר בין המיקרוביום במעיים לבין מחלות פסיכיאטריות, גידולים סרטניים ואפילו סוכרת בהריון.

המלצות לנטילת פרוביוטיקה

מחקר הפרוביוטיקה עדיין נמצא בראשיתו, ועדיין אין המלצות חד משמעיות לנטילת פרוביוטיקה. בינתיים, פרסמה האגודה הקנדית לפרוביוטיקה קלינית את סיכום המחקרים האחרונים, שמראים כי התוספים הפרוביוטיים יעילים בעיקר בעת טיפול אנטיביוטי הפוגם בחיידקי המעיים.

ואם בכל זאת החלטתם לנסות פרוביוטיקה, מה עוד כדאי לכם לדעת על החיידקים הידידותיים? הנה כמה עובדות המלצות וטיפים:

1. כדי שהפרוביוטיקה תעשה את העבודה, היא צריכה תנאים. כן, החיידקים הידידותיים ביותר לא יעבדו על "ריק" והם תלויים לא מעט גם במה שאתם אוכלים. אם תאכלו בעיקר מזון מעובד או עתיר סוכרים, יקרה ההיפך ממה שאתם מצפים: החיידקים ה"רעים" הם אלה שיוזנו, כיוון שהם אלה שאוהבים את הסוכרים הפשוטים. מנגד, החיידקים גורמי המחלות מתקשים לשגשג כשברקע שומנים בריאים, חלבונים, פחמימות מורכבות וסיבים תזונתיים. לכן, כדי שהחיידקים הידידותיים ישגשגו, אכלו בריא.

2. המקור הטוב ביותר לפרוביוטיקה הוא לא יוגורט. המאכל הלבן היה זה שהצמיח את תרבות הפרוביוטיקה, אבל היוגורטים המסחריים כיום שונים מאוד מאלה שיוצרו פעם מחלב טרי. רבים מהמעדנים המתכנים יוגורטים היום, אפילו אינם יוגורט כלל, ועשויים לרוב מחלב מפוסטר סטרילי לא רק מחיידקים מחוללי מחלות, אלא גם מחיידקים ידידותיים.

היוגורטים המסחריים מכילים גם כמויות גדולות של סוכרים או ממתיקים מלאכותיים, שלדעת מומחים מעכבים את פעילותם של החיידקים הידידותיים. היוגורטים המסחריים גם דלים בזני חיידקים ידידותיים, חלק מהם אף מושמד כבר בסביבה החומצית בקיבה, ואינו מגיע למעיים שם הם אמורים לפעול.

בשורה התחתונה, אם החלטתם ליטול פרוביוטיקה, ואינכם מתכוונים להכין בעצמכם יוגורט מסורתי עשיר בחיידקים ידידותיים, ייתכן שעדיף לכם להיעזר בתוספי פרוביוטיקה הנמכרים בבתי מרקחת או בפארמים.

3. רופאים נוהגים להמליץ על נטילת פרוביוטיקה תוך כדי נטילת אנטיביוטיקה. לעתים הרבה בלבול מתלווה להמלצות הללו, כשחלק מהרופאים ממליצים ליטול את הפרוביוטיקה רק בתום הטיפול האנטיביוטי, מחשש שהיא תהרוג את החיידקים הידידותיים ותבטל בכך את השפעת הפרוביוטיקה.

איפה האמת? האנטיביוטיקה אכן הורגת חיידקים טובים ורעים, ולכן עלולה להרוס את אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים במעי, ומכאן תופעת השלשולים כאבי הבטן והנפיחות שמתלווים לטיפול האנטיביוטי. מה תוכלו לעשות? טלו את הפרוביוטיקה כמה שעות לפני או כמה שעות אחרי כל מנת אנטיביוטיקה. המשיכו בנטילת הפרוביוטיקה כמה ימים לאחר הטיפול האנטיביוטי, כדי לסייע לאושש את אוכלוסיות החיידקים הידידותיים במעי.

הכתבה המלאה מופיעה במוסף זמנים בריאים ב"ידיעות אחרונות"