ריטלין בכיתה א': משנה חיים או התערבות מסוכנת במוח?

מיליון מרשמים לריטלין ניתנים מדי שנה לאזרחי ישראל, כך נחשף ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר. על פי הנתונים, בארבע השנים האחרונות חל זינוק של עשרות אחוזים במספר המרשמים המונפקים בישראל. בקרב ילדים בני חמש עד 11 חל זינוק של 14 אחוז. קשה להתעלם מהשאלות שעולות מהממצאים האלה: האם ילדים בני שש שעולים לכיתה א' צריכים להיות מטופלים בריטלין, האם מדובר בתרופת פלא או שידם של הרופאים קלה על ההדק?

עבור חנה בית הלחמי, יועצת תקשורת, מאמנת מבוגרים עם הפרעות קשב ומרצה, הריטלין היא תרופה "מצילת חיים", לא פחות. בית הלחמי אובחנה בגיל 43 בעקבות הבן שלה, כשהיה בן שבע.

"בתור ילדה לא הצלחתי להתמיד בשום דבר. הייתי בחוגים לילדים מחוננים, וגם שם לא הצלחתי להתמיד, אבל בתקופה שלי לא היו אבחונים. כשהבן שלי היה בן שבע כבר ראינו תופעות של הסחות דעת, קושי להתרכז והרבה מאוד אתגרים קטנים. בגיל שבע או שמונה הוא כבר אובחן עם הפרעת קשב ללא היפר־אקטיביות. הגישה שלי לריטלין לא הייתה כפייתית, אלא רק לפי הצורך שהילד מעלה. חלק מהאבחון הוא לנסות להבין מהן הבעיות הקונקרטיות של הילד ולנסות לעזור לו בהן. רק בכיתה ז' הוא החל לקחת את התרופה ותמיד זה היה בבחירה שלו. לימדנו אותו, ואחר כך את אחותו, להרגיש מתי יש להם צורך בריטלין. היום רוב ההורים מאבחנים את הילדים שלהם בבית הספר היסודי. זה נכון שבמרכז, בערים שבהן יש יותר משאבים, יש יותר מודעות ויותר נגישות לאבחונים. ככל שמתרחקים מהמרכז הנגישות לאבחונים יותר נמוכה".

רוב הילדים מאובחנים כבר בבית הספר היסודי(צילום: shutterstock)

גם את התחלת לקחת ריטלין?

"כן, אני לוקחת ריטלין מאז שאובחנתי. זה לא שלא הצלחתי לפני הריטלין אבל כמות המשאבים שזה דרש ממני לביצוע פעולה פשוטה הייתה כפולה מאנשים אחרים ללא הפרעת קשב וריכוז".

מה עם תופעות הלוואי?

"זה נכון שלתרופות עלולות להיות תופעות לוואי כמו כאבי ראש או אובדן תיאבון אבל אצל כל אחד זה מתבטא אחרת. יש כאלה שלא יהיו להם תופעות לוואי. מה שגורם לאחרים לאובדן תיאבון אצלי גורם להגברת תאבון. כל אחד צריך לבדוק על עצמו איזה מינון מתאים לו, איזו תרופה הכי יעילה עבורו. אבל מניסיון, זו באמת תרופה מצילת חיים. היא עושה לפעמים את ההבדל בין מימוש עצמי לתת־הישגיות".

המשך הכתבה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"